טיים אאוט timeout

אחרי 13 שנה: ג'וז ולוז נמכרה. מה יעלה בגורל המסעדה?

| מאת: מרב סריג

אורית רביבו ועלמה פוגל מכרו את ג'וז ולוז לשני יזמים צעירים. "שמו לי הצעה טובה על השולחן ולא היססתי לרגע. רציתי לעשות שינו בחיי", אומרת רביבו. "במהלך מאי נערוך חגיגות פרידה מהמקום. בואו להגיד היי וביי"

ג'וז ולוז. צילום: נמרוד סונדרס

"אחרי 18 שנה במסעדה – שהתחילה במרקייה בירושלים, המשיכה ביהודה הלוי ואז בגבולות 5 בתל אביב – החלטתי לצאת אל הלא נודע, ובפעם הראשונה בחיי להיות במקום שאני לא ממש יודעת מהו הצעד הבא שלי", אומרת אורית רביבו, שמכרה החודש את המסעדה שלה ג'וז ולוז לשני בחורים מהצפון. "מכרנו את המקום לשני גייז מקסימים מעין כמונים שינסו להמשיך את הג'וז כמו שהיא".

אורית רביבו ועלמה פוגל (זוג בעברן) פתחו את ג'וז ולוז ביהודה הלוי ב־2004 – ותוך זמן קצר הפך המקום, שנראה כמו דירה חמימה עם חצר שווה, לאחד ממקומות הבילוי הכי חמים בעיר. בזכות אווירה מחתרתית, אינטלקטואלית ולא מתאמצת ווייב מחרמן הצליחו השתיים לייצר סביבן קהילה נאמנה, בוהמיינית, קולית ונשית בעיקרה (כולל טבחיות נשים בלבד עד לאחרונה). לפני שלוש שנים העתיקו השתיים את המקום לדרום העיר, לרחוב גבולות, תוך ניסיון לשמר את האופי הייחודי של המסעדה, שזכתה לביקורות מצוינות על האוכל שלה (בחסות השף הזכר הראשון של המקום, עידו קרמסקי, שנשאר במסעדה) ואף הצליחה לייצר כמה מנות איקוניות כמו מלפוף, מרק דגים בורמזי, ביף ראנדאנג ומלבי.

אולם לפני שלושה חודשים החליטו השתיים להתפצל: אורית נשארה במקום ועלמה עזבה לטובת הניהול של בטה וגריגה, בית הקפה שבבעלותן. "ואז קיבלתי את הצעה טובה של שני צעירים, נאור לוי ושי קנינגסברג, שרצו לפתוח בתל אביב מקום כמו ג'וז ולוז. הם שמו הצעה טובה על השולחן ולא היססתי לרגע. רציתי לשנות משהו בחיים שלי", אומרת אורית.

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

עייפות החומר?

"יותר רצון לשינוי אישי, פרטי. אני מאמינה שלא אעזוב לגמרי את התחום, אבל כרגע טוב לי לא לדעת לגמרי מה אני הולכת לעשות. יש לי מחשבות ורעיונות והצעות, אבל כרגע בא לי להיות במקום הזה שבו אני לא מחליטה או יודעת מה הלאה".

פתיחתו של הנילוס, הבר המצליח באלנבי שפתחה יוצאת ג'וז ולוז ברוח המקום, קשורה לזה?

"אין לזה קשר לנילוס. ממש לא. הנילוס הוא יותר בר ואנחנו יותר מסעדה. הוא לא שבר אותנו. הלקוחות המשיכו לבוא והיו נאמנים וטובים כמו שהם".

תפתחי מקום אחר בעיר?

"אני לא מתכוונת לפתוח מקום חדש, אחר, בתל אביב. אני רוצה לעשות שינוי בחיי. יש לי רעיון למיזם מחוץ לעיר בתחום האירוח".

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

ג'וז ולוז. צילום: נועה בן שלום

 

האמן דוד עדיקא והשף של ג'וז ולוז עידו קרמסקי בשיחה צפופה על אוכל וזהות מינית

 

איך את מסכמת 13 שנה?

"תני לי עוד זמן, אני לא רוצה כרגע לסכם. אני עוד לא מסוגלת להסתכל על המקום מבחוץ. אני כן יכולה להגיד שהקסם שנוצר במקום קשור לצוות שלנו, שהצלחנו לעבוד איתו המון שנים, המלצרים, הטבחים, כולם הצליחו לעבוד בהרמוניה. הצלחנו לייצר פה סוג של קהילה, שרק דברים טובים יש לי להגיד עליה. האנשים עשו את המקום, לא התפאורה. זה הצוות והלקוחות".

ואיפה אתן בכל זה?

"אנחנו נתנו להם את הכל".

במהלך מאי תערוך רביבו במקום חגיגות פרידה, שבמהלכן יבואו לבשל ולהיפרד הטבחים שליוו את המקום לאורך שנותיו. ב־22.5 תתקיים במקום תערוכה של הקרמיקאית רחל אורבך־אלינמלך שמלווה את המסעדה עוד מיהודה הלוי. באותו ערב תבשל נועה לוי, שהייתה השפית של הג'וז במשך שנים. "אני מקווה שיבואו להגיד היי וביי ונמשיך הלאה", מסכמת רביבו.

ג'וז ולוז. צילום: יח"צ

ג'וז ולוז ביהודה הלוי. צילום: יח"צ

הדור הבא

ב־1 ביוני ייקחו כאמור את המושכות לידיהם נאור לוי ושי קנינגסברג. לשניים עבר בתחום המסעדנות בתל אביב ובשנים האחרונות הם היו שותפים בחוות גבינות העזים בעין כמונים, "עד שהחלטנו שאנחנו רוצים משהו בתל אביב, משהו שיהיה שלנו, שנוכל להיות חתומים עליו", אומר לוי. "יש לנו הרבה רעיונות ויוזמות חברתיות שאנחנו רוצים להכניס לתחום הבילוי, דברים שנפרט עליהם בהמשך".

קרמסקי, אוכל וזהות מינית. צילום: דוד עדיקא

השף קרמסקי. יישאר במטבח. צילום: דוד עדיקא

למה ג'וז ולוז?

"כי יש פה את האווירה שחיפשנו. רצינו לפתוח מקום בדיוק כזה וראינו מקומות אופציונליים בעיר, אבל כשתיארנו מה אנחנו רוצים ליצור בהם תמיד עלה השם ג'וז ולוז. אנחנו אוהבים את האווירה במקום, את הדרך שבה הוא מתנהל, את הסגנון. אז במקום לפתוח מקום בסגנון הג'וז ולוז החלטנו לקנות את ג'וז ולוז".

קשה עד בלתי אפשרי לעשות ג'וז ולוז בלי אורית ועלמה.

"אין ספק שזה יהיה קשה ואין ספק שזה יהיה שונה. אנחנו מביאים משהו טיפה אחר, אבל הבסיס יושב על אותם דברים – קהילה, אווירה משפחתית, רצון להגיד משהו, להתבטא. אנחנו אנשים חברתיים, יש לנו רקע של פעילות חברתית, למשל כפר הרעור – בית קהילתי שהקמנו בעתלית ושימש כמקום לערער, להרהר ולעורר, קורת גג שתחתיה יכולים לחוות חיי שיתוף וליצור. זה החזיק שנתיים ואז עברנו לתל אביב. היה לנו ברור שנמצא גם בעיר את הכפר הרעור החדש שלנו – ג'וז ולוז. מעניין אותנו לקחת מסעדה ולא להשאיר אותה רק במקום של אוכל, אלא ליצור קהילה סביב הדבר הזה, מקום מפגש, מקום שבו מתנהל שיח".

מה מתוכנן לפתיחה?

"זה יוצא חג שבועות ולכן נערוך סוף שבוע בסימן ביכורים. עוד לא סגרנו את הפרטים, אבל הרעיון הוא להתלבש על שבועות ולשחק על המשמעויות של החג ולהציג את הביכורים שלנו".

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 336ecf27d163bc3af5