ורוד עולה

ביוש שרדונה: אחרי צרפת, אוסטרליה וקליפורניה הגיע גם תורנו - מפץ הרוזה הגדול כובש את ישראל. אספנו עבורכם הסברים ממה צריך להיזהר, וכמובן - המלצות

יין רוזה. צילום: Shutterstock
יין רוזה. צילום: Shutterstock
28 במאי 2014

אם נדמה לכם שבזמן האחרון אתם רואים מציאות הרבה יותר ורודה מול העיניים, זה מן הסתם לא קשור בשום צורה לנרות הוורודים והריחניים בחדר הרחצה של שרה וביבי, וגם לא בפריחת עצי הסיגלון שמרפדת עכשיו את שד' רוטשילד. הוורוד שמבשם בזמן האחרון את המציאות קשור בוודאי לאינפלציה המסחררת של יינות הרוזה.

טרנד הרוזה ששוטף את ישראל, אינו עניין מקומי בלבד. למען האמת, זהו אחד התחומים היחידים אשר בהם אנחנו מסונכרנים בזמן אמיתי עם מה שקורה בעולם הגדול. נתונים עדכניים שפורסמו לאחרונה על ידי גופי מחקר בקליפורניה, צרפת ואוסטרליה מראים שבמדינות אלה צריכת יינות רוזה עוקפת בסיבוב את צריכת היינות הלבנים, ובוודאי את צריכת היינות האדומים, שדורכת במקום ואף נמצאת בירידה במקומות רבים בעולם המערבי (חבל ההצלה של יצרני היינות האדומים נמצא בסין וביפן, שרק עכשיו גילו אותם, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת).

כאמור, מפץ הרוזה הגדול לא פסח על ישראל, ולאחרונה נדמה שכל מי שמייצר רוזה פשוט מעיף את הסחורה בלי להתאמץ, בבחינת – כל מטאטא יורה. זה די מצער, כי לצד העובדה שבעשייה קפדנית יינות רוזה הם הפתרון המושלם לשתייה קיצית מהנה ובלתי מחייבת, קיימים בשוק לא מעט יינות רוזה, מקומיים כמו מיובאים, אשר מספקים חוויית שתייה מבאסת למדי. הרע במיעוטו הם יינות רוזה מימיים וחסרי אופי, אבל יש גם כאלה שמרגישים פשוט כמו פתרון קל מדי לשאריות יין ולשאר תקלות יינניות שבעלי יקבים פשוט החליטו להסב ליין רוזה.

יין רוזה. צילום: Shutterstock
יין רוזה. צילום: Shutterstock

בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, רוב יינות הרוזה לא נוצרים כתוצאה מערבוב של יין אדום ויין לבן (על אף שיש גם כאלה). רוזה כהלכתו הוא יין שמיוצר מענבים אדומים. בניגוד ליין אדום רגיל אשר מותסס עם קליפותיו – תהליך אשר צובע את התירוש בצבענים עזי הצבע שכלואים בתאי הקליפה, יין רוזה אינו מותסס עם הקליפות ולכן רוב הצבענים לא מספיקים להשתחרר לתוך הנוזל ולצבוע אותו באדום. כשענבים אדומים נסחטים בעדינות והתירוש המתקבל מהם כלל לא מושרה עם הקליפות, מתקבל יין בלאן דה נואר, משמע – יין לבן המופק מענבים אדומים (בארץ יש יקבים בודדים אשר מייצרים בלאן דה נואר כמו יקב אמפורה ויקב טוליפ).

אך אם הקליפות האדומות מושרות בתירוש הטרי, ולו לזמן קצר, הן מתחילות לצבוע אותו במהרה, בדומה לשקיק תה שמושרה במים חמים. ככל שהמגע עם הקליפות ארוך יותר, כך צבע יין הרוזה יהיה עז יותר ואף ינוע לאיזורי הסגול. השריה טיפוסית של קליפות ביינות רוזה אורכת בין שעות ספורות אחת לשתי יממות. זני הענבים המשתנים וכמו כן רמות החומצה והחימצון, גורמות ליינות רוזה שונים לנוע בין שלל גוונים: ורוד, חום, אפרסק, כתום או ורוד זרחני. רוב יינות הרוזה לא נועדו ליישון. הם מותססים בקור, בדומה ליינות לבנים, והם מתפקדים כמו יינות לבנים פירותיים וצעירים – יש ללגום אותם כשהם צוננים, וליהנות מהחומציות הטבעית ומהפירותיות המרעננת והלא מכבידה שלהם.

תשתו משהו?

רוזה 2013, גמלא השמורה, יקבי רמת הגולן

זוהי השקת בכורה של יין זה ביקבי רמת הגולן. כמו רוב היינות של היקב הצפוני, גם כאן מדובר בסמן העוצמתי של הז'אנר. זהו יין רוזה עשוי ענבי סירה בתיבול של מעט ויונייה אשר מרגיש יותר כמו יין אדום מוחלש ולא כמו סוג של לבן, ולא רק מבחינת הגוון. עושר הטעמים שלו מאפשר לו ללוות שלל מאכלים, כולל האפשרות לשתות אותו בטמפרטורה חמימה יחסית ליינות רוזה אחרים. טעים ונעים במחיר מזמין.

מחיר: 60 ש"ח

רוזה 2013, יקב רקנאטי

באופן עקבי אחד מיינות הרוזה המוצלחים ביותר בישראל .80 אחוז ענבי ברבה ועוד 20 אחוז מרלו שגדלים בכרם מנרה שבגליל, יוצרים רוזה שמתאפיין בטעמי "תותי פרוטי" מפתים. הכל תחת חיפוי של חומציות טבעית חדה אשר שומרת על הצבע הוורוד הזרחני והבוהק שהפך לסימן היכר של היין, כמו גם צורת הבקבוק הייחודית, שרק מבקשת לאחוז ולמזוג ממנו עוד ועוד.

מחיר: 69 ש"ח

רוזה 2013, ספיריט הגליל, יקב טריו

היין הוורדרד הזורח הזה מרגיש ממש כמו יין לבן פירותי, ולא בכדי. אל תירוש קברנה פרנק וקברנה סוביניון שעבר השרייה קצרצרה ביותר על הקליפות, הוספו כ־20 אחוז יין לבן (ויונייה ושרדונה). התוצאה ארומטית ומשמחת להפליא. מחיר: 70 ש"ח

רוזה 2013, יקב כישור

הנה ההוכחה שאפשר לייצר כאן רוזה מורכב, בסגנון אירופי, ועדיין להישאר בצד החד והקליל של המפה. 100 אחוז ענבי מרלו נסחטו בעדינות ונשלחו לתסיסה ארוכה על שמריהם בחביות, ממש כאילו היו יין שרדונה או ויונייה מסוגנן. התוצאה היא יין בעל גון אפרסק, עם חומציות נהדרת שתומכת בגוף עשיר יחסית לרוזה.

מחיר: 75 ש"ח

רוזה 2013, יקב פלם

את הרוזה הזה שתיתי לראשונה לפני פסח, ביקב פלם, יום לאחר שבוקבק. זו הייתה חוויה מפעימה. בעיניים עצומות הוא הרגיש כמעט כמו סוביניון בלאן ניו זילנדי. זהו בוודאי הקברנה פרנק, שלוקח את המושכות וצובע אותו בנימות עשבוניות וירקרקות האופייניות לזן, במיוחד לפני שהוא מגיע להבשלה מלאה. באופן טבעי, הבקבוק השני, שנפתח השבוע, כבר הפתיע פחות, אבל הבהיר בנחרצות שזהו אחד מיינות הרוזה המיוחדים והטובים שאפשר למצוא בסביבה.

מחיר: 90 ש"ח

רוסה 2013, יקב עגור

גם יין הרוזה, שמעדיף להיקרא בצורתו האיטלקית "Rosa", מבוסס על קברנה פרנק, זן שראוי לתואר "המלך" של יינות הרוזה הישראליים, אלא שהפעם נוספו לו מורבדר ומעט קברנה סוביניון, שמעניקים לו מורכבות בלתי רגילה. יין מתעתע ועשיר, אשר תסס בחביות, אשר משלב היטב בין ניחוחות האופייניים יין אדום לאלו המאפיינים יין לבן.

מחיר: 84 ש"ח

רוזה 2013, יקב דלתון

פעם יינן אחד אמר לי: על רוזה לא צריך לדבר. פשוט צריך לשתות אותו וזהו. כך הוא הרוזה הזה. יין כיפי שבא פשוט ללגום ממנו עוד ועוד. אבל מכיוון שאני לא יכול להתאפק בכל זאת עוד כמה מילים: שיראז, קברנה סוביניון, ברברה. השריה קצרה ביותר והתססה ארוכה בטמפרטורות נמוכות. רוזה שמרגיש כמו הלבנים הנהדרים האחרים שיוצאים מפתח יקב דלתון.

מחיר: 49 ש"ח

רוזה 2013 יקב עבייה

רובכם בוודאי לא שמעתם על עבייה שבקיבוץ יחיעם. יקב קטן בניצוחו של איש אחד, יוסי יודפת שמו. כמו כל הדברים שיודפת עושה גם זה לא שגרתי. רוזה פראי, בצבע אפרסק, שעשוי מענבי קרינאן שנבצרו מגפנים בוגרות מאוד. היין תסס בצורה ספונטנית (משמע, לא הוספו לו שמרים מבויתים. אלא הושארו שמרי הבר שהגיעו עם הענבים מהכרם) והוא עבר תסיסה מלולקטית ממש כמו יינות אדומים. התוצאה היא יין מורכב ומעניין בצורה בלתי רגילה.

מחיר: 65 ש"ח

רוזה 2013, מאסי

בדיוק השבוע ביקרו בארץ אנשי מאסי (או "מאזי" כפי שצריכים להגות בצורה הנכונה) היקב האיטלקי המיתולוגי: הבעלים, סנדרה בוסקאיני, איש שהוא אגדת יין, והיינן הראשי שלו, אנדרה דל צ'ין. כמו כל דבר שבוסקאיני נוגע בו, גם זה נותן פרשנות חדשה לז'אנר שנדמה היה שאי אפשר להמציא בו דבר. זהו רוזה שמיוצר מענבי רפוסקו בשיטת אפסימנטו, שיטה שמזוהה יותר מכל עם יינות אמרונה. התוצאה היא רוזה פירותי ומורכב מחד, אבל חד, ונקי מאידך. רוזה מצוין.

מחיר: 99 ש"ח

רוזה בציר 2003, דום פריניון

טוב, אני יודע, זה קצת מוזר להכניס לרשימה הצנועה הזו את הרוזה של דום פריניון. אבל מה לעשות שבשבוע שעבר הגיע לביקור בארץ אדוארד ז'אורדו, מנהל השיווק, ואחד מהאנשים החשובים בדום פריניון – מותג השמפניה המוכר ביותר בעולם, כשבאמתחתו כמה יינות גדולים. לשמחתי יצא לי ללגום עמו כמה. במרתפים העצומים של דום פריניון יושבים לא מעט יינות מיתיים. על אף היותו ינוקא במונחים של דום פריניון, זהו אחד מהם. שמפנייית רוזה משנה גדולה, אולי הגדולה ביותר במאה האחרונה. יין מחשמל שכל לגימה ממנו מורידה דמעות.

גם המחיר מוריד דמעות: 1,930 ש"ח