טיים אאוט timeout

אחרי מות קדושים: ביקור במבשלת גינס לכבוד יום פטריק הקדוש

| מאת: אבירם כץ

בגיל 32, לרגל יום פטריק הקדוש שיצוין השבוע, הגשים אבירם כץ חלום ונסע לדבלין, לביקור במבשלה של גינס, אהובתו הנצחית. זה נגמר עם שלושה ק"ג יותר ומסקנה קשה: "אני זקן וטרחן" 

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/03/sizes/Step_6_highres_H_wo_680_382.jpg
געגועיי לדבלין, גינס. צילום יח"צ

119.5 שניות. זה הזמן שלוקח לעשות אותי מאושר. בדיוק 119.5 שניות, בשישה שלבים, ואז ההמתנה המחרמנת עד שהקצף נפרד מהשחור של הבירה. ואז מונח לפניי פיינט גינס, שנמזג לפי הספר, הזהב השחור במלוא הדרו.

למי שלא יודע (ובעצם, למה שתדעו?) קוראים לי אבירם, ואני מכור לגינס. לו הייתי צריך לבחור משקה אחד לשתות עד סוף חיי, זו תהיה הבחירה שלי. רציתי לקרוא לכלב שלי גינס (למזלו אשתי לא הייתה מוכנה לשמוע על זה). יש לי פוסטרים של גינס, חולצות, גרביים, חפתים – ובגיל 32 זכיתי סוף סוף לבקר בדבלין, במבשלה – שזה כמו טיול בר מצווה מאוחר ליורודיסני, רק בגרסה השתיינית. אפרופו יורודיסני, דעו לכם כי המבשלה של גינס היא האטרקציה התיירותית (בתשלום) הפופולרית ביותר באירופה: שבע קומות עמוסות כל טוב שיירתקו כל חובב בירה (ויהפכו אותך לכזה, אם לא היית חובב בירה כשבאת בשער המבשלה).

"אז מה אתם עושים? עבור מי אתם כותבים?", שאלתי את החברים מהעולם בקבוצה שלנו, עת נפגשנו לראשונה בדבלין. "I'm an Instagrammer",I'm a YouTuber" " היו התשובות, והיה גם משהו על סנאפצ'ט וטוויטר. ככה, עם חבריי החדשים ממלזיה, ספרד, סינגפור, איטליה, שבדיה ובלגיה וכמות עוקבים כוללת של רבע מיליון איש לפחות, הבנתי שוב את מה שתמיד ידעתי: אני זקן טרחן. מתברר שפייסבוק זו רשת חברתית של זקנים ("פייסבוק זה להורים. היום כל הנוער נמצא בסנאפצ'ט"), ולרוב חברי הקבוצה הייתה מחויבות להעלות לאינסטה כל יום שתי תמונות לפחות, עם האשטגים שונים לכל פעילות. לרובם היו מעין מצלמות שמתלבשות על הסמארטפונים, לסינגפורי אפילו היו משקפי סנאפצ'ט. ניסו להסביר לי מה זה, זה הכניס אותי לפאניקה של סיוט מדע בדיוני, אז פשוט שקעתי בגינס.

גינס. צילום יח"צ

לשקוע בגינס. צילום יח"צ

אפילו את הסיור בדבלין ערך לנו בכיר האינסטגרמרים המקומי (@picturethisdublin) עם שלל טיפים והמלצות איפה המקומות הכי מצולמים בדבלין, מה השעות הכי טובות לאינסטגרם, ועוד טיפים שכנראה לא אשתמש בהם לעולם. אבל הבחור יודע לצלם, חייבים להודות, ואני יודע לשתות יותר מכולם שם. אז כל אחד התרכז במה שהוא יודע לעשות הכי טוב, וכולם נהנו.

נקודת ההתחלה

הסיפור של גינס התחיל ב־1759, אז הגיע ארתור גינס לדבלין וחכר את המבשלה בסנט ג'יימס גייט ל־9,000 שנה. מאז אי אפשר להפריד בין גינס ודבלין. 21 ילדים היו לארתור גינס, רק עשרה מהם שרדו, ומדור לדור גדל העסק המשפחתי; ב־1850 הם כבר הפכו למבשלה הגדולה באירלנד. בארכיון של גינס, שכולל שבעה ק"מ של ניירת, שומרים הכל, למן המתכון הראשון. שם ראינו ספר הוקרה שקיבלה משפחת גינס מאזרחי דאבלין שהודו למשפחה על תרומתה לעיר – כנסיית סנט פטריק וגם הפארק המקסים בלבה של דבלין היו שייכים לה בעבר.

הגינס כפי שאנחנו מכירים היום, בגרסת החבית עם מערכת המזיגה הייחודית, הוצגה לראשונה ב־1959, לאחר שמייקל האש – ברמן ומתמטיקאי עם חיבה מוזרה לגזים – עלה על הפטנט של שימוש בחנקן במזיגת הבירה, שנעשה כאמור בשישה שלבים ונמשך בדיוק 119.5 שניות, וכך מתקבלת הגינס הסמיכה עם ראש הקצף היציב.

תמזוג לי. גינס. צילום: יח"צ

תמזוג לי. גינס. צילום: יח"צ

אגב, רבים טועים ומניחים כי גינס היא בירה "כבדה וחזקה" (אולי בגלל הצבע הכהה), אבל האמת היא שמדובר בבירה עם מעט אלכוהול באופן יחסי (4.2% בלבד) ועם גיזוז עדין מאוד, מה שמאפשר לשתות ממנה המון ובקלות. אני לא מכיר עוד בירה שאני מצליח לשתות ממנה שני ליטרים בארוחת הבוקר (מה שלצערי לא מתאפשר בדבלין עקב חוק מבאס המותיר למכור אלכוהול רק מ־12 בצהריים).

אירי אוהב בירה?

זוהי ספינת הדגל של המבשלה, אבל למען האמת יש עוד לא מעט בירות מרתקות שמייצרים שם. אני קלטתי אותם, את האירים, בייחוד את אלו שעובדים במבשלה. הם אנשים שמחים שמנצלים היטב את הזמן בעבודה בעיקר כדי לשתות בירה (טוב נו, איך אפשר לעמוד בפיתוי של הגראביטי בר השוכן בקומה השביעית של המבשלה עם קירות זכוכית המספקים נוף של 360 לדבלין, ובירות שנמזגות לעובדים במחירי עלות) ולשחק ולהמציא בירות. זה נקרא The Brewers Project, וזה בעצם תירוץ לתת לחבר'ה יד חופשית לשחק, לחקור ולחפור במתכונים עתיקים ובהמצאות חדשות. בחלק מהמקרים מדובר בגחמות פרועות של המאסטר ברוארים (Master Brewers) ואלו בירות שנמזגות רק בבר הניסיוני (כמו למשל בירה שעוברת יישון בחביות עץ אלון). לפעמים נולדת בירה חדשה, כמו Hope House 13 – בירת לאגר עם כמות כשות כפולה מהרגיל המצליחה להיות פירותית מצד אחד, עם מרירות גבוהה מגיסא ואחוז אלכוהול לא גבוה (5%). היא בירה נהדרת שבגלל ההתלהבות של הטועמים והאורחים במפעל התחילו למכור אותה בדבלין, שם היא הפכה צ'יק צ'ק למותג הבירה בשיעור הצמיחה הגבוה ביותר, ובחודשים האחרונים התחילה הבירה להימזג בעוד מדינות בעולם.

בכלל, מאוד אוהבים בגינס להתאים את הבירות למקום בו שותים אותן. יש המון שווקים שכל אחד מהם זוכה לגרסה מעט שונה של גינס. למשל גרסת ה־Foreign Extra Stout – בירה עשירה ואלכוהולית יותר כל שתוכל לעמוד במסע הרחוק למזרח – אחראית ל־40% מהמכירות של החברה, והיא להיט גדול במלזיה, שם כולם קוראים לה בלאק דוג. באפריקה, מעצמת גינס (המדינה שבה שותים הכי הרבה בירה ביחס לאוכולוסייה היא ניגריה), הבירה כלל לא נמזגת בחבית, אלא מבקבוק לכוס ייעודית ושונה מכוס הגינס שאנחנו מכירים (כוס עם רגל, כדי שהבירה לא תתחמם מהמגע עם היד, באקלים האפריקאי הלוהט). אצלנו בארץ הגינס היא אקסטרא קולד, כי לך תשתה בירה שנמזגת בעשר מעלות באמצע אוגוסט. בקיצור, גם אני, שחשבתי שאני מכיר את הסיפור של גינס, הופתעתי מרמת הניואנסים והירידה לפרטים (תאמינו לי, אני חוסך לכם את כל הפרטים המשעממים שהתעקשתי לברר שם עם העובדים).

גינס, דבלין. צילום: יח"צ

גינס, דבלין. צילום: יח"צ

וככה חלפו להם שלושה ימים עם חבורת המצלמים, ואני שחזרתי מדושן מעונג, ועם עוד איזה שניים־שלושה ק"ג. לא, לא מפני שבירה משמינה, הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הזה – בכוס מיץ תפוזים יש יותר קלוריות מאשר פיינט של גינס. הבעיה שכוס מיץ תפוזים לא עושה חשק לנקניקייה שמנמנה בצד. וצ'יפס, ותריסר אויסטרים. וביצים עם בייקון. וחצי לובסטר. וצלעות טלה. אני כבר מתגעגע לדבלין, ונראה לי שאת הסנט פטריק דיי השנה אחגוג בשילוב המושלם בין המסורת היהודית לנוצרית: ניסו להרוג אותנו, היה איזה קדוש שמת, בואו נאכל עד שנתפקע ונשתה עד שנשתכר.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ea568bea4078947