המגמות המובילות של עולם האלכוהול בתשע"ו
פריחתן של המזקקות המקומיות והמבשלות הקטנות, עלייתו של הרוזה והמעבר לקניית אלכוהול זול אונליין הן כמה מהמגמות שבלטו השנה בשוק היין, הבירה והמשקאות האלכוהוליים
קראפט
יצור עצמי, שימוש מסחרי
נתחיל קרוב, מה זה קרוב? אפילו בתוך הבית ממש! זו הייתה השנה שבה שגשג תחום הקראפט: מבשלות קטנות הוסיפו להתחזק למרות תקנות המס שמקשות מאוד את הישרדותן. חברות אלכוהול גדולות החלו לייבא או להפיץ מבשלות בוטיק מתוך חיזוי פני העתיד: בארצות הברית, למשל, מתקרבות המבשלות הקטנות לנתח שוק של כ־12 אחוז ומגמת הגדילה רק נמשכת, כך שאפשר שגם בתעשייה שלנו נראה מהלכים של רכישות מבשלות קטנות בידי גופים גדולים.
אבל לא רק על הבירה לבדה עומד הקראפט. החיפוש אחרי אותנטיות לא מסחרית גורם לפריחה בסצנת המזקקות המקומית. ההשקה הרשמית של מילק אנד האני היפואית וליין המוצרים המרשים שלה הייתה רק גולת הכותרת של תעשייה שיש בה כבר כמה שמות מוכרים אחרים, בהם יוליוס הנפלאה של יובל הר גיל ופלטר שצמודה ליקב היין הנחשב. גם תמהיל המוצרים משתנה ומשקאות כמו ג'ין, אולי המשקה האלכוהולי הכי פתוח לפרשנות אישית, מוסיפים להתחזק בשל התאמתם לייצור בוטיקי.
הצפי: המגמה הזאת רק תלך ותתחזק בשנה שתזדקק עלינו לטובה. השנה מתקיים לראשונה יבוא סדיר של מזקקות ביתיות קטנות מסין, ואפשר שלא ירחק היום שבו נהפוך מאומת הסטארטאפ לאומת המונשיין (זיקוק לאור ירח).
רוזה
הזמן הוורוד
בתחום היין בלטו השנה יינות הרוזה. בכלל: כל תחום היינות הלבנים והסמוקים מתחזק מאוד בשנים האחרונות, כחלק מההכרה של ייננים וצרכנים כאחד שעם כל הכבוד לקלאסיקות האדומות של היין (ויש!), הרי שבמדינה שבה שורר קיץ במשך שמונה חודשים בשנה צריך יותר יין קל וקר. אם מגמת התחזקות היינות הלבנים על חשבון האדומים היא טרנד מבורך שנמשך כבר כמה שנים, הרי שהשנה נשבר שיא ייצור הרוזה בתעשיית היין הישראלית. אם פעם היה מדובר על כמה "אמיצים" שהעזו לייצר את היין הסמוק שבעיני הישראלים נחשב לגרוע, הרי שיותר ויותר גורמים בענף מגלים את הקסם הוורוד.
הצפי: החג הזה הישראלים ישתו הרבה יותר יינות רוזה קרירים, לפחות עם הגפילטע, לפני שיעברו לאדומים והכבדים לצד שוק הטלה. עם זאת, לטעמי הטרנד קרוב למיצוי – חלק מהרוזה הישראלי נפלא, אבל חלק דווקא מצדיק את הסטריאוטיפ הישן. סביר להניח שבשנה הקרובה ילמד הצרכן הישראלי להבדיל בין רוזה טוב לרע, והחזקים ישרדו.
אלכוהול זול
כשהשוק החם רותח
ההיסטוריה של ענף האלכוהול (העולמי) מלמדת שהאטה כלכלית מלווה תמיד בירידה בצריכה בשוק הקר לעומת עלייה בשוק החם: כשהכסף אינו מצוי בשפע, מעדיפים המבלים לשתות קצת בבית (ובשכבת גיל מסוימת: בגן הציבורי או על מכסה המנוע של מכונית ההורים) בטרם ייצאו – ולפעמים אפילו במקום יציאה. אל השוק הזה נכנסה ברעש גדול, לפני שנה בדיוק, חברת פאנקו. מדובר, אם תרצו, במעין שילוב בין קופיקס ל"ישראל היום": בעלים בעלי כיסים עמוקים שמוכן להרוויח מעט מאוד, אם בכלל, רק כדי לכבוש את השוק, אבל גם לא מעט "שומן" שהיה קיים אצל היבואנים הוותיקים ונחתך על ידי המתחרה החדש, הרזה והזריז. העסקה הצרכנית פשוטה: לא משנה איזה מותג אתה אוהב, ב־90 אחוז מהמקרים תגלה שאנחנו זולים יותר, ונוסף על כך תקבל את המשלוח עד הבית, בלי לסחוב ארגזים. זו לא רק הצלחתה המסחררת של פאנקו, אלא הירידה הרוחבית במחירים שגרמה פעילותה.
הצפי: המגמה צפויה להתחזק כשיותר ויותר ישראלים עוברים ממילא לקניות אונליין.
מחוץ לעיר
לא נרדמת תל אביב?
עדיין לא מגמה ברורה, אבל השטח כבר מבעבע: יציאה של קהל צעיר מתל אביב בגלל מחירי הנדל"ן בשילוב עם אכיפה מרתיעה של החוק נגד נהיגה בשכרות, הפכו את הפריפריה ליעד מועדף על חלק מהקבוצות שמושקעות חזק בחיי הלילה של תל אביב. קריית מטלון בפתח תקווה, רחוב כצנלסון בגבעתיים, מרכז עזריאלי בחולון – ועוד לא מעט מסעדות וברים ברעננה, כפר סבא והוד השרון – מסמנים את הכיוון. ההנחה היא שמותג תל אביבי מצליח (למשל רשת הברים מייט שסגרה את סניף דיזנגוף שלה אבל פתחה בפתח תקווה) יכול למנף את המיצוב גם לפריפריה, בייחוד על רקע החיים הקשים שעושה עיריית תל אביב־יפו לעוסקים בענף. האם מדובר ב"איום קיומי" על חיי הלילה בעיר? סביר להניח שלא.
הצפי: חלק מבעלי הברים ימשיכו להחזיק נוכחות תל אביבית צנועה ככל האפשר, רק לשם המיתוג, ואת הכסף ירוויחו מחוץ לעיר.
ממשיכים לשקשק
טרנד הקוקטיילים מסרב לדעוך | שירי כץ
אי אפשר להתחיל לפהק לעבר ברי קוקטיילים ולהגיד שהם הכי 2015 כי הטרנד מסרב לדעוך. הבלבוי, האימפריאל, הספייס האוס ושאר הוותיקים ממשיכים למגנט לקוחות. הרום סרוויס צומח וגדל פיזית לאורך דיזנגוף, ובעלי הקבוצה פתחו גם את בר הנלסון ברמת אביב. הג'אספר התרחב לחזית של דיזנגוף עם הג'ונס. הדאבל סטנדרט מתנהל כקוקטייל בר בערבים וכמי שמזין את התופעה ומשווק ציוד, ידע וסירופים לאנשי מקצוע ולחובבים; זאת, במקביל לחברת המשקאות IBBLS שהחלה לייבא ולמכור ציוד לכל דורש. הפופ אפים מיקס קפלן ובריין פריז של פרנץ' 57 מוכיחים שתל אביבים זקוקים לדרינק, בעיקר מהסוג המעורבב, מתוחכם וכולל קריצה.
