טיים אאוט timeout

10 מקומות שווים לשתות בהם בירה

עשרת המוסדות שברשימה מכבדים בירה ומוזגים אותה כמו שצריך. אלה גם מקומות שרובם עובדים מהבוקר/צהריים, והרי אין שעה יותר יפה לבירה משעת צהריים // אבירם כץ

  • 1

    בארוד

    בלי מקום בירושלים, בכל זאת, אי אפשר והמוסד של דניאלה לרר הוא מקום נהדר לגנוב בו איזו שעה פנויה בעיר הקודש. הגינס שנמזגת כאן מהחבית היא כנראה הטובה בארץ (מספרים שאפילו האירים הגיעו בעצמם לתהות על פשר הפלא). אנשי תקשורת, אמנים, סטודנטים, פוליטקאים- כולם מתערבבים זה בזה בבארוד ומגיעים לזלול פסטליקוס עם חמינדוס, קציצות פארסה ושאר מטעמים ספניוליים שעושים במקום. וכמו כל מוסד טוב, הסוד טמון באווירה, בדבר הזה שמרחף באוויר ואתה יכול להבין רק כשאתה נמצא שם, שותה בירה קרה.

    סגור
  • 2

    המנזר

    אתם מצליחים בכלל לתאר את תל אביב בלי המנזר? ברים נפתחים ונסגרים, טרנדים הולכים ומתחלפים, אנשים מתחתנים, מתגרשים, נולדים, אבל המנזר תמיד שם, קבוע ויציב, מקבל אותך אליו בחום ואהבה. בית מקדש של שתיינים, מעוז תרבות קולינארית מפוארת, ומחירים מהזולים בעיר (וגם האפי האוור עד 20:00). הבירות נמזגות כמו שצריך וכמעט תמיד תפגשו שם איזו בירה חדשה ומפתיעה שרק הגיעה לארץ.

    עוד
  • 3

    מעיין הבירה

    המקום, שקיים בעיר התחתית של חיפה כבר משנת 1962 (או 1950, תלוי איך סופרים) ויכול לגרום לכל תל-אביבי אסלי למות מקנאה. במקום יש מעל 20 בירות מהחבית, טריות ומרנינות, ואוכל מזרח אירופאי שבאמת, אבל באמת נדיר לפגוש: קרעפלך במילוי בשר, צלעות חזיר מעושנות, שוק אווז, ומנת הדגל- קוסטיצה. המקום עובד עד חמש בערב, מלבד ימי שלישי אז שולחנות יוצאים אל הרחוב, להקת הבית מנגנת והבירה נמזגת אל תוך הלילה.

    עוד
  • 4

    פורטר אנד סאנס

    בלב רחוב הארבעה שוכן מקדש בירה מודרני. משהו כמו 50 בירות מהחבית ועוד בערך 70 בבקבוקים, חדר מיוחד עם מערכת מזיגה וקירור משוכללת שטרם נראתה כמותה, והמון הסברים ומקצועיות מצד העובדים. בצהריים עובדי המשרדים הסמוכים ממלאים את המקום – ואז יחס הדיאט קולה מול בירה מוטה לצד הלא נכון, אבל בערב מגיע קהל מגוון, ובעיקר "ביר גיקס" שלעתים נדמה שהם יותר אוהבים לדבר על בירה מאשר לשתות בירה.

    עוד
  • 5

    מוזה

    בלב המדבר הצחיח של הדרום החם שוכן בר אחד שכאילו נתלש מאיזה פרבר לונדוני. אינספור צעיפים ודגלים של קבוצות כדורגל מכל העולם מכסות את הקירות והתקרה, וראיתי לא מעט חובבי ספורט מנסים למצוא, ללא הצלחה, קבוצה שלא זוכה שם לייצוג. בבוקר המקום מתפקד יותר כבית קפה, בצהריים מסעדה ובערב פאב. תפריט האוכל אינסופי, מעין ניסיון לתת הכל מהכל, וגם הלוקיישן, בתחנת הדלק, רק מוסיף לחוויה המדברית ההזויה.

    עוד
  • 6

    עמירם

    בפינה של אוסישקין והירקון, מתחת לבניין מגורים, שוכן הפאב עמירם – נו, זה עם העמודים המצוירים, דלתות העץ ושלט הגינס המנצנץ. מי לא עבר שם מאות פעמים. מאחורי דלתות העץ מסתתר עוד הרבה מאוד עץ, כזה שכבר ראה הכל. פאב של פעם, פאב שכונתי עוד לפני שהייתה קטגוריה כזו בכלל שנקראת "שכונתיים". מחצות היום ועד חצות הליל נמזגת כאן הגינס הטובה בתל אביב, ומשהו באווירה הנינוחה הופך את המקום לכזה שאפשר ורצוי לבוא לשתות בו לבד, ולהרגיש הכי טוב עם זה. לפני כמה שנים עמירם עזב, ואז חזר, ולפני שנה וחצי העסק עבר לידיה של חגית קוטון (אקס בטי פורד), כי אסור היה לתת למקום כזה להיעלם. מלבד אולי תפריט האוכל שהשתדרג בקטנה, הכל נשאר אותו הדבר, והלוואי שיישאר ככה לעד.

    עוד
  • 7

    טמפל בר

    רשתות זה לא דבר שיש לי אליו חיבה יתרה, אבל במקרה של הטמפל בר, על חמשת סניפיהם (כפר סבא, חיפה, ראשון לציון, סינמה סיטי, שד' רוטשילד) אי אפשר שלא לפרגן. לדעתי הם הראשונים שהציגו מבחר מסחרר של ברזים, מסלולי טעימה של מבחר בירות בכוסות קטנות, ובכלל – קונספט מקצועי ומהודק. עד היום הם מצליחים לשמור על איכות במזיגה ובהגשה, ולצקת תוכן לסניפים. חוצמזה, נראה אתכם מוצאים מקום טוב יותר לברוח אליו מההמולה של סינמה סיטי.

    עוד
  • 8

    ג'מס

    באזור התעשייה של פתח תקווה שוכנת מבשלת ג'מס, מבירות הבוטיק היותר חביבות שמסתובבות בארץ. אבל לא זה הסיפור. לשתות בבר-מסעדה של ג'מס זה תענוג גדול קודם כל כיוון שהברזים מחוברים ישירות למיכלי התסיסה מה שאומר בירה סופר דופר טרייה. בנוסף, כיוון שהמקום כשר (ובפתח תקווה) בערבים מגיע גם לא מעט קהל דתי, מה שבכלל זורק אותך למקום אחר, ומוסיף הרבה סקס אפיל לדעת רבים מחבריי. חוץ מזה מתי בפעם האחרונה נטלתם ידיים בבר?

    עוד
  • 9

    השופטים

    כפי שכבר בטח הבנתם, יש לנו חיבה מיוחדת למקומות ותיקים עם מסורת, סיפור ורצוי כמה שפחות פוזה. השופטים, אחד הברים הותיקים בעיר, יותר מבוגר מרוב לקוחותיו, וכמה זה משמח לראות מקום שמצליח לשמור על הרלוונטיות. מבחר בירות מהחבית ובבקבוקים, רוק מכל הסוגים והמינים באוזניים, טוסט עם גבינה והאם, שולחנו עץ ארוכים שמחייבים ישיבה ליד זרים, ורחוב אבן גבירול במלוא כיעורו. ככה צריך להיות פאב. לא גסטרו-פאב, לא רסטו-בר, לא לאונג', לא שכונתי, לא מגה. פשוט פאב.

    עוד
  • 10

    מתי המקלל

    הכוך הפצפון בפאתי לוינסקי הוא עדות לעולם הולך ונעלם. למעלה מארבעים שנה שמוזגים שם את מה שמסתמן כגולדסטאר הטובה בארץ, לצד קבנוס מטוגן עם ביצה, קוביות גבינה או פלטת נקניקים עם חרדל זרחני. זה מקום נהדר לשתות בו בבוקר ובצהריים, אם כי היום המקום מתופעל על ידי דור ההמשך עד הלילה. על מתי עצמו אי אפשר לכתוב משהו שלא דובר בו כבר, האיש המקלל עם הנשמה הכי גדולה שיש, שאמנם כבר לא שותה בירה – הגיל, הכרס, אתם יודעים – אבל גם בגיל 83 נראה אתכם מדביקים את הקצב שלו עם הוודקה.

    עוד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: f6cade6219a60313f281