#אנשים_מתוקים: ויקטוריה לדר

תוכן בחסות שוקולד פרה

ויקטוריה לדר, 22, סטודנטית למדעי הרוח, לוד

ויקטוריה לדר. צילום: מיכאל נחמיאס

״הכל התחיל לפני כמה שנים. תמיד כשהייתי עוברת במרכז רמלה הייתי פוגשת הומלסית שהייתה יושבת במקום קבוע. היא לא ממש דיברה עברית, אבל בדיחות ברוסית היו לה בשפע. הייתי מזמינה אותה לקפה ויושבת איתה ואחר כך ממשיכה.

[tmwdfpad]בעוד אחת מהפגישות המקריות איתה החלטתי שאנסה לעזור לה. לא יכולתי לראות את האדם שהיא, במקום שבו היא נמצאת – שהוא כל כך פחות ממנה, פחות ממה שמגיע לכל אחד. לא ידעתי אם אצליח, אבל ידעתי שאני חייבת לנסות. לא היה לה טלפון, אז השתמשנו בשלי – אחרי שעות של חיפוש מצאתי בית תמחוי ציבורי. היא הרשתה שאלווה אותה לשם.
תמיד חשבתי שהומלסים רוצים להישאר הומלסים ושאי אפשר באמת לעזור להם – שכל ניסיון כזה הוא רק עוד דרך לגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך.

אז אולי בגלל ההיכרות שלנו או אולי כי אף אחד אחר לא באמת ניסה לעזור לה – היא נכנסה איתי למונית וירדה איתי שם. נרשמנו יחד, בילינו כמה שעות שם ותקשרנו באופן שונה, אינטימי ועמוק יותר ממה שהצלחנו עד לאותו רגע. נפרדנו ולא ראיתי אותה שוב. כמה שנים לאחר מכן, כשהסתובבתי במרכז רמלה, הרגשתי טפיחה על הכתף ומיד לאחריה קול מוכר. ״אפשר להזמין אותך לקפה?״.

לעוד סיפורים מתוקים