#אנשים_מתוקים: שי רמוס

ציניות בצד, חסר לנו קצת מתוק בחיים. יצאנו לחפש את הסיפורים והאנשים שישבו את לבכם. הפעם: שי רמוס מקיבוץ קטורה

שי רמוס. צילום: מיכאל נחמיאס
שי רמוס. צילום: מיכאל נחמיאס

תוכן בחסות שוקולד פרה

שי רמוס, 25, עוסק במכירות, קיבוץ קטורה

שי רמוס. צילום: מיכאל נחמיאס
שי רמוס. צילום: מיכאל נחמיאס

״באחד הטיולים שלי למרכז לבקר חברים הגעתי לתחנה המרכזית. ראיתי אישה זקנה מחוץ לחנות, מחפשת בין עוברים ושבים מישהו שיעזור לה. ניגשתי אליה ושאלתי מה היא צריכה. היא ביקשה שאעזור לה לשחרר תקע חשמל מכבל תקוע. שמחתי ועשיתי את זה בקלות. החנות שלה הייתה במצב די רע. היא הסתכלה עליי בעיניים גדולות, ואני שאלתי אם אני יכול לעזור במשהו אחר לפני שאלך. היא נדלקה לחלוטין. הזזתי ותיקנתי ארון וכיסא. המחסן שלה היה חייב טיפול אז סחבתי דברים ממקום למקום, סידרתי ושיפצתי מה שיכולתי.

[tmwdfpad]ראיתי שיש עוד הרבה עבודה אז קראתי לחבר שאליו הייתי אמור להגיע. כעבור שעתיים החנות שלה מבריקה ובתוכה שני גברים ללא חולצה שמסיידים לה קיר. האישה האכילה והשקתה אותנו, אבל שום דבר לא השתווה למבט מלא ההערכה שקיבלתי, שהגיע כל הדרך מעומק הלב שלה. כל פעם שאני מגיע למרכז אני משתדל לא לפספס מפגש איתה, לקפה, עוגייה ומבט של הערכה. ואולי גם לתקן שרפרף״.

לעוד סיפורים מתוקים