בריונים מבינים רק בריונות

"אני מבקש ממך לחזור הערב הביתה ולהיכנס לשירותים. לעשות מספר 1, לעשות מספר 2, ואז לזרוק פנימה ביצה. אחרי שהיא צפה שם נראה אותך שוברת אותה למחבת ואוכלת חביתה. רוב הסיכויים שלא יבוא לך, ואני שואל – למה את לא יכולה לאכול ביצה שהייתה בחרא שלך, כשאת אוכלת מדי יום ביצים שיצאו מחור של תרנגולת אנונימית? את יודעת שלתרנגולת יש רק חור אחד, לא?".

ככה נפתח הראיון עם גארי יורופסקי, שעה שהתוודיתי על כך שהסיבה שאני לא עוברת לטבעונות נעוצה בחיבתי לשקשוקה (ואם אתם כבר מתעצבנים זה הזמן לקרוא את עודד כרמלי נגד יורופסקי). את יורופסקי אתם כבר מכירים: לפני שנתיים הופץ הסרטון המפורסם שלו שמתעד הרצאה באוניברסיטת ג'ורג'יה טק, שם נאם פעיל זכויות בעלי החיים היהודי בכריזמטיות שלא הייתה מביישת את מרטין לותר קינג, על אכזריותה של תעשיית הבשר, הביצים והחלב, והשאיר את הקהל (ועוד מיליוני צופים ביוטיוב) עם כאב בטן. אותו סרטון ויראלי סימן את תחילת המהפכה הטבעונית שהתרחשה בישראל ובמקומות נוספים בעולם; את הטרנד ששם את "אוכלי התוספות" על המפה הקולינרית, לצד ביקורות קשות מצד קרניבורים על דמגוגיה זולה ופרובוקציות שהורסות את התיאבון. ובעוד שבתפוצות הורחק יורופסקי מבריטניה וקנדה (בגין שחרור חורפנים מחווה לייצור פרוות בקנדה ושריפת חווה תעשייתית בלונדון), תל אביב חיבקה אותו, והאיש הקטן עם החלום הגדול הגיע בשבוע שעבר בפעם השנייה לעיר, לסבב הרצאות ואירוע טבעוני שהורם לכבודו במסעדת ננוצ'קה.

במהלך הראיון יורופסקי נאלץ להרים את מבטו מהפוקצ'ה מדי כמה דקות בשביל להצטלם עם מעריצות מזדמנות, ואני תוהה איך האיש הצנום עם הבייבי פייס מכונה במקומות מסוימים טרוריסט. כמה שעות לאחר פגישתנו הוא דחף את העיתונאי אראל סג"ל (לטענת סג"ל משום שלבש מעיל עור), תקרית שבעקבותיה עשו כלי התקשורת המקומיים הכל בשביל להביא את יורופסקי להתמוטטות עצבים מצולמת שתוכיח לעולם שמדובר בפסיכופת; Ynet פרסמו ראיון מצולם עם עמית קוטלר שנחתם ברצף קללות מצד יורופסקי שלא תאמו את פרצופו המיתמם והזחוח של קוטלר (עריכה מגמתית?), בעוד שב"צינור לילה" שידרו כסא ריק, כשקולו האוטוטו-מאבד-את-זה של יורופסקי מבקש להפסיק להתמקד בתקרית עם סג"ל ש"יצאה מכלל פרופורציה" (שם הוא כבר מדבר על כך שסג"ל כינה אותו היטלר, מילה שיכולה להוציא מכל יהודי שפוי אגרוף בריא). איתי, בכל מקרה, הוא היה מתוק כמו ממרח תמרים, ואמר יותר מפעם אחת שהוא לא פה בשביל הפלאשים. אז הבנתי שבסך הכל מדובר באדם עם חזון שקם בוקר אחד וגילה שהרצאה אחת מני רבות ("היו לי טובות ממנה, לא יודע למה דווקא זו הפכה לוויראלית") הפכה אותו לצ'ה גווארה של הטבעונות. נראה לי שרובנו היינו משתגעים אם בין לילה היינו הופכים בעל כורחנו למשיח של תנועה חדשה. הלינץ' התקשורתי שבוצע בו הוא הוכחה לכך שרובנו עדיין מעדיפים בשר מדמם, ורצוי של אחד שמטיף לאכילת חסות. זה הרי ויראלי.
אגב, רוב הטורים הפופוליסטיים שנכתבו בעקבות ההתפרצויות של יורופסקי בתל אביב התמקדו בכך שהטבעונים הם אנשים אלימים ומטיפנים. רוב הטבעונים שאני מכירה הם לא כאלה ולא כאלה. כמו בכל תופעה חדשה, מי שבולטים הם תמיד הקיצוניים. הדבר שמתסכל את יורופסקי יותר מכל, היא ההרגשה שהדיון בורח שוב ושוב למקומות צהובים ולא רלוונטיים, כשהשורה התחתונה היא אחת: מיליוני החיות שנשחטות כל יום ברחבי העולם.

"אי אפשר לצפות את המציאות בסוכר", הוא אומר, "האמת קשה, וצריך לתת אותה לאנשים וול דאן בפרצוף. אי אפשר להפוך בית זונות למקום נחמד. בואו, ילדים, אספר לכם סיפור נחמד על השואה".

בוא נדבר רגע על הדימוי הזה שהפך מאוד מזוהה איתך. אתה לא חושב שזה מעורר אנטגוניזם?

"שיזדיינו היהודים, אין להם בעלות על השואה. יש פה שואה של בעלי חיים, רצח המוני של זנים מסוימים רק כי הם חלשים ממך. זו עבדות".

זה מה שאתה אומר למי שקורא לך קיצוני?

“כן, וקיצוני זה לא רע. גנדי היה קיצוני, מרטין לותר קינג היה קיצוני, נלסון מנדלה".

אתה לא מפחד שתגמור כמו מרטין לותר קינג?

"אני יודע שאני אגמור ככה, אשתי אריקה שונאת שאני אומר את זה, והדבר הטוב זה שאין בי פחד, מכלום. חוץ מעכבישים. אבל זו לא סיבה להרוג אותם. לכל יצור יש זכות לחיות בדיוק כמו לי".

מה אתה מקבל יותר מהרחוב? אהבה או שנאה?

"לגמרי יותר אהבה משנאה. אני עושה 200 הרצאות בשנה ויש לי רק 15־20 סצנות בכיתה, וזה אחוז די נמוך".

מה זה סצנות?

"אנשים צועקים, יוצאים החוצה. אבל רוב האנשים מקשיבים. בניגוד לישראל, בארצות הברית יש לי בעיה, אני צריך ללכת לכיתות באוניברסיטאות, בקמפוסים. אם תהיה לי הרצאה פתוחה איש לא יגיע. מי רוצה להגיע להרצאות שבהן רואים בתי מטבחיים? אף אחד".

אז למה בישראל זה אחרת?

"אנחנו עברנו התעללות, עברנו שואה. אנחנו אנשים עם תשוקות, אנשים שמודעים למה שקורה בעולם, שמודאגים מנושאים חברתיים, אז זה שונה פה".

ביונסה וג'יי זי הודיעו שהם עברו לטבעונות. תזמין אותם להרצאה פתוחה בארצות הברית, לא יישאר כיסא ריק.

"שמעתי שביונסה היתה טבעונית בהריון. אבל אני לא בונה על סלבריטאים. יש להם השפעה, אבל דרו ברימור הייתה טבעונית רוב חייה ועכשיו הפסיקה וזה נורא, כי הרבה בנות צעירות עברו לטבעונות בגללה. גם על בראד פיט אמרו שהוא טבעוני ואז קראתי ראיון איתו שבו הוא אמר שהוא מת להגיע הביתה ולהכין את תרנגול ההודו של חג ההודיה, אז זה בולשיט".

בשולחן שלידנו יושבות שלוש בחורות צעירות. הן מבחינות בגארי ומצחקקות בהתלהבות. זה לא מפתיע: בעקבות ההרצאה יש שכינו את יורופסקי גורו, ואת האנשים שהלכו אחריו ככת. אבל את גארי זה לא מעניין. הוא מנהל מלחמה שבה אין זמן ללקט את הפרחים מהבמה.

"כל עוד יש חיות מדוכאות אני לא יכול באמת לשמוח".

יש בחייך עדיין אנשים שאתה אוהב ושאוכלים בשר, גבינות וביצים?

"כן. החבר הכי טוב שלי דארן אוכל בשר, אבל אני לא מדבר עם המשפחה שלי כבר שלוש שנים, כי אני אוהב חיות והם לא מצליחים להתמודד עם זה. לא אכפת להם. הם מכורים. והבעיה עם מכורים היא שהם לא יכולים להסתכל בהיגיון על ההתמכרות שלהם. כמו אלכוהוליסט – נסו לדבר איתו על הבעיה שלו ולא תגיעו לשום מקום".

אז איך בכל זאת החבר הכי טוב שלך קרניבור?

"הנה הסיבה שדארן נשאר בחיים שלי, כי רוב מי שלא טבעוני לא נשאר בחיי. דארן מסתכל לי בעיניים ואומר לי: 'אתה יודע שאני חושב שזה נורא מה שעושים לבעלי חיים. אבל אני עצלן מדי בכדי לעשות שינוי'. אני שונא את העצלנות שלו אבל מעריך את הכנות שלו. אם אתם כנים איתי תקבלו את ההבנה שלי, לא תקבלו את גארי הרדיקלי. אבל אם אתם משקרים לי ואומרים לי שאלוהים אומר שזה בסדר, או שאתם צריכים את הבשר והביצים בשביל החלבון והוויטמינים, או שאתם צורכים מזון מהחי כי החיות לא חכמות ולא מרגישות – אז אנחנו נריב".

אני יכולה עכשיו להזמין משהו שאינו טבעוני?

"לא, זה לא קורה. אני פשוט אומר שאו שאת מזמינה משהו טבעוני, או שאת לא אוכלת".

וזה היה ככה מאז ומתמיד?

"החוק הזה התחיל אצלי בשנת 1997 בארוחת ראש השנה. עד אז הייתי טבעוני שמביא את הטופו שלו לארוחות. לא התכוונתי לכפות על אנשים אחרים את הדבר הזה. ישבתי בשולחן ודוד שלי ניסה כל פעם לדחוף לי קערת בשר לפנים. בהתחלה אמרתי לו שהתעללות זה לא דבר מצחיק. הוא המשיך לעשות את זה ובסוף איימתי שאני אכה אותו באמצע ארוחת ראש השנה. שם הבנתי שבריון מבין רק בריונות. זאת הייתה הארוחה המשפחתית האחרונה שלי. ההחלטה להוציא את אימא שלי ואת אחותי מהחיים שלי הייתה מעולה. הן לא מרשעות, אימא שלי חינכה אותי, האכילה אותי, קנתה לי רכב – אבל זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה מהפכה. אני מוביל את המהפכה הכי חשובה כרגע שמבקשת לשחרר גזע מדוכא שנרדף, נרצח ומעונה. אני לא רוצה את החברות שלכם, אני לא רוצה מסרונים של אהבה. אני רוצה שתשתנו כדי שהעולם ישתנה. הפעם האחרונה שדיברנו הייתה ביום הולדת שלי לפני שנתיים וחצי, עברתי באילינוי ועצרתי עם אריקה לארוחה אחת במחיצתם. הם יודעים שאם אוכלים איתי אוכלים רק טבעוני והתיישבנו במסעדה שמציעה גם המבורגרים טבעוניים. היה ברור שכולנו נזמין בורגר טבעוני וצ'יפס. התיישבנו, הזמנתי לעצמי ופתאום שמעתי 'אני רוצה מקרוני וגבינה, אני רוצה פילה דג, אני רוצה המבורגר טבעוני עם גבינה כפולה'. ראיתי מהזווית את אריקה מזועזעת, הסתובבתי אליהם ברוגע ושאלתי 'אתם יודעים מתי התראינו לאחרונה? לפני שנה ושבעה חודשים. היו לכם 1,800 ארוחות לאכול מה שאתם רוצים, ומתוכם, בארוחה אחת, אתם לא יכולים לאכול איתי המבורגר טבעוני? ואתם חושבים שאני משוגע? אתם פסיכים!'. אני כבר לא מדבר עם אנשים שלא רוצים להקשיב על טבעונות".

בן הזוג שלי אוכל צמחוני אבל מעדיף סטייק.

"לדעתי זה חוסר כבוד לא רק לחיות אלא גם כלפיך. רוצה לגרום לבן הזוג להשתנות? תסגרי את הרגליים. 'רוצה להתמזמז? בוא נדבר על זה אחרי שתאכל טופו. כל עוד אתה שם גופות מתות בגוף שלך אל תצפה לגעת בי'. האם היית משלימה עם זה שבן הזוג שונא הומואים? מרביץ למוסלמים?".

כאן כבר הייתי צריכה לקחת נשימה. אחרי הכל, עם כל הכבוד למהפכות חשובות, יש לחמול קודם כל על חיי המין שלנו. הזמנתי דיאט קולה.

רוצה שלוק, גארי?

“אני כבר לא שותה מוגזים".

אין לך איזה גילטי פלז'ר?

“אני אוכל ממש בריא…".

פשע קולינרי? מכור לקטשופ?

"באמת שלא. יש מוצר בשם ויגנייז – מיונז טבעוני. זו שמש בבקבוק, היו ימים שהייתי אוכל את זה בכף וזה הכי שמן. אני גם מת על השווארמה הצמחונית פה אבל זה לא ג'אנק פוד”.

אז זה מה שאתה נותן לי? מיונז טבעוני?

"וגם את זה אני כבר לא אוכל שנה וחצי!”

גארי אתה בלתי נסבל! שחרר איזה משהו!

"אני מעשן גראס כל יום”.

זה לא פשע.

"אוקיי, אני אוהב קסטות. גלידה טבעונית בסנדוויץ' כזה”.

 יש בטבעונות משהו מאוד לא מתוק, מתייסר. מאחורי האידיאולוגיה הזו יש סבל נוראי, וטבעונים וצמחונים הופכים להיות אנשים מאוד עצובים.

"להארה יש טעם חמוץ-מתוק. כשאתה נהיה מודע לדברים זה מעולה כי אתה יודע את האמת וחי אותה ומדבר אותה. זה רע כי אתה רואה כמה רוע יש באנשים, כולל החברים שלך והאנשים שאתה אוהב. כמה אכזריות, חוסר איכפתיות, חוסר חמלה. וזה מאוד מעציב. פיתגורס, שהיה טבעוני, אמר שכל עוד אנשים יהיו אכזריים ליצורים אחרים, בחיים לא נדע בריאות או שלום. גזענות, אנטישמיות, שנאת בעלי חיים – זה הכל שורשים של אותה שנאה. פיתגורס האמין, וגם אני, שבשביל שלום עולמי חייבים קודם להפסיק לשנוא חיות. כשהילד שלכם יפחד מעכביש ויבכה צריך להגיד 'אוקיי, מותק, הוא מפחיד אותי כמו שהוא מפחיד אותך, אבל בוא ניקח כוס ונוציא אותו מהבית החוצה, כי יש לו את אותה זכות לחיות כמו לך'. וכשהילד יגדל ויראה סוגים וצורות שונות של אנשים – הוא יבין שכולם שווים, הוא יבין שלכולם יש את אותו מקום מתחת לשמש".

 אז מה יעשה אותך מאושר?

"להצליח ליצור שינוי. אנחנו חייבים להשתנות או שאנחנו ניכחד, וכנראה ניקח את כולם איתנו – את בעלי החיים, את המים, את האוויר הצלול. זה מתחיל מטבעונות. אנחנו חייבים לחזור למסלול האתי, כי כל כך סטינו ממנו".

התעצבנתם על יורופוסקי? גם עודד כרמלי