"מאיפה יש לצעירים כל כך הרבה כסף לחזור שוב ושוב מדי יום אל הברים?"

ישי חן, בן "יותר מ-60", רווק, מנהל את החניון הכי נחשק בעיר במתחם הר סיני. לא מבין מאיפה לצעירים יש כסף לצאת כל יום לבלות, ומאמין שלבית הכנסת הגדול יש השפעה על האווירה הטובה באזור

ישי חן (צילום: איליה מלניקוב)
ישי חן (צילום: איליה מלניקוב)
15 במרץ 2017

 

ישי חן

סטטוס: רווק

גיל: "יותר מ-60"

תעסוקה: מנהל החניון במתחם הר סיני

מאיפה אתה במקור ומתי הגעת לעיר?
"גדלתי בתל אביב כל חיי. ההורים שלי עלו מתימן, ואני נולדתי בבית חולים הדסה שהיה ברחוב מזא"ה וכבר נסגר לפני יותר מ־20 שנה. גרתי עם המשפחה שלי בשכונת יד אליהו, ושם אני נמצא עד היום. השכונה הזאת היא הבית שלי".

כמה זמן אתה כבר מנהל את החניון?

"הגעתי לכאן לפני ארבע שנים, אחרי שבמשך רוב התקופות בחיי עבדתי בעבודות ממשלתיות. אחרי שיצאתי לפנסיה, מצאתי את החניון. זאת עבודה עם הרבה מאוד אנרגיה, שיכולה להיראות מהצד כמו עבודה קלה, אבל זה רחוק מהמציאות".

מצוקת החניה בתל אביב רק הולכת וגדלה, ונדמה שבעלי החניונים מנצלים את זה לטובת גביית תשלום גבוה על מקום חניה. מה אתה חושב על הטענה הזאת?
"הרבה דברים יקרים. לא מזמן חניתי בירושלים למשך שעה וחצי ולקחו לי 70 ש"ח. אני חושב שזה עניין של פרופורציות – כל אחד והכיס שלו. אנחנו משתדלים להיות הוגנים. לפעמים אנשים באים אליי בטענות על המחיר, אבל אף פעם לא בצורה דרמטית. סך הכל באי החניון הם אנשים צעירים שבאים לחגוג. כשאני יכול, אני מנסה לעזור, כי אני מבין אותם".

רחבת בית הכנסת הגדול התפתחה מאוד בשנים האחרונות, אפשר לומר שלנגד עיניך.
"אני זוכר את הרחבה של ההר סיני עוד מהימים שהייתה חנות בולים במקום שנמצא היום הפורט סעיד. אפשר לייחס את ההתפתחות של האזור לפתיחה של הפורט סעיד כאן לפני כמה שנים, אין יום שלא מפוצץ כאן ואנשים לא עומדים בתור. בשנתיים האחרונות זה רק הלך וצבר תאוצה – מהאוצר, דרך התאילנדית שהיא אחת המסעדות הטובות בתל אביב בעיניי, ועד הסנטה קתרינה. לדעתי אפשר לומר שגם לבית הכנסת יש השפעה על רוח המקום – הוא נותן השראה לכולם. יש משהו יפה בשילוב של האירועים שקורים בבית הכנסת, לצד הבליינים החילונים".

מה היחס של הבליינים אליך?
"כולם מאוד נחמדים, יש כאלה שגם לא אבל למדתי להתמודד עם זה. אני גם מיודד עם הבעלים של כל המקומות כאן. וכמובן יש אנשים שאני רואה אותם פה כמעט כל יום, יש רק דבר אחד שאני לא מבין – מאיפה יש לאנשים, במיוחד לצעירים שבהם, כל כך הרבה כסף לחזור שוב ושוב מדי יום אל הברים?".

איפה אתה היית נוהג לבלות בצעירותך, בתל אביב של שנות ה־70?
"היה מקום בשם הבקתה בגני התערוכה, גם בבית גיבור שמול הים. היו מועדונים סולידיים בתקופה שהייתי צעיר. היום כבר לא נשאר מזה הרבה".