"יש אנשים שחושבים שמוזיקה אלקטרונית זה ז'אנר חסר נשמה"

מיה דנון, די.ג'יי, מפיקה מוזיקלית ומייסדת "הכיתה - לימודי מוזיקה אלקטרונית", שומעת בבית בועז שרעבי ומתכננת יום אחד לפרוש ולהזדקן באיזה כפר בהודו

מיה דנון. צילום: איליה מלניקוב
מיה דנון. צילום: איליה מלניקוב
15 בספטמבר 2016

גיל

40

סטטוס

בזוגיות+ילדה

תעסוקה

די.ג'יי, מפיקה מוזיקלית ומייסדת "הכיתה – לימודי מוזיקה אלקטרונית"

מאיפה את במקור ומתי הגעת לתל אביב?

"גדלתי בירושלים ועכשיו אני גרה בתל אביב. בין לבין הייתה לי הרפתקה של שלוש שנים בפריז ועברתי הנה סופית לפני 11 שנה".

איך הגעת למוזיקה אלקטרונית?

"התחלתי בכלל בתור סקסופוניסטית. אחרי הצבא הרגשתי שאני הולכת לכבוש את סצנת הג'אז של ניו יורק, אבל זה לא קרה. חזרתי לישראל אחרי תקופה ארוכה מאוד של שלושה חודשים עם חלום שבור. יום אחד, עוד בניו יורק, אכלתי במקדונלדס וראיתי מנקה זקן. נורא חששתי שזה מה שאהיה בסוף, אז התחלתי ללמוד מדעי המחשב בבאר שבע. כשסיימתי החלטתי להמשיך עם המוזיקה ומצאתי את עצמי לומדת בפריז. רציתי ללמוד אלקטרו ג'אז, שהיה אז מאוד באופנה, מביך להגיד. במקרה נכנסתי למוזיקה אלקטרונית, ועוד יותר במקרה הגעתי למוזיקה אקספרימנטלית".

ואת מרוצה?

"אף פעם לא רציתי לעשות מוזיקה ניסיונית, אבל גיליתי שזה כיף גדול. העניין הוא שתמיד רציתי להיות רוקנרול, אז לקחתי את עולם המוזיקה הניסיונית לעולם התקשורתי של רחבת הריקודים. לפני שנתיים הוצאתי את הטרק הראשון שלי, והחודש התחדשתי באי.פי ראשון. זה מרגש מאוד".

מתי התחלת ללמד?

"לפני שמונה שנים התחלתי ללמד בבית הספר מוסררה בירושלים, ולפני חמש שנים ייסדתי מסגרת פרטית משלי, שם אני מלמדת קורסים של אבטון וסינטזה".

את מצליחה להתפרנס ממוזיקה?

"האמת שכן, בעיקר מהלימוד".

איך הגיבו למוזיקה אלקטרונית לפני שמונה שנים?

"זה היה חדש מאוד יחסית. אנשים היו שמרנים, הם לא הבינו את העניין ועד היום הרבה אנשים חושבים שזה ז'אנר קר וחסר נשמה, שזו לא באמת מוזיקה. זה משתנה בשנים האחרונות, אף שאימא שלי עדיין חושבת ככה".

לולא מוזיקה, מה היית עושה?

"קשה לי לענות על זה, אבל בטוח לא הייתי ממשיכה עם מדעי המחשב. לפני שהתחלתי ללמד מוזיקה מצאתי את עצמי בריאיון עבודה בתור מורה מחליפה למתמטיקה בישיבה לאמנויות ומדעים בר אילן ברוטשילד. לא קיבלו אותי. באתי עם מכנסיים קצרים והם רצו שאכסה מרפקים ואלבש חצאיות עד הברך. מי יודע, אולי הייתי זורמת".

מה הגילטי פלז'ר המוזיקלי שלך?

"שירי ילדים של אריק איינשטיין. אני אוהבת גם את בועז שרעבי".

אחיך מאיר הוא הבעלים של בית הספר למקצועות הקולינריה. זה עבר בגנים?

"האמת ששקלתי לפתוח איזה דוכן איפשהו. אני מבשלת בסדר, לא מורכב כמוהו, אבל יוצא טעים".

מה החלום?

"להמשיך עם המוזיקה, להמשיך ליצור, ומתישהו לפרוש ולהזדקן בכפר בהודו".