טיים אאוט timeout

"שכונת הארגזים היא חלק מה־DNA של תל אביב לא פחות משכונות במרכז"

| מאת: מערכת Time Out

ספיר סלוצקר עמרן יצאה מהארון בגיל 16 ומצאה את עצמה לראשונה בחייה מוגדרת מיעוט. מאז היא עברה לתל אביב, ומקדישה את חייה לעזרה לאחרים. האנשים שעושים את העיר

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/07/sizes/DSC4544.jpg_h_wo_680_382.jpg
ספיר סלוצקר עמרן (צילום: איליה מלניקוב)

סטטוס

בזוגיות

גיל

25

תעסוקה

מתמחה באגודה לזכויות האזרח

מאיפה את במקור ומתי הגעת לתל אביב?

"אני במקור מאורנית. עברתי לתל אביב לפני חמש שנים. אורנית היא ישוב קהילתי שבפועל הוא סוג של התנחלות, נולדתי למשפחה של מצביעי ליכוד ורק במחאה החברתית התחלתי להיות מעורבת. התחלתי במאהל ברוטשילד ואחרי כמה שבועות עברתי למאהל בראש העין. כיום אני גרה בשכונת התקווה”.

מה הביא אותך לעבוד בתחום שאת עובדת בו?

"בגיל 16 יצאתי מהארון, זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי את עצמי כמיעוט. זה פתח לי את ההסתכלות על סולידריות בין מיעוטים ומאבקים חברתיים. ההפגנה סביב פינוי המאהל בשכונת התקווה הייתה הפעם הראשונה שראיתי אלימות משטרתית. כשראיתי איך מתייחסים למזרחים בתל אביב ובכלל לתושבים בדרום העיר, זה גרם לי לשאול אם זה היחס כלפי יהודים במרכז הארץ, אז מה עם אלו שהם לא יהודים ולא במרכז. עד אז הייתי בשיח של 'כולנו ישראלים', שיח מאוד יאיר לפידי".

את מרגישה שאת שונה בנוף העירוני?

"אחרי הפיגוע באורלנדו תלינו במרפסת את דגל הגאווה אחרי לבטים רבים. פחדנו שזה יהיה משהו שסוגר שיח. אבל אחרי ששמנו את הדגל ובעקבות שיחות שהיו לנו עם שכנים הבנו שיש משהו בשכונה שהוא מאוד מיוחד. זה לא הפוליטיקלי קורקט הרגיל אמנם אבל זה משהו מאוד מכבד ומקבל ומנסה להבין. למשל, גר מולנו רב שביקש מהשכנה שתסביר לו מה הדגל מייצג. יש פה כל כך הרבה תרבויות, שהרב תרבותיות נבנתה מעצמה".

איך האוכלוסייה התל אביבית שונה לדעתך מאוכלוסיות אחרות?

"מה זה אומר תל אביב? גבעת עמל ושכונת הארגזים הן חלק מה־DNA של תל אביב לא פחות משכונות במרכז או ההייפ סביב הבילויים בעיר. תל אביב היא מקום שאתה מאוד שואף לעבור אליו כמקום מעניין ובטוח, למשל בשבילי כלסבית שגדלה בישוב קטן; אבל צריך להסתכל לא רק במרכז. לשכונת הארגזים יש לא פחות להציע”.

מה מפחיד אותך?

"אם אני אביט לאחור עוד 20 שנה וארגיש ששום דבר מהפעילות שעשיתי לא שינה כלום".

איזה רגע בעיסוק שלך לעולם לא תשכחי?

"הייתי מעורבת במאבק לשחרור של יונתן היילו. כשהופחת לו זמן המאסר אחותו ניגשה אליי, חיבקה אותי ושתינו בכינו. בתחום העיסוק הזה של זכויות אדם אין הישגים ברורים ומיידיים ולפעמים אני שואלת את עצמי אם כל הפעילות שלי בכלל משנה. מבחינתי, הרגע הזה נתן לי את התשובה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 87bfb5522e5e4a58f31a4d