קו דמיוני

ג'ון קרי הזהיר מפני הפיכתה של ישראל למדינת אפרטהייד. אולי הוא לא שם לב שהיא כבר כזו

ג'ון קרי. צילום: Getty Images
ג'ון קרי. צילום: Getty Images
30 באפריל 2014

לפני שש שנים התראיין (ראש הממשלה דאז) אהוד אולמרט ל"הארץ", וטען כי אם פתרון שתי המדינות יתמוטט, ישראל תהפוך למדינת אפרטהייד. "אנחנו צפויים למאבק זכויות אדם בנוסח דרום אפריקה", אמר אולמרט. שנתיים וחצי אחר כך, בתחילת 2010, אמר אהוד ברק דברים בוטים עוד יותר. "כל עוד בשטח שממערב לירדן ישנה ישות מדינית אחת ששמה ישראל היא תהיה בסופו של דבר לא יהודית או לא דמוקרטית. אם הבלוק הזה של מיליונים פלסטינים… לא יצביעו בבחירות זוהי תהיה מדינת אפרטהייד לכל דבר ועניין". ב־2013 ערכה ציפי לבני את אותה תחזית. "איזו מדינה תהיה פה בעוד שלושים שנה? מדינה דו לאומית? מדינת אפרטהייד?".

מרוב חזרות עליה, האזהרה הפכה לקלישאה. החודש גם הוקלט מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, כשהוא מתריע בתדריך פרטי מפני מהתמוטטות המשא ומתן: "מדינה מאוחדת תהיה מדינת אפרטהייד עם אזרחים סוג ב', ותהרוס את יכולתה של ישראל להישאר מדינה יהודית".

מאז דבריו של קרי, תהליך השלום התמוטט, אולי בפעם האחרונה. יש מי שמאשימים את הפלסטינים, יש מי שמאשימים את ממשלת ישראל, אבל את העובדות זה לא ממש משנה: בין הים לירדן קיימת רק מדינה אחת, יחידה ומאוחדת. אולמרט, ברק, לבני וקרי צדקו באבחנה שלהם, רק שלא ברור למה הם דיברו במונחי עתיד.

הקו הירוק הוא דבר שקיים רק בראש שלנו. במציאות, יש ריבון אחד מהים עד הירדן. יש מדינה אחת ששולטת בגבולות, מדינה אחת שמחזיקה במטבע המקומי, מדינה אחת ששולטת במרחב האווירי, ומדינה אחת שמנהלת את מרשם התושבים, יהודים ופלסטינים כאחד. אלו המאפיינים המוכרים של ריבונות, והמסקנה המתבקשת היא שישראל היא השליט היחיד בשטח.

תחת השלטון הישראלי יש שתי קבוצות אוכלוסייה: יהודים ולא יהודים. שתיהן מעורבבות לחלוטין מבחינה גיאוגרפית. יש יהודים ופלסטינים במישור החוף, יהודים ופלסטינים בשפלה, בגדה המערבית, בנגב ובגליל. בכל השטח יש ליהודים מלוא הזכויות. הפלסטינים, לעומת זאת מחולקים לכל מיני קבוצות: אזרחים שכמעט שווים ליהודים, תושבים במזרח ירושלים שלא יכולים להצביע או לקנות אדמה, ונתינים של הממשל הצבאי בשטחים, שאין להם אפילו זכויות אזרחיות בסיסיות.

אלו אינן אמירות פוליטיות. אלו העובדות. זה גם אינו מצב זמני: רוב הישראלים ורוב הפלסטינים נולדו אחרי 1967 ולא מכירים מציאות אחרת. אפילו קיומה של הרשות הפלסטינית לא ממש עוזר לנקות אותנו מאשמה. דרום אפריקה הקימה מדינות חסות לשחורים בימי האפרטהייד, ובניגוד לישראל, היא אפילו ניסתה לגרום להן להתקבל לאו"ם. קיימים כמובן הבדלים בין ישראל לדרום אפריקה: אצלם המשטר היה מבוסס על חלוקה גזעית ואצלנו זה כיבוש צבאי, אצלם היה רוב מוחלט שחור ואצלנו זה חצי חצי, אבל השורה התחתונה דומה. ישראל לא תהפוך למדינת אפרטהייד. היא שם כבר מזמן.