שנת הארנב

אתם יושבים בתחתית או במרסנד, לוגמים את המקיאטו שלכם ואז אתם רואים אותו – לבן, פרוותי, על ארבע, מחובר לרצועה. אתם משפשפים את העיניים. זה לא כלב ואפילו לא חתול, אלא ארנב – וזה כבר לא כזה מחזה נדיר ברחבי העיר. בשנה האחרונה מי שמאיים להחליף את הכלבים והחתולים הם דווקא הארנבים. בחנויות בעלי החיים מכירים בתופעה, ואפילו מנפצים את הסטריאוטיפ שדבק בארנבים לפיו אין להם כל משמעת צרכים, ואם רכשתם ארנב גזרתם על דירתכם גזר דין מצחין. "בשונה ממה שחושבים, כן ניתן לאלף ארנבים כך שהם יעשו את הצרכים שלהם במקום מסוים בבית. אם מדברים במספרים, בתקופה האחרונה אנחנו מוכרים עשרות כאלה בחודש", מספר דודי אדרי, מנהל Pet Point, סופרמרקט לחיות מחמד. יש לכך סיבה, מוסיף אדרי: "אנשים מחפשים את האקזוטי והשונה, וארנבים, אוגרים או חמוסים עונים להגדרה הזו, ובגלל זה הם כבר הפכו למיינסטרים. הארנב הוא בייב מגנט, קל לטפל בו וההוצאה החודשית עליו מאוד נמוכה. מי שממש משקיע בוחר בארנב ננסי שלא גדל, שעולה מעט יותר מארנב רגיל".

כמה זה עולה? ארנבים סטנדרטיים עולים כ־60 ש"ח, הגרסה הננסית תעלה לכם כ־100 ש"ח, ואם אתם בעניין של התנסות בביזאר – תמורת 400 ש"ח תוכלו לצרף חמוס למשפחה. כלוב שיגן על הדירה מפני נשנוש חוטי חשמל, כרסום נעליים ואכילת הרהיטים יעלה בממוצע 250 ש"ח. והרצועה? אם תהיו נחמדים, אולי תקבלו אותה בחינם.

צילום: יולי גורודינסקי

רחלי רוטנר (31) ושמנמני (בן שנתיים)

רצועה? "יש לו רצועה, ובזמנו הייתי לוקחת אותו לשחק בדשא של כיכר המדינה בשבתות. עד שהגיע איזה כלבלב מטומטם וניסה לשחק איתו והוא נבהל עד מוות, אז עכשיו הוא נשאר בבית או מקסימום מטייל ברצועה בחצר הבניין. לווטרינר הוא נוסע בעגלה".

דבר הבעלים: "הבעיה איתו היא שמצד אחד אי אפשר להחזיק אותו בכלוב 24/7 כמו אוגר למשל, כי הוא גדול וצריך שטח לרוץ. מצד שני, אם נותנים לו להסתובב חופשי בבית, הוא אוכל הכל – בגדים, ספרים, חוטי חשמל, את הקיר (שנתיים־שלוש והוא מגיע לשכנים). זרקתי ספה כי הוא חפר בה מאורה, אז עכשיו לא נותנים לו להתקרב לספות. כשנותנים לו להסתובב, אנחנו מגדרים את כל מדפי הספרים ומעלים את כל הנעליים והתיקים על כיסאות כמו בהתקפת לבה – מה שקרוב לרצפה, אבוד. מעבר לתיקים ולנעליים, שמנמני אוכל כופתיות ואספסת באופן עקרוני, אבל גם ירקות – בכל פעם שאני עושה סלט אני זורקת לו את השאריות של הגמבה והמלפפון – ולמרות שזה לא הכי בריא לו הוא גם אוכל לפעמים פריכיות אורז, קורנפלקס, גרנולה והלהיט הכי נחשק ומחרמן שלו – שקדי מרק. זה כמו הרואין בשבילו".

סטס ליסנקו ולוק. צילום: אורן זיו

סטס ליסנקו (25) ולוק (בן שנתיים)

רצועה? "מדי פעם אני רוצה לאוורר אותו ולהוציא אותו לטיול. במקרה כזה אני שם לו רצועה וככה אני מסתובב איתו ברחוב בלי בעיה. מזל שאני גר בתל אביב, אז זה אפילו לא נראה מוזר לאנשים".

דבר הבעלים: "לפני שנתיים הסתובבתי ברחוב ופתאום שמעתי רעשים מוזרים מאחד השיחים. התכופפתי וראיתי אותו שוכב שם פצוע ומפוחד. לקחתי אותו הביתה כדי לטפל בו ומאז נשארנו ביחד. אפשר לומר שלא ממש בחרתי לגדל ארנב, הגורל בחר בשבילי. אני חושב שאנחנו קצת דומים. כשבאים חברים אני אומר להם שזה ארנב שמירה. לפעמים זה חיסרון וכשאני מביא הביתה בחורה והוא נושך אותה זה לא תמיד כיף, אבל אני עדיין אוהב את התכונה הזאת".

צילום: אורן זיו

שי עסור (27) וביני (בן שנתיים)

רצועה? "לא, מלוכלך מדי בחוץ בשבילו".

דבר הבעלים: "ארנב לא צריך להוציא פעמיים ביום כמו כלב והוא לא עושה רעש, לא נובח ולא מיילל. הגידול של ביני כולל בעיקר לדאוג לו לארוחת בוקר, אחרי שהוא מקיף אותי במעגלים ורץ אליי בהתלהבות, ולשחק איתו כדורסל בערב כשאני חוזר הביתה. אני נותן לו לאכול אוכל יבש של ארנבים, פירות וירקות והכי חשוב אספסת לעיכול טוב. אנשים שמגדלים בבית ארנבים הם אנשים גאונים שאוהבים לשבור שגרה. ארנב הוא חיה חכמה יותר ממה שחושבים, הוא תופס מהר מה שמלמדים אותו. ביני למשל, למד לשחק כדורסל תוך שבועיים והפך לכוכב רשת".

צילום: אורן זיו

שם סטולר (30) והנרי (בן שלושה חודשים)

רצועה? לא בקטע.

דבר הבעלים: "כלבים וחתולים הם נהדרים, אבל יש משהו ממש מיוחד בארנבים. לגדל ארנב בבית דורש להסתיר את כל הכבלים כי הם מכרסמים אותם ובכלל להרחיק כל דבר מסוכן או יקר ללבך שניתן לכרסום בשיניים חדות והרסניות. אבל, וחשוב מזה, זה גם להכניס יצור סקרן, חמוד ומתפנק לתוך הבית".

צילום: יולי גורודינסקי

אור ומור קן־תור (32) וטינק (בת חמש)

רצועה? כן. התגובות ברחוב נעות בין אנשים שנבהלים ונגעלים לאחרים שמתעניינים ורוצים להרים וללטף אותה.

דבר הבעלים: "יש לי אלרגיה חמורה לחתולים וכלב צריך הרבה יותר תשומת לב וזמן ממה שיש לנו, לעומת חמוס שישן 18 שעות ביום ובדרך כלל רק קם כשאנחנו חוזרים הביתה. חמוסים אוכלים רק בשר אז צריך לקנות להם אוכל לחתולים. חשוב להיות מוכנים נפשית לריח שלהם שמזכיר חציר כשהם בסדר ובואש כשהם לא. זה די נורא. צריך להקפיד לא להשאיר דברים על הרצפה כי הם גנבים קטנים והרסניים, להחליף להם חול בארגז ולהשגיח שלא יגיעו לחלונות כי אין להם שום אומדן גובה. הם נוטים לנשוך, בעיקר כפות רגליים של אורחים. חוץ מזה מדובר בבעל חיים מושלם למי שרוצה יצור קטן, פרוותי ומתכרבל שלא דורש הרבה מהזמן החופשי שלך. אם אתה תתרן – זה יתרון".