חמישים השנים הראשונות

שנים רבות טרם הוקם האיחוד האירופי או נטבעו מטבעות היורו הראשונים, החל שיתוף פעולה יוצא דופן בהיקפו ובטיבו, בין מדינות שונות באירופה. סוכנות החלל האירופית (ESA – European Space Agency), המציינת בימים אלה יובל לייסודה, נועדה לעצב ולפתח את יכולות החלל של מדינות אירופה, לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהן, ולמצֵב את אירופה כשחקנית מובילה בזירת החלל העולמית. הסוכנות קמה רשמית בשנת 1975, אך קדם לה הארגון האירופי לחקר החלל – ESRO (European Space Research Organization) שנוסד בשנת 1964 על ידי עשר מדינות אירופיות, והיה בהובלת צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה ובריטניה. כיום חברות בסוכנות החלל האירופית 20 מדינות, ותקציבה השנתי (לשנת 2014) עומד על כ־4.1 מיליארד יורו, והוא שני רק לסוכנות החלל האמריקאית נאס"א. היתרון של סוכנות חלל מאוחדת מובן – משאביה הכבירים של הסוכנות עולים בהרבה על היכולות הפרטניות של כל מדינה החברה בסוכנות. יש לציין כי סוכנות החלל האירופית היא גוף עצמאי, ולא כל המדינות החברות באיחוד האירופי שותפות בה, וכן יש מדינות החברות בסוכנות שאינן חברות באיחוד (למשל שווייץ ונורבגיה). הנציבות האירופית (European Commission), מונתה כגוף־על המפקח על סוכנות החלל האירופית, ובראשה עומד בעשור האחרון ז'אן זק דורדין (Dordain).

סוכנות החלל האירופית פועלת בכל ההיבטים של חקר החלל, לרבות מחקר ופיתוח טכנולוגי, בנייה של לוויינים וחלליות מחקר מסוגים שונים, פעילות אנושית (אסטרונאוטים של סוכנות החלל האירופית עוברים כיום הכשרה על ידי מרכז הכשרה ייחודי בהולנד, וטסו לחלל פעמים רבות באמצעות חלליות רוסיות ואמריקאיות), ופעילות שיגור לחלל באמצעות מגוון סוגים של משגרים מפיתוח אירופי (לרבות אריאן ו־וגה) המשוגרים מבסיס השיגור האירופי קורו.

אולף מרבולד, האסטרונאוט הראשון של ESA בחלל
צילום: ESA

שיתופי פעולה עם מדינות שונות

סוכנות החלל האירופית פועלת מכמה מרכזים שלהם התמחות מיוחדת, הפזורים באירופה על פי החלטה ותכנון, כדי לתרום לפיתוח ולכלכלה של המדינות החברות בה. מטה הסוכנות נמצא בפריז, ומרכזיו כוללים את מרכז המבצעים והבקרה של משימות חלל (ESOC) בדארמשטאט, גרמניה; את המרכז האירופי למחקרים ולטכנולוגית חלל, שבו מתכננים את מרבית החלליות של סוכנות החלל האירופית (ESTEC), בנורדויק, הולנד; את המכון האירופי לחקר החלל (ESRIN) בפרסקאטי, איטליה; את מרכז אימון לאסטרונאוטים (EAC) בקלן, גרמניה; והמכון למחקרי מדיניות חלל (ESPI) בווינה, אוסטריה.

בשנות פעולתה הובילה סוכנות החלל האירופית מגוון עצום של משימות חלל, לרבות הצבה של טלסקופים חלליים, חלליות לחקר מערכת השמש דוגמת מארס אקספרס, ונוס אקספרס והחללית לחקר השביט – רוזטה (שהחלה באוגוסט להקיף את השביט שאליו שוגרה, ותנחית עליו חללית קטנה בנובמבר). היא פיתחה את חללית האספקה הגדולה לתחנת החלל הבינלאומית (ATV), ובנתה את מכלול "קולומבוס" – רכיב מחקר המחובר לתחנת החלל הבינלאומית. נוסף על כך, פועלת הסוכנות לפיתוח כלי טיס חלליים לשימוש חוזר (מיזם IXV, ששיגורו מתוכנן בחודש אוקטובר), וכן היא פועלת לפיתוח של רובוט מחקר משוטט שיונחת על מאדים, של מגוון לווייני חישה מרחוק לחקר כדור הארץ, של טלסקופ החלל "גאיה" למיפוי מיליארד כוכבים, ושל כ־30 משימות נוספות שכבר תוקצבו לשנים הבאות.

במשך שנים דוגלת הסוכנות בשיתופי פעולה עם מדינות אחרות שאינן חברות בה. כך למשל הוחל בשיתוף פעולה עם ברית המועצות באימון ובשיגור אסטרונאוטים אירופאים לתחנת החלל מיר, עוד בשלהי שנות ה־80. במקביל, הסוכנות מקיימת קשרים ענפים עם סוכנות החלל של ארצות הברית (נאס"א), הן במשימות מאוישות (שיגור אסטרונאוטים במעבורות החלל של ארצות הברית, עד הפסקת השימוש בהן בקיץ 2011, ואיוש תחנת החלל הבינלאומית באסטרונאוטים של הסוכנות), והן במיזמי מחקר שונים בחלל – לרבות שיתוף פעולה בטלסקופ החלל האבל, בנחתת "הויגנס" שנחתה על טיטאן ירחו של שבתאי כחלק ממבצע "קאסיני" של נאס"א – ובמשימות נוספות.

סוכנות החלל האירופית מקיימת קשרי עבודה עם מדינות רבות, לרבות ישראל, ומקיימת מגוון מיזמים למחקר ולפיתוח במסגרות נוספות של האיחוד האירופי והנציבות האירופית. ראש הסוכנות המכהן השתתף פעמיים בכנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון שנערך בארץ, ונציגי הסוכנות השונים מקיימים גם קשרי עבודה עם סוכנות החלל הישראלית, עם התעשיות הישראליות העוסקות בתחום החלל ועם האקדמיה.