יציאת מצרים

עינו של הספינקס פקוחה: לווין תצפית מתקדם במצרים

מבט אל טיל השיגור בקוסמודרום בייקונור
צילום: RSC ENERGIA
מבט אל טיל השיגור בקוסמודרום בייקונור צילום: RSC ENERGIA
22 ביולי 2014

מצרים מקיימת תוכנית חלל בעלת צביון אזרחי, מדעי וטכנולוגי משנות ה־90 של המאה ה־20. תוכנית החלל המצרית מנוהלת על ידי גוף ממשלתי הקרוי NARSS (ר"ת: National Authority for Remote Sensing and Space Sciences). הארגון נוסד בשנת 1971 כארגון משותף למצרים ולארצות הברית, ושימש ללימוד השיטות של חישה מרחוק, בהסתמך על לוויינים אזרחיים אמריקאיים. בשנת 1994 עבר הארגון לחסות המשרד הממשלתי המצרי למחקר מדעי, והוגדר ככלי לאומי לפיתוח תשתיות חלל, הן בהיבט הטכנולוגי (כולל בניית לוויינים) והן בהיבט האנושי. הבסיס החוקי לפעולת הארגון כמוקד ידע לאומי הוא צו נשיאותי של נשיא מצרים לשעבר מובארק, משנת 1992. הארגון מפעיל לפחות שני אתרים לקליטת מידע ולשליטה בלוויינים – תחנת שליטה ובקרה ליד קהיר, ותחנת קליטה בלבד באסוואן.

הלוויין המצרי הראשון בחלל, Egyptsat 1, היה לוויין צילום קטן, שפותח עבור מצרים בידי חברת יוז'נוי מאוקראינה, ושוגר לחלל בשנת 2007. הלוויין פעל בחלל כמה שנים, וסיפק תשתית לאימון כוח האדם המצרי בתחום עיבוד וניתוח תמונות, הפקת חומרים מודיעיניים מלוויינים, וגם התנעת תוכנית חלל מצרית, שבמסגרתה פותחו מרכיבים ללוויינים על ידי מהנדסים וטכנאים מצרים.

טכנאים מחברים את הלוויין לשלב העליון של הטיל. הגוף הגלילי הנראה בתמונה הוא מגן למצלמת הלווייןצילום: RSC ENERGIA
טכנאים מחברים את הלוויין לשלב העליון של הטיל. הגוף הגלילי הנראה בתמונה הוא מגן למצלמת הלוויין
צילום: RSC ENERGIA

שנים אחדות לאחר תום פעולת הלוויין הראשון החליטו במצרים להזמין מרוסיה לוויין שני, גדול ומתקדם יותר. הלוויין, Egyptsat 2, פותח על ידי תאגיד החלל הרוסי "אנרגיה", ומותקנת בו מצלמה בעלת ביצועים טובים מאוד, שהזניקו באחת את יכולתה של מצרים לאסוף מידע על המזרח התיכון ומֵעבר לו.

יכולת צילום מתקדמת

הלוויין מבוסס על מרכב לוויינים Yamal 100, שהוא לוויין תקשורת. חברת "אנרגיה" פיתחה את המרכב ויצרה ממנו לוויין תצפית, המסומן כיום בסימול 559GK. נתוני היצרן של הלוויין מאפשרים ריכוז של כמה נתונים עיקריים עליו:

  • משקל הלוויין: 1,050 ק"ג
  • גובה המסלול: 500־800 ק"מ
  • אינקלינציה: 48־98 מעלות
  • אורך חיים מתוכנן: 11 שנים (שוגר באפריל 2014).
  • מטע"ד: מצלמה פאן כרומטית (המצלמת בגוני אפור), אינפרא אדום ויכולת מוגבלת מולטי־ספקטראלית.
  • רזולוציה: פאן כרומטי: 1 מ' (בנאדיר); מולטי ספקטראלי: 4 מ'.
  • אורך מרבי של סריקה: 1,400 ק"מ
  • מהירות הֶכוון לוויין: עד שתי מעלות בשנייה.
  • אופני פעולת המטע"ד: סריקה לאורך נתיב התנועה; מיפוי; בול; סטריאוסקופיה.
  • הספק חשמלי – עד 3KV.
  • מתח עבודה למערכת אספקת הכוח: 28.5V.
  • תקשורת: תחום X (בתחום גלי רדיו). קצב שידור לקרקע – 300-600Mbit/Sec.

הלוויין Egyptsat-2 הוא לוויין תצפית אלקטרו אופטי בעל ביצועי מצלמה טובים – רזולוציה מוצהרת של 1 מ' לפיקסל, באופן צילום פאן כרומטי.

הלוויין שוגר לחלל ב־16 באפריל 2014 באמצעות משגר מטיפוס סויוז, תת־דגם U (דגם זה משמש לשיגור חלליות מאוישות מסוג סויוז, חלליות אספקה מסדרת פרוגרס ולוויינים רבים), מאתר השיגור קוסמודרום, בבייקונור שבקזחסטאן. נתוני המסלול המדויקים לא פורסמו על ידי המצרים או הרוסים. השערות לגבי המסלול שנדונו בפורומים שונים מראות כי מדובר במסלול מעגלי בגובה 700 ק"מ ובאינקלינציה של 51.6 מעלות.

חברת "אנרגיה" פרסמה כמה הדמיות שהלוויין צילם (ב־30 באפריל 2014), שמאפשרת מבט כללי על יכולותיו וניתוח (מוגבל) של איכות החומר. ככלל, התמונות איכותיות למדי, אחידותן טובה ואין בהן רמה גבוהה של "רעש". הרזולוציה המוערכת היא בערך 1.5 מ'.

הלוויין ימצב את מצרים כמדינה בעלת יכולת צילום מתקדמת במזרח התיכון, ובתחומים מסוימים (חישה א"א; אינפרא אדום, יכולת היפרספקטרלית מוגבלת) – כמובילה בנושא. למרות התהפוכות הפוליטיות במצרים, נמשכת ההשקעה הממשלתית בנושאי החלל, מתוך הבנת החשיבות הלאומית של נושא זה, לרבות במישור הפיתוח התעשייתי/מדעי. במיוחד מעניין המשך ההשקעה תחת שלטון מורסי. כמו כן, לוויין צילום מצרי בבעלות בלעדית יאפשר למצרים גמישות תפעולית שאיננה מתאפשרת בלוויינות מסחרית, בשל מגבלות הרזולוציה על צילומים של ישראל.