טיים אאוט timeout

אירן - המדענית הראשית?

| מאת: צבי עצמון

שנת 2015 הייתה שנה פורייה מאוד למדעני אירן - כך לפחות על פי ויקיפדיה

צילום: שאטרסטוק

אם תבקשו לברר מה קרה במדע בשנת 2015 תוכלו לפתוח את הערך 2015 in Science בוויקיפדיה (האנגלית). מתברר שביומהּ הראשון של השנה לא קרה משהו מרשים במדע – אולי כולם חגגו או היו מטושטשים וסבלו מחמרמורת. אך המדע אינו מאכזב, כבר ב־2 בינואר 2015 קרה משהו ראוי לציון על פי הוויקיפדיה: בשבועון המדע Science פורסם מאמר שלפיו יש חלבון שיכול להכתיב יצירת חלבונים, בניגוד לדוֹגמה המרכזית המפורסמת, שלפיה מה שמכתיב יצירת חלבונים הוא הדנ"א (מלבד חלק מן הנגיפים, שבהם עושה זאת בת הדודה שלה, הרנ"א). אמנם אין מדובר בחלבונים מתפקדים אלא כאלה שנועדו לפירוק, ובכל זאת הפתעה מדעית מרעישה כבר ביומהּ השני של השנה.

אם תמשיכו לדפדף תגיעו לשלושה בינואר. והנה אירוע ראוי לציון, בתרגום לעברית "כימאים אירניים מאוניברסיטת משהד יצרו ביוֹ־דיזל משמן סוֹיה שיצמצם את הזיהום הנגרם עקב דלקים מאובנים". ידיעה מרגשת, ללא כל ספק. ואל תשכחו לרשום לפניכם: בסיכום אירועי המדע של שנת 2015 אירן היא המדינה הראשונה שנזכרת. איננו קרתנים, עיננו אינה צרה.

בחמישה לינואר נמנים כמה וכמה אירועים ראויים לציון, ובהם נזכרים מדענים יפנים ואנשי נאס"א. ב־7 בינואר נזכר מחקרם של מדעני ניו זילנד על דנ"א מיטוכונדרי, וכן מחקר על ממברנות קֶרמיות עמידוֹת לחוֹם שעשו מדענים מאוניברסיטת טרביאת מודארס. אין צורך להתלבט היכן ממוקמת אוניברסיטה זאת – די להקיש על הקישור: טהרן, אירן. ביום שלאחריו, 8 בינואר, היו שני אירועי מדע, אך למרבה הפלא ללא מעורבות אירנית. הפיצוי על הפדיחה של 8 בינואר לא התמהמה לבוא: ב־9 בינואר מדווחים ביומן המדעי השנתי של ויקיפדיה על פיתוח ביוסֶנסור המבוסס על החומר המיוחד גראפֶן (Graphene, יריעה דו ממדית, בעובי חד אטומי, של פחמן; מגליו זכו בפרס נובל לפיזיקה 2010), וזאת על ידי מדענים ארגנטינים. ואירנים. "ובאותו היום עצמו", כמאמר שירו של חיים חפר (שיר שהקשר שלו לאירן הוא כמובן מקרי בהחלט), יש דיווח על פיתוחו של בטון משופר, חזק יותר ובעל תוחלת חיים ארוכה יותר, המבוסס על טכנולוגיות ננו. את הפיתוח עשו מדענים מאוניברסיטת טהרן.

בשלב זה בסקירת האירועים אפשר לתהות מתי תיזכר למשל צרפת בלוח אירועי המדע של 2015. חבל לכם על המאמץ. לא תמצאו (לפחות נכון לרגע כתיבת שורות אלו). נאדא. אבל צרפת יכולה להתנחם בחברה טובה ומכובדת: גרמניה, שבדיה, נורבגיה, הולנד. לא תמצאו את השמות הללו ברשימה המדעית השנתית. מדינות אלו יכולות רק להתקנא באיטליה ובבלגיה שמאוזכרות ביומן המדעי, פעם אחת כל אחת. אגב, לא מדובר במדען בלגי אלא "אישה בבלגיה היא הראשונה בעולם שילדה תינוק באמצעות רקמת שחלה שהושתלה בה לאחר שהוקפאה בילדותה" (הדיווח מ־10 ביוני).

ברזיל וארגנטינה זכו בכבוד רב – שני אזכורים כל אחת, כשאחד מאזכורי ארגנטינה הוא כאמור בשיתוף עם אירן. אבל יפן משאירה אותן הרחק מאחור עם לא פחות מארבעה אזכורים שנתיים. במרווח שביניהן הצליחה להשתחל קנדה, עם שלושה אזכורים.

בריטניה, מכורתו של בכיר המדענים ניוטון, דוהרת קדימה עם לא פחות מ־13 אזכורים, שמצטרפים אליהם ארבעה אזכורים של לונדון. אך ככל שתשעט קדימה לא תוכל בריטניה הגדולה לאיים על אירן – שלה 22 אזכורים (האם לכך התכוון דניאל בדבריו "מנא מנא תקל ופרסין"?). 22 אזכורים שנתיים – הרבה לפני ארצות הברית, קליפורניה ומסצ'וסטס, גם אם תצרפו יחד את אזכורי כל השמות הללו.

רק ישות אחת הצליחה לחלוף על פני הענק המדעי האירני – נאס"א. אז אולי נאסא זה מלשון נס.

ויקיפדיה מתהדרת באובייקטיביות שלה, ושאינה נכנעת למפרסמים ולנותני חסויות. אז גם אם יש בכך מידה של נוקדנות – נדמה לי שהיומן המדעי השנתי שלה יצא קצת מוטֶה.

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 5ee1741faad4725ea21d