טיים אאוט timeout

ידע זה כוח?

| מאת: שאול אדר

שאול אדר יצא לבקר בתערוכת "Big Bang Data" שבלונדון וגילה כמה עובדות מעניינות במיוחד  

מתוך תערוכת big bang data

הנה פיסת מידע: במהלך 2009 ייצרנו אותה כמות מידע כמו שייצרה כלל האנושות לפני אותה נקודת זמן. ב־2012 ההערכה הייתה ש־2.5 קווינטיליון (מיליארד מיליארדים, 10 בחזקת 18) ביטים של מידע נוצרו מדי יום. 90 אחוז מהמידע שבידינו היום נוצרו בשנתיים האחרונות, וכמות המידע הדיגיטלי גדלה במהירות מיום ליום, והיא משפיעה בקצב מואץ על החברה, התרבות והפוליטיקה. אנחנו חיים בעידן התפוצצות המידע, מונח שנולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כיום כמות הנתונים גדולה יותר וזמינה יותר מאי פעם. כמעט כל אחד יכול להגיע או להנגיש מידע בקלות רבה, וההשלכות הן נרחבות.

שימוש במידע גולמי הפך לאופנתי, לצייטגייסט – רוח התקופה – בעיתונות, במסחר, בספורט ובפוליטיקה. בעקבות הצלחות (לכאורה) בעולם הבייסבול נולד הספר והסרט "Moneyball", המתייחס להחתמת שחקנים ובניית סגל על סמך נתונים סטטיסטיים, להבדיל מבחירה לפי טביעת עין. בעקבות כך, אפילו בכדורגל, ענף הספורט הכאוטי ביותר, מנסים חוקרים, מאמנים, מנהלים וסוכנים למצוא מספרים ונתונים שיגלו דברים הנסתרים מהעין. הדרך הטובה לחוות את מתקפת המידע היא ביקור בתערוכת  "Big Bang Data" (מפץ המידע הגדול) במרכז לונדון, שם מוצגים יצירות אמנות, פריצות דרך והבלי הבלים מטופשים וחסרי ערך שנוצרו על סמך מידע גולמי. התערוכה מוצגת עד סוף פברואר בסומרסט האוס שבמרכז לונדון.

מתוך תערוכת big bang data

מתוך תערוכת big bang data

לצד מוצגים היסטוריים – ובהם כבלי תקשורת תת מימיים שהקוטר שלהם הולך וקטן עם השנים והם מעבירים יותר ויותר מידע, המוצגים בקופסאות זכוכית כאילו היו מוצגים ארכיאולוגיים נדירים – יש בתערוכה כמה פריטים מוכּרים לאחסון מידע מ־30 השנה האחרונות, שהפכו בקצב מסחרר לפריטים מוזיאוניים: קלטת טייפ הכילה 85 מגה בייט ודיסקט רך (פלופי) הכיל 1.2 מגה בייט – ומאוחר יותר בצורתו הקטנה יותר, 1.44 מגה בייט. כיום דיסק־און־קיי צנוע יכול להכיל 16 ג'יגה בייט ויותר; אחסון מידע על בסיס דנ"א יהפוך את הנתון האחרון לזעיר בעתיד הקרוב.

מידע היסטורי

מאז ומתמיד היו להצגת מידע השפעות מרחיקות לכת. בתערוכה יש מוצגים כמו מפת נתוני פלישת נפוליאון לרוסיה, המתארת את התקדמות צבא נפוליאון מזרחה כשהוא הולך ומצטמק עד לנסיגה ב־1812 שבה הוא כמעט נעלם. במפה אפשר לראות את הנחשול האדום העצום מהמערב הולך ומצטמק ככל שהוא מתקרב למוסקבה והופך לקו שחור ודק בדרך חזרה. הנתון שעל פיו 420 אלף שיצאו לקרב ופחות מעשרת אלפים חזרו נתפש טוב יותר בזכות המפה. סימון של חולי כולירה במפה של סוהו במרכז לונדון הביאה את ג'ון סנואו (Snow) ב־1854 לפיענוח מקור המגיפה שמקורה במשאבת מים ברחוב בעיר, והגילוי שכולירה היא מחלה המועברת במים ולא באוויר כפי שנהוג היה לחשוב עד אז.

העיצוב המוכּר של מידע על מפות או תרשימים הפך עם הטכנולוגיה העכשווית לדרך אחת מני רבות להציג מידע. בני הזוג חיימה (אמן) ופרנצ'יסקה סרה תיעדו את חיי המין שלהם במשך שנה. כל אקט מיני ותוצאותיו (עם חדירה, ללא חדירה, אורגזמה שלו, שלה או של שניהם, מין עם צד שלישי, מין אנאלי או יום ללא מין) זוכה ליצוג בצבע אחר והתוצאה היא יצירת אמנות. פתאום המסעירה שבפעולות הופכת לדיאגרמה שבליבה כמה גושים שחורים של אי פעילות המעלים כמה שאלות מה קרה באותם ימים לעומת שאר ימות השנה המרושתים בצפיפות.

ההחלטה על דרך הצגת מידע היא פרשה בפני עצמה. נתון אחד – חללים במלחמה בעירק – יכול להיות מוצג בשתי דרכים שונות: גושים נבדלים של קורבנות אמריקאים ומקומים או הצגה כרונולוגית של מקרי המוות, שם הצבעים שנבחרו לייצג אותם מתערבבים זה בזה. אוסף גלובוסים מציג מידע באופן מרהיב אחר: תעבורת נתונים באינטרנט מתפשטת מצפון אמריקה ואירופה באופן עצום בעוד אפריקה נותרת בחשיכה – תרתי משמע – על הגלובוס. כיפה שחורה, מעין פלנטוריום קטן, מציגה באופן מאלף מה שקורה באולמות הבורסה הגדולים בעולם בשידור חי. כוכבים, פלנטות וגלקסיות נעות, יוצרות קשרים, מתפצלות וזורמות באופן המייצג את אופי המידע בעולם העסקים.

מתוך תערוכת big bang data

תמונה: Owen Mundley

לצד יצירות אמנות, חלק גדול מהתערוכה עוסק בהשלכות על פרטיות האזרחים בעידן פיצוץ המידע. ג'יימס ברידל יצר ספר תרשימים על סמך מידע שנאגר במכשירי האייפון שלו, ותיאר את מיקומו בכל יום במהלך שנה שלמה. נסיעה לרגל חג המולד מאדינבורו ללונדון מראה את נתיב ההתקדמות שלו לאורך בריטניה, ואילו מפה אחרת תחת הכותרת "סקס", מגלה את מהלכיו באותו ערב בלונדון. סרט וידיאו מציג תמונות ומוזיקה שכולם נגנבו ממחשבים אישיים, וכך, באופן הולם על רקע יצירה של להקת קראפטוורק האלקטרונית, מוצגים תמונות של נופשים ברחבי העולם, זוגות על רקע אתרי תיירות, ועוד צילומים אישים שהפכו לנחלת הכלל. פרשת הריגול של רשות הביטחון הלאומי האמריקאי שעקבה אחרי אזרחים ומדינות ידידויות ונחשפה על ידי אדוארד  סנודון, לצד שלושה ראשים שיצרה האמנית דיואי הגבורג על סמך דנ"א שנמצא על מסטיקים ובדלי סיגריות שהושלכו.

התערוכה גם עוסקת בדאטה־סנטריזם, הרעיון שלכל בעיה יש פתרון שטמון בהסתמכות על נתונים סטטיסטיים. ואולם מספרים לא תמיד מגלים הכל ואפשר לערוך בהם מניפולציות. בעידן שבו העיתונות מתמכרת והולכת למספרים ולגרפיקה המבוססת על נתונים – לעתים באופן יעיל להפליא, בעיקר כשמדובר במספרי ענק קשים לעיכול – כדאי להפנים את האזהרה. התערוכה המאלפת ומרחיבת האופקים מציגה גם כמה פריטים מיותרים ומטופשים להפליא, כמו ניתוח צילומי סלפי בלונדון או צילומי חתולים ברוסיה. כן, צונאמי המידע מכיל לא מעט גלים חסרי ערך לחלוטין.

ד"ר לוסי קימבל (Kimbell) מאוניברסיטת האמנויות בלונדון מסבירה: "בשנים האחרונות ראינו התפוצצות בכמות המידע. עתה ישנן טכנולוגיות, אג'נדות ממשלתיות ותוכניות עסקיות שלמות המבוססות על הרעיון שאם תנתח כמות גדולה של מידע דיגיטלי, תזכה להבנה טובה יותר של האזרחים והלקוחות, ותוכל לשרת את צרכיהם באופן יעיל יותר. התערוכה הזו מראה את ערך האמנות והעיצוב למדעי המידע. חלק מהעבודות פרובוקטיביות ומשעשעות. הן מעלות שאלות על פרטיות מידע, על אתיקה, ועל ההשלכות הלא מכוונות של שימוש במידע עבור מטרות שונות. חלקן מבוססות על האסתטיקה של מידע, מופשטות מהמשמעות שהוא נושא והמטרה שהן נוצרו עבורן. חלק מהן מדגימות כי הצגת המידע אינה תהליך טבעי ופשוט, אלא שהדרך שבה מידע מוצג יכול להיות בחירה פוליטית".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: c509de67f705ce4