טיים אאוט timeout

האם הכרחי לעצור את קדחת הזיקה? 

| מאת: דרור בר־ניר

בדצמבר 2015 דווחו בברזיל 2,400 מקרים של יילודים פגועי מוח. הרשויות חושדות שנגיפי הזיקה הם הגורמים לתופעה החמורה. האם זה באמת כך?

צילום: שאטרסטוק

במחצית דצמבר 2015 הכריזו רשויות הבריאות בברזיל על מצב חרום, לאחר שהצטברו דיווחים על 2,400 מקרים של יילודים פגועי מוח. ילדים אלה נולדו עם תסמונת הראש הקטן (מיקרוצֶפָלוס) – היקף ראש קטן מהרגיל המלווה בעיכוב התפתחותי של המוח. 29 מהם מתו כתוצאה מכך. רוב האחרים יישארו עם נזקים נוירולוגיים שילוו אותם כל חייהם. לשם השוואה, בשנת 2014 נולדו בברזיל רק 147 ילדים עם תסמונת כזו.

במקביל פרצה במאי 2015 בברזיל קדחת זיקה (Zika) – מחלה נגיפית "קלה" שפגעה בעשרות אלפי בני אדם. נגיפי הזיקה מועברים על ידי יתושי נמר (Aedes), אך ייתכן שגם ביחסי מין (יש תיעוד של מקרה אחד כזה). הרשויות חושדות שנגיפי הזיקה, שיכולים גם לעבור מאישה הרה דרך השליה לעובר, הם הגורמים לתופעה החמורה. בניתוח שלאחר המוות של ילד שנפטר נמצאו בגופו נגיפי הזיקה, וגם בנוזל השליה של חמש אימהות שילדיהן לקו בתסמונת, אך האם הנגיפים אכן גורמים לתסמונת, או שהקשר בין עלייה במספר הלוקים בתסמונת לנגיף הזיקה בברזיל הוא מקרי?

מה אנחנו יודעים על הנגיף?

נגיף זיקה התגלה לראשונה ב־1947 בקופי מקוק רזוס, ביערות זיקה באוגנדה שבאפריקה (ומכאן שמו). ב־1968 הוא אותר לראשונה באדם בניגריה. עד שנת 2007 היו מוכרים רק 14 מקרים של בני אדם שחלו בו באפריקה ובדרום מזרח אסיה. ב־2007 הייתה התפרצות משמעותית באיי יאפ שבאוקיינוס השקט – אז חלתה כשלושה רבעים (11 אלף איש) מכלל אוכלוסיית האי. ב־2013 חלו בו 28 אלף איש לפחות בטהיטי ובאיים אחרים של פולינזיה הצרפתית. ב־2014 הייתה התפרצות באיי קוּק ובקלדוניה החדשה. במאי 2015 החלו התפרצויות בברזיל ובאיי הפסחא (השייכים לצ'ילה). בהמשך דיווחו על התפרצויות בפנמה, הונדורס ופורטו ריקו, גם הן בדרום אמריקה, ובקייפ ורדֶה שבמערב אפריקה. באף אחת מהתפרצויות אלה לא נצפתה עלייה בשכיחות של תסמונת הראש הקטן.

הנגיף עצמו הוא נגיף RNA  מקבוצת נגיפי הפלווי (Flaviviruses), שאליה משתייכים גם נגיפי הדנגי, נגיפי קדחת הנילוס המערבי, נגיפי קדחת המוח היפנית, ונגיפי הצ'יקונגוניה. המחלה הנגרמת על ידו אינה נחשבת לחמורה, וסימניה הם עלייה בטמפרטורת הגוף, פריחה אדומה אופיינית על העור, כאבי פרקים מלווים בהתנפחויות בידיים וברגליים, ודלקת בלחמית (עיניים ורודות). לעתים מופיעות גם הקאות ורגישות לאור. המחלה נמשכת כמה ימים, והסתבכות של המחלה המחייבת אשפוז היא נדירה מאוד. אין טיפול ואין חיסון לנגיף הזיקה, ועד להתפרצות הנוכחית, אף אחד לא חשב שדחוף לפתח כאלה. סיבוכים של המחלה הקלה קיימים אך נדירים, והקשה מכולם הוא העלייה בכ־20 אחוז בשכיחות של תסמונת גילאן בארה (Guillain-Barré) – מחלה אוטואימונית נוירולוגית  ממושכת שבה מתפתח שיתוק, מלווה בכאבים חזקים שלפעמים אף מוביל למוות. אלא שתסמונת זו מוכרת כתופעת לוואי של לא מעט מחלות.

יתושים מהונדסים גנטית

הרשויות בברזיל מנסות להקטין את ממדי התחלואה על ידי עידוד התושבים לשימוש בדוחי יתושים והימנעות משהייה במקומות בהם היתושים (או בעצם היתושות) פעילים. כמו כן, הם מנסים להקטין את מספר היתושים על ידי ריסוס המקומות בהם הם מתרבים. בהמשך, יש כוונה לשחרר אלפי יתושים זכרים מהונדסים גנטית (שצאצאיהם אמורים למות צעירים) שייתחרו עם יתושי הבר על הנקבות. כל אלה אמורים לצמצם את התפשטות התחלואה.

כדי ליצור את היתושים המהונדסים החוקרים החדירו להם טרנספוזון שמקורו בנגיף צמחי. הטרנספוזון מכיל שני גנים: גן המקודד חלבון פלואורסצנטי זוהר שמקורו ביצורים ימיים לשם זיהויים בחשכה של יתושים מהונדסים, וגן נוסף (שמקורו בזבוב התסיסה) שתוצרו החלבוני רעיל לזחלים. בנוכחות האנטיביוט טטרציקלין התוצר הרעיל לא נוצר והזחלים יכולים להתבגר. בתנאים טבעיים, בהם אין טטרציקלין, נוצר החלבון הרעיל והזחלים לא שורדים.

מה מטריד את החוקרים?

שאלות רבות מטרידות את החוקרים, וטרם יש להן תשובה ברורה: מה גרם לנגיף שהיה "רדום" – מקרי הידבקות ספורים במשך 60 שנה – להתעורר, ולגרום למגפות המוניות? האם הנגיף השתנה, או האם היתוש השתנה? האם נשמרו במעבדה כלשהי נגיפים עתיקים שיסייעו לבדוק את הרצף? כיצד עבר הנגיף למרחקים: האם באמצעות בני אדם, באמצעות יתושים, או באמצעות בעלי חיים אחרים?

במערכת הבריאות של ברזיל ישנם מומחים הסבורים שהנגיף הגיע אליה ב־2014 מפולינזיה הצרפתית על ידי מבקר בגביע העולם בכדורגל. אם תסמונת הראש הקטן אכן קשורה לנגיף, מה גרם לה להופיע רק בברזיל ולא במקומות האחרים שבהם התפרץ הנגיף? זו גם אחת הסיבות שאפידמיולוגים רבים סבורים שאין קשר בין שתי התופעות, וכי להגדלת מספר המקרים של תסמונת הראש הקטן יש גורם אחר שלא אותר עדיין.

עד שיתברר בוודאות מהו הגורם לתסמונת הראש הקטן, הורו השלטונות בברזיל לאוכלוסייה לנסות להימנע מהיריונות עד חלוף המגיפה, ולאלה שכבר נמצאות בהיריון המולץ לנקוט בכל האמצעים כדי להימנע מעקיצות של יתושי הנמר. אירגון הבריאות העולמי והמרכז לבקרת מחלות בארצות הברית הרחיבו את ההמלצה לכל מרכז ודרום אמריקה.

ונגיפי הזיקה – הם צפויים להתפשט בעקבות הנשאים שלהם, יתושי הנמר, כמעט לכל מקום בעולם. לארצות הברית, לישראל ולמדינות נוספות הם כבר הגיעו, אך בינתיים רק באנשים שחזרו מאזורים נגועים, ולא ביתושים.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 46a62aaf4c86f67