אפקט הפרפר: שבוע האופנה בתל אביב – סיכום היום השני

גדי אלימלך פרש כנפיים, המותג סמפל הרקיע שחקים, מעוז דהאן מעד קלות ודורין פרנקפורט הפכה פואטיקה לבגדים. זה היה היום שהיה

21 באוקטובר 2015

[tmwdfpad]

גדולות על השוק המקומי בכמה מידות טובות. סמפל. צילום: אבי ולדמן
גדולות על השוק המקומי בכמה מידות טובות. סמפל. צילום: אבי ולדמן

ההיילייט: האחיות עינב זיני ונופר מכלוף הוכיחו בפעם המי יודע כמה שאפשר לעשות תצוגה שומטת לסתות, גם ללא רוח, צלצולים ופטמות מבצבצות. האחיות שעומדות מאחורי המותג המקומי סמפל, הנפיקו קולקציה מופלאה, מהזן שגדול על שוק האופנה המקומי בכמה מידות. זיני ומכלוף מיקססו במלאכת מחשבת בין רוך לאדג', פשטות ומורכבות וניקיון ודיטיילים מושקעים. אלה נארזו בצבעוניות משכרת של גווני שנהב, פודרה, זית וחאקי, ותובלו בלולאות מתכת עקלקלות ובנגיעות מודפסות שנולדו ממפגש עם האמנית הדנית פרניל סנדקר הנסן. חדי עין לא יכלו לפספס גם את התיקים המשובחים שיצרה הילה טולדנו במיוחד עבור האחיות המסומפלות, אותם הן מתכננות להציע למכירה לאחר שבוע האופנה.

דורין פרנקפורט מציגה רומנטיקה מהורהרת. צילום: אבי ולדמן
דורין פרנקפורט מציגה רומנטיקה מהורהרת. צילום: אבי ולדמן

שיא הרגש: "האם רומנטיקה עוד אפשרית? האם בעולם בו כל צעד מתועד, מדווח ומתווך, עדיין קיימת האפשרות להעמיד מקום פרטי – עולם בתוך עולם?", שאלה דורין פרנקפורט. התשובה שלה לעצמה, ולקהל, הרגה אותנו ברכות. כשהיא נשענת על שתי מוזות ספרותיות החולקות את אותו שם – המשוררת זלדה שניאורסון מישקובסקי והסופרת זלדה פיצג'רלד. הקולקציה של פרנקפורט עסקה בנושא המועד לפורענות, מזווית אגבית, פואטית בנונשלנטיות שלה. מרקמים וטקסטיל של פשתן מכובס, כותנה, משי, קטיפה ואריגים דקים נמהלו בצבעוניות צוננת ומהורהרת של חול, ים, שמיים, מים וקרח – והולידו אסופה מופתית בפשטותה.

השואו של מרסלו. צילום: אבי ולדמן
השואו של מרסלו. צילום: אבי ולדמן

השואו: את יום התצוגות נעל אורח הכבוד מרסלו בורלון. המעצב המצודד ורב הפעלים, לימד את כולנו איך דופקים חתיכת שואו. בתום קטע מחול פראי של להקת L-E-V בחסותם הכוריאוגרפית של שרון אייל וגיא בכר, העלה בורלון מדגם מייצג של 25 מערכות לבוש מקולקציות הגברים והנשים שהציג קודם לכן במילאנו. בשביל לבזוק מעט אג'נדה מעל ענן השיק האיטלקי, ליהק בורלון אך ורק דוגמנים ודוגמניות ממוצא אתיופי. והבגדים? הגזרות – חדשניות, המרקמים – משוכללים, הקומפוזיציה – מדויקת ורמת העשייה – מהודקת. עכשיו רק צריך שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל למכור את כל הטוב הזה גם כאן בלבנט.

גדי אלימלך מפתיע. צילום: אבי ולדמן
גדי אלימלך מפתיע. צילום: אבי ולדמן

ההפתעה: גדי אלימלך הניח בצד את הצווארונים האריסטוקרטיים ואת חיתוכי הלייזר, וחשף פן חדש באישיותו כמעצב. מדריך חרקים ישן שנפל לידיו פתח אותו לעולם חדש, והוליד קולקציה עשירה למדי. אלימלך חקר את עולם החרקים והפרפרים, אותם הביא לידי ביטוי בהדפסים ברזולוציות שונות ובתכשיטים ואביזרים מרשימים שיצרה עבורו האמנית טל פרנק. הקולקציה אמנם לא תמיד הייתה אחידה ברמתה, אך מדד היצירתיות הבהיר היטב שאלימלך הסטייליסט פינה את עצמו מזמן לטובת אלימלך המעצב.

חייט פרא. מעוז דהאן. צילום: אבי ולדמן
חייט פרא. מעוז דהאן. צילום: אבי ולדמן

המעידה: מעוז דהאן, הרוח החיה והאיש שניצב מאחורי מותג הסטריט הגברי נובוריש דוג, נחשב בימים כתיקונם למשב רוח מרענן בנישת אופנת הגברים המקומית הכמעט שוממת. אולי הוא שאף גבוה מדי, אולי לא שאף מספיק – אך היה נדמה כי משהו מעט השתבש בתצוגת התכלית של המעצב היחיד שהציג בשבוע האופנה קולקציה גברית במלואה. לצד שורה של פריטי קז'ואל מוצלחים מהז'אנר שגברברי העיר צריכים לאמץ, הציג דהאן פריטים מחויטים שפשוט לא היו מהוקצעים מספיק – שאפילו צי הדוגמנים הג'ינגים החינניים שליהק, לא הצליחו להמתיק. בעולם המחויט אין מקום לחוסר דיוק – הגזרות חייבות להיות מותאמות לגוף בצורה מושלמת, והתפירה חייבת להיות נטולת רבב. דהאן כבר הוכיח שהוא מעצב מוכשר, הוא בסך הכל צריך ליישר את הקו הגבוה אליו הוא שואף.