מותק, הבגדים התכווצו: מעצבות האופנה מגלות את בגדי הילדים

ארגז החול מעולם לא ידע כל כך הרבה שיק: איילת הרמל ואפרת לוין מהמותג אלף אלף, דורין פרנקפורט ומאיה בש הן רק חלק משורת המעצבות המובילות שפנו לאחרונה לעיצוב בגדי ילדים

אופנת ילדים של מאיה בש. צילום: רוני כנעני
אופנת ילדים של מאיה בש. צילום: רוני כנעני
6 ביולי 2016

הצצה מקרית לארון הבגדים של זאטוט תל אביבי ממוצע תחשוף בדרך כלל תמהיל זהה: לצד מעט פריטים חגיגיים לאירועים נוצצים (אבא של שבת או תפקידי שושבינות למיניהם), פה ושם פריט יקר ערך שהוענק במתנה ופריטים בודדים שנרכשו באימפולסיביות מתוך גחמה הורית, רובה המכריע של הגרדרובה מורכב מפריטי בסיס יומיומיים מרשתות גדולות, חנויות אונליין או מותגים פופולריים מקומיים. על בניית המלתחה אחראית לרוב האם העירונית, שמכירה, מוקירה ומעריכה אופנה, מדקלמת שמות מותגים, מתעדכנת בבלוגים ואפילו מוכנה לשלם מדי פעם סכומים לא מבוטלים עבור שיק במידות קטנות. על כך יעידו, למשל, גדודי האימהות הגודשות את אירועי המכירה העונתיים של Just About או אינפלציית הגולגולות מבית המותג Nununu בארגז החול בגינה. לאחרונה התרחב ההיצע הקיים וזכה לתוספת מסקרנת מכיוונן של מעצבות אופנה מקומיות מובילות.

על המסלול הקטנטן עלו בשנה האחרונה מעצבות נוספות כמו אליס דהאן, שעומדת מאחורי המותג שיין, ומאיה בש. הטריות ביותר במסיבת הגן הן רינה צין וצמד המעצבות איילת הרמל ואפרת לוין מהמותג אלף אלף שהשיקו העונה קולקציית ילדים ראשונה. אם מחשיבים גם את מור ולין מהמותג פיו פיו – שמאז לידת בתה לא מפסיקה לתייג את דגמי האם והבת התואמים שהיא מעצבת להנאתה פה ושם – ואת המעצבת שרה בראון, שיצרה העונה לראשונה דגם מיוחד של חולצת פסים מוקטנת, נראה שאפשר להכריז על בייבי בום אופנתי. המניע לכך נובע לעתים מהרחם, אך הוא אינו רגשי בהכרח. במקרה של אפרת לוין ואיילת הרמל, קו הילדים של אלף אלף נולד מתוך שיקוליים פרקטיים לחלוטין.

בגדי ילדים של אלף אלף. צילום: יריב פיין וגיא כושי
בגדי ילדים של אלף אלף. צילום: יריב פיין וגיא כושי

"שתינו ילדנו השנה, וכשחיפשנו במה להלביש את התינוקות שלנו, פשוט התחלנו לתפור להם בגדים באופן טבעי", מסבירה לוין, "הבגדים תואמים לטעם שלנו, שמנחה גם את ה־DNA של המותג עצמו – בגדים נוחים, נעימים ולא מקושקשים שכיף ללבוש. כמו כן, החנויות שלנו ממוקמות באזורים גדושי אימהות צעירות, שהן פלח משמעותי מהקהל שלנו".

הטריגר של רינה צין הגיע מהפיכתה לסבתא וגם מהעובדה ש"היועץ העסקי שלי עזב את הארץ", היא מגלה בחיוך. "אין כאן שום מניע כלכלי, אלא רק התאהבות מחודשת בבגדי ילדים בעקבות הנכדות שנולדו לי".

קולקציית הילדים של צין מונה דגמים המבוססים בעיקר על מכנסוני סריג מפוספסים ושמלות כותנה נוסטלגיות שהולמות את רוחה העיצובית האנינה. הפריטים מתומחרים באופן פרטני, ולרוב צין מייצרת פריט אחד בלבד מכל דגם.

אליס דהאן מהמותג שיין הקדימה את הקולגות שלה ושחררה כבר במהלך חודש מרץ את קולקציית הילדות הראשונה והקיצית שלה. הדגמים המוקטנים שולבו בהרמוניה מלאה עם הסגנון הנקי והנונשלנטי שמאפיין את המעצבת הוותיקה, ותוגברו בטפטופים של אופנת ילדים מוקפדת שיובאה מדנמרק.

קולקציית הילדים של דורין פרנקפורט. צילום: עמית גושר
קולקציית הילדים של דורין פרנקפורט. צילום: עמית גושר

זו ילדותי השנייה

חיי האימהות והסקרנות להתמודד עם אתגר יצירתי חדש הם שעמדו ברקע כשמאיה בש קיבלה בחורף האחרון את הצעתן של מארגנות אירוע Just About לעצב קולקציית קפסולה לילדים עבור אחד מאירועי המכירה.

"הבת שלי, תומה, גדלה כאן בסטודיו והיא מהווה עבורי השראה", מספרת בש שאף בחרה לצלם את בגדי הקולקציה על ילדתה בת ה־5. הבגדים התקבלו בהתלהבות על ידי תומה, וכך גם על ידי הלקוחות – מה שהוביל את המעצבת להחליט להמשיך בקו באופן רשמי.

גם דורין פרנקפורט החליטה העונה להתחבר מחדש לילדות, במקרה הזה – בפער של 19 שנים. את קולקציית בגדי הילדות הראשונה שיצרה הציגה המעצבת בשנת 1997. הקולקציה זכתה להצלחה רבה, אך היא נגדעה באבה עקב אירועי האינתיפאדה השנייה שהשביתו זמנית את הענף. את המוטיבציה לקולקציית הילדות הנוכחית מתארת פרנקפורט כ"השראה, רגש ואמונה", בהמשך ישיר לקולקציית הנשים שעיצבה בהשראת הסופרת זלדה פיצג'רלד. "זוהי לצורך העניין בתה הצעירה של זלדה", היא אומרת.

כל המעצבות מתארות את קולקציות הילדים כפיתוח נפרד, הדורש היערכות שונה ודגשים אחרים, תוך שמירה על רוח המותג. "השמלות של הילדות אמנם יוצרו מאותם הבדים של קולקציית הנשים, אבל הן אינן שעתוק שלהן. מדובר בגזרות שעוצבו במיוחד", ממשיכה פרנקפורט. גם בש נוהגת להשתמש באותם חומרי הגלם בשני המקרים, תוך התייחסות לפרטים מהותיים כמו גומי במקום רוכסן, מקום לחיתול וכו'. עבור קולקציית הילדים של אלף אלף, לעומת זאת, נבחרו בדים ספציפיים – "בעיקר סריגים רכים בצבעים חלקים ובעלי טקסטורות מעניינות שהופכים את הבגד לאישי וייחודי יותר", מפרטת לוין. צין, לדבריה, מקפידה להשתמש בבדים האיכותיים והעדינים ביותר שיש לה בסטודיו, תוך התאמת הגזרות לפרופורציות קטנות ממדים. עם זאת, המחירים אינם מתכווצים בהתאם. "היחס בין עלות הייצור לבין המחיר ללקוח עובד לרעת המעצבים במקרה הזה", מסבירה לוין. המעצבות האחרות מסכימות ומודות כי אין בכוונתן "לעשות קופה" או לחלופין לתת פייט למבצעים ברשתות.

פרנקפורט, שנחשבת למניפת הדגל של ייצור מקומי עיקש וגאה, מציגה עמדה נחרצת: "מעולם לא בדקתי היתכנות כלכלית של פרויקטים. לתפיסתי מעצבים פועלים מתוך אמונה שהפריטים שהם בוחרים לייצר הם ייחודיים, ואין מקום להשוואה אל מול מותגי ענק המייצרים במאות אלפי יחידות".

דורין פרנקפורט, 344־416 ש"ח, בחנויות המעצבת

אלף אלף, 55־120 ש"ח, בחנויות המותג

רינה צין, 100־350 ש"ח, דיזנגוף 280 תל אביב

מאיה בש, 190־250 ש"ח, ברזילי 5 תל אביב