בלבן של העיניים: סיכום היום השני של שבוע האופנה בתל אביב

יוסף הניף דגל לבן מול כל המבקרים, גדי אלימלך הפך את אולם התצוגות לרחבת דיסקו ושרון טל הוכיחה שוב מדוע הקאמבק של משכית כה מוצדק. כך נראה היום השני של שבוע האופנה

יוסף אביב קיץ 2017. צילום: אבי ולדמן
יוסף אביב קיץ 2017. צילום: אבי ולדמן
15 במרץ 2017

יומו השני של שבוע האופנה בתל אביב נפתח בהנפת דגל לבן. לא היה זה אקט של תבוסה, אלא של ניצחון מוחץ. יוסף, שבחר לכנות כך את הקולקציה שהציג על המסלול אתמול בבוקר, כבר רגיל ליחס הדו קוטבי שהוא מקבל מהקהל. תאהבו אותו או תשנאו אותו – ליוסף לא אכפת. הוא מזמן כבר לא מחפש את האישור החברתי או את הגושפנקה התקשורתית – הפרא האציל של זירת האופנה המקומית נמצא כאן בשביל לעשות אמנות. זה המסר שעלה אתמול מבין שלל הדגמים שהעלה המעצב על המסלול.

ויוי בלאיש, מעוז דהאן ושי שלום: דיווח על היום הראשון של שבוע האופנה

יוסף אביב קיץ 2017. צילום: אבי ולדמן
יוסף אביב קיץ 2017. צילום: אבי ולדמן

למעט דגם כסוף סורר אחד, הציג יוסף קולקציה שכולה על טהרת הלבן – מה שאיפשר לו להזכיר למי ששכח שהוא לא רק אמן של הדפסים, אלא בראש ובראשונה מעצב. הבחירה בצבע הלבן איפשרה לו להתייחס אל הבד כאל קנבס חלק, ולהציג את המהות שלו כמעצב בצורה הכי מזוקקת שיש, על שלל האלמנטים הגיאומטריים, הצלליות המפוסלות וחיתוכי הקאט-אאוט המזוהים עמו.

את הסוסים שמעטרים את קיר החנות שלו ביפו, הוציא יוסף לטיול. המעצב גייס את האמנית אנה סבצ'נקוב שציירה סוסי פרא בצבעי אקריליק על גבי חלק מהדגמים, ואילו את אוזני הדוגמניות עיטרו עגילי נייר לבנים דמויי סוסים שעוצבו על ידי המעצבת מירב פלג.

יוסף אביב קיץ 2017. צילום: אבי ולדמן
יוסף אביב קיץ 2017. צילום: אבי ולדמן

שעות ספורות לאחר מכן, שעט על המסלול צי הדוגמניות של גדי אלימלך. המעצב בהווה והסטייליסט בעבר, הפגיש בין שני עשורים ובין שני ז'אנרים של גלאם – שנות העשרים הנוצצות ושנות השבעים הבוהמייניות.

גדי אלימלך. צילום: אבי ולדמן
גדי אלימלך. צילום: אבי ולדמן

מתחת לכדור הדיסקו האימתני, צעדו דוגמניות בשמלות קוקטייל שונות – משמלת מקסי צמרירית וחובקת קימורים, דרך חצאיות פליסה מטאליות וקצרצרות ושמלות פלאפר בגרסאות עכשוויות וכלה באוברולים שעירים ונדיבי מחשוף.

גדי אלימלך. צילום: אבי ולדמן
גדי אלימלך. צילום: אבי ולדמן

את היום נעלה התצוגה של משכית. בית האופנה שמציין חמש שנים לקאמבק המתוקשר ויום הולדת 100 למייסדת רות דיין, חתם את יום התצוגות השני במפגן מרשים במיוחד. שרון טל, המעצבת שהחייתה את בית האופנה המיתולוגי, נאלצת להתמודד מדי עונה עם זכוכית המגדלת התקשורתית שבוחנת את ההצדקה ואת הרלוונטיות בעצם השבת משכית לחיים. אמש, הוכיחה טל את שניהם. הציטוטים של ימי העבר של משכית לא נעדרו מהקולקציה, אך לא הייתה זו קולקציית מחווה כמו שהיה זה שלב נוסף בהתפתחות של משכית גרסת שנות האלפיים.

משכית בעיצוב שרון טל. צילום: אבי ולדמן
משכית בעיצוב שרון טל. צילום: אבי ולדמן

הקולקציה שאבה השראה מהמדבר, מה שבא לידי ביטוי בצבעי החאמרה והאדמה, החרוזים הזהובים כחול וסרטי המשי המפותלים שניסו להתחקות אחר השבילים המדבריים. טל ניווטה בכל המדבר הזה באלגנטיות ובאינטילגנטיות. היא שייטה בין העבר להווה, ותיבלה בעדינות את המורשת של משכית באלמנטים עכשוויים. בצד שמלות כלה נקיות ואציליות ודגמים יומיומיים ונושמים יותר, העניקה טל פרשנות מחודשת לשני דגמים איקוניים.

משכית בעיצוב שרון טל. צילום: אבי ולדמן
משכית בעיצוב שרון טל. צילום: אבי ולדמן

האחד, מעיל המדבר שזכה שוב לאדפטציה מודרנית וצמודה יותר, והשני- דגם שמלת הפסנתר המבוסס על שמלה מקורית של משכית שעוצבה לפני כ-60 שנה. הדגם שפתח את התצוגה זכה לאדפטציה מרהיבה בדמות שמלת צמר בשחור ולבן שאופן הסריגה שלה מדמה קלידים, ומעבר לכל הזכיר כי לפעמים כל מה שצריך בשביל תצוגה טובה – זה לעשות בגדים טובים.