אחד שיודע: הצלם ערן לם חושף את מאחורי הקלעים של תעשיית האופנה הישראלית

"יש צילום של גל גדות מאחד הקמפיינים שהיא עשתה לקסטרו. היא נמצאת על הסט, וברקע רואים את דודי חסון משתעשע עם עידו איז'ק (צלמי אופנה – ר"ו). אני מאוד אוהב את הצילום הזה. בקסטרו אישרו את השימוש בתמונה הזאת, אבל האנשים של גל לא. אין מה לעשות, זאת כבר לא גל גדות הדוגמנית, זאת גל גדות של אולפני יוניברסל. אני מבין את זה, עם כל הצער שבדבר", מסביר הצלם ערן לם מדוע יציג 21 צילומים בתערוכת היחיד שלו "The Flip Side", ולא 22 צילומים כפי שתכנן במקור.

"כבר לא גל גדות הדוגמנית". צודק

בתערוכה שאצרה מרינה פוזנר ותיפתח בסוף השבוע בקן הקוקיה, בית התוכן/גלריה/גסטרו בר החדש והמסקרן ביפו, יספק לם הצצה לא פחות מסקרנת אל המתרחש מאחורי הקלעים בעולם האופנה, הטלוויזיה והפרסומות. כאמור, וונדר וומן לא תהיה שם, אבל איילת זורר, גלית גוטמן, יעל רייך, מורן אטיאס, עדי נוימן ואסתי גינזבורג כן.

על הצילום של יעל רייך:
"אלה היו צילומים שהוזמנו על ידי קבוצת ידיעות. תפס אותי משהו בקומפוזיציה הזאת של כל הידיים שסביב יעל רייך, שכל אחד מנסה לאחוז במשהו אחר. אלה סיטואציות שגרתיות על הסט, אבל הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מזדהה עם המצולמים ומגלה אליהם אמפתיה".

גם יהודה לוי יקבל ספוט, ואפילו מנשה קדישמן שהצטלם בעבר לקמפיין של מפעל הפיס מצא את דרכו לקירות התערוכה, אך קשה שלא לשים לב לכך שברוב המקרים המצולמים הן למעשה מצולמות. קשה עוד יותר שלא לשים לב להבעות הפנים שלהן. פה ושם מגיח איזה חיוך או פרץ צחוק בלתי מרוסן, אך במבט כולל נראה שעצבות זה השחור החדש.

שמת לב לזה?

"יש בזה משהו. כנראה כי כולם נמצאים על הסט במגמה של לתקתק, אף אחד לא עוצר לרגע לתת לבן אדם לנשום, או לפחות להרגיש שהוא בן אדם ולא אובייקט. לפני הרבה שנים הייתי על הסט של צלם מאוד מפורסם, הוא צילם דוגמנית מתחילה שהיום כבר נחשבת מוכרת מאוד. אלה היו צילומים לקטלוג אופנה והלו"ז היה כל כך לחוץ שבקושי היה זמן להחליף לה בגדים. לא לקחו אותה אפילו לתא הלבשה, פשוט הפשיטו אותה באמצע הסט. לדעתי היא עוד לא הייתה בת 18".

קשוח.

"זאת אחת הסיבות שבסוף ברחתי מעולם האופנה. היה לי קשה עם ההחפצה המטורפת הזאת של נשים".

יעל רייך. צילום: ערן לם

רוב הקמפיינים בעולם האופנה פונים לנשים. זה לא אבסורד שמחפצנים נשים בעיקר על הסטים האלה?

"כיום השיח הזה יושב חזק יותר במודעות הציבורית לעומת לפני 15 שנה. יש הרבה יותר רגישות, אבל כמובן תלוי גם מי המצולמת. אם מדובר בבר רפאלי אז ברור שיתייחסו אליה אחרת, אבל אם אלה דוגמניות צעירות אז ההתייחסות היא שונה לגמרי, ולא פעם היא מאוד מזלזלת".

יש הבדל בהתייחסות בין גברים לנשים על הסט?

"גם אם גברים מקבלים יחס דומה הם לרוב מנפנפים את זה. נשים הרבה יותר לוקחות ללב. אין מה לעשות, בכל זאת יש לנו מבנה נפשי שונה. עד שלא יפנימו את זה בעולמות האופנה והפרסום, נשים ימשיכו להיפגע".

על הצילום של איילת זורר:
"זה הרגיש לי כמו עולם של גברים, שכולם סביבה מתארגנים להמשך הצילומים. סיימון הסטייליסט שם איתה על הסט, הכלב של דודי חסון הצלם הסתובב שם חופשי על הסט, הוא הפך לחלק ממנו, ואז הוא נזרק והתיישב בדיוק בצורה שהיא התיישבה".

עדי נוימן ורון קדמי. צילום: ערן לם

לם (43) התחיל את דרכו המקצועית לפני 15 שנה. "התחלתי לצלם בגיל מאוחר יחסית. עד אז הייתי דייל אוויר, למדתי תקשורת וניהול במכללה למינהל והתכוונתי להיכנס לעולם הפרסום", הוא מספר. רגע לפני שתכנן להקריב את עצמו למען עולם הקופי א־לה דון דרייפר, לם חתך לטיול בתאילנד, ניו זילנד ואוסטרליה – ושם נפל לו האסימון.

על הצילום של גלית גוטמן:
"זה צילום ישן, מלפני עשור כמעט. גלית גוטמן הצטלמה לקטלוג של דני מזרחי, ושלחו אותי לסט מטעם 'פנאי פלוס'. משהו ברגע הזה היה מלכותי, כאילו מיקי בוגנים מכתיר את גלית כשהתסרוקת שהוא מסדר לה היא הכתר".

גלית גוטמן בצילומים לדני מזרחי, סטודיו של עידו לביא. צילום: ערן לם

"באוסטרליה נפקחו לי העיניים. ראיתי איך אנשים חיים כמו שהם רוצים, בלי הכתבות של החברה וההורים. הבנתי שזה לא בשבילי לעבוד כל יום מהבוקר עד הערב במשרד פרסום. כשחזרתי לארץ החלטתי שאני הולך להיות צלם". לם לא עבר בתלם הממוסד והאקדמי אלא התחנך על הסט. התחנה הראשונה הייתה תחום האופנה, שם עבד בצד שמות כמו עידו איז'ק ורון קדמי. הוא התנסה בהכל, כדבריו, מצילומי פורטרט, דרך צילומי חתונות ועד צילומי עיתונות. לפני תשע שנים החליט לעבור לצילום מסחרי, והפך למעין קבלן של משרדי הפקה ומשרדי פרסום שמעוניינים בתיעוד מסט הצילומים.

קורה שמתערבים לך בצילומים?

"לפעמים מבקשים ממני לא לצלם דברים מסוימים, למשל במקרים של צילומים חושפניים מדי, אבל אני לא זוכר מקרה שבו לקוח הטיל וטו על צילום כזה או אחר".

איילת זורר לגולברי. צילום: ערן לם

יש עדיין משמעות לצילומים מהסוג הזה בעידן הסנאפצ'ט והסטוריז? לא רק שהוסרו המחיצות, אלא שכל אחד יכול לצלם מייקינג אוף – כולל הטאלנט עצמו.

"ועדיין, אלה צילומים מבוימים ולא אותנטיים. כשאני ניגש לסט אני משתדל להיות זבוב על הקיר. אני משתיק את הקול של המצלמה, מתוך כוונה שלא ירגישו אותי. אני נוכח־לא נוכח".

אמנם ברחת מעולם האופנה, אבל בסופו של דבר אתה עדיין חלק ממנו.

"התפקיד שלי שונה, אני לא חלק אינטגרלי מהצוות שעל הסט. אני אאוטסיידר בעולם הזה, ותמיד אהיה. אני לא אומר את זה חלילה מתוך התנשאות או שיפוטיות, פשוט לא התחברתי לעולם הזה. בארץ יש המון התעסקות בהבל הבלים. למשל, אני לא מבין את המקרים האלה שבהם כל משרד הפרסום מגיע לסט וסתם יושב ולא עושה כלום, העיקר לראות מפורסמים. אני לא מבין מה הם עושים שם. מצד אחד זה משעשע אותי ומצד שני זה מגעיל אותי. אין לכם חיים? אני רואה אני מכבד מאוד צלמי אופנה, אבל יש פה הרבה כישרון שהולך לאיבוד כי הסצנה המקומית מאוד שמרנית וצרכנית והדרישות שבלוניות וקשיחות בהתאם. אין כאן אמירות אופנתיות שהן אמנותיות, בועטות או חלוציות ולדעתי זה רק עושה עוול, אבל קטונתי מלנסות לשנות את התחום הזה. כאמור, אני כבר לא באמת חלק ממנו".

אסתי גינזבורג לאפריל. צילום: ערן לם

"The Flip Side" – תערוכת יחיד של ערן לם, קן הקוקיה, נועם 3 יפו, חמישי (22.6) עד שבת (8.7), 19:00־24:00