רוח נעורים: מעצבות האופנה החדשות ששווה לעקוב אחריהן
שבוע האופנה של לונדון חשף אותנו לשלוש מעצבות מעניינות במיוחד. שננו את השמות
בת׳ פוסטל
שבוע האופנה של לונדון התחיל בטקס אזכרה ללואיז וילסון, שעמדה בראש התואר השני לעיצוב אופנה בקולג׳ הלונדוני לעיצוב ואמנות סיינט מארטינס, והלכה לעולמה בשנה שעברה. וילסון והקורס שהובילה, בעל האתוס הקשוח וחסר הרחמים, הפכו עוד בחייה למיתוס אורבני בתחום, אגדה שיש לה קבלות בדמות רשימת בוגרים שהיא היסוד האיתן של שבוע האופנה של לונדון. בהמשך הערב הציגו תלמידי מחזור 2015 של הקורס – האחרון שעבר את הכשרתה של וילסון – את קולקציית הסיום שלהם. בין 15 הבוגרים שהגיעו לקו הסיום וזכו להציג בלטה עבודתה של הבוגרת בת׳ פוסטל. מיריעות PVC, בדי רשת והרבה מאוד צבע יצרה פוסטל מעין שמלות־שכמייה קומיקסיות, שקווי המתאר שלהן כאילו מוסגרו בעזרת מרקר שחור עבה. זה נשמע מבולגן, אך בפועל התוצאה הייתה מחושבת להפליא. צירוף גרבוני הרשת גדולי החורים הוסיף מידה נחוצה של סקס אפיל לעניין, וסימן את הגרבונים המחוררים כטרנד בר־השגה מצוין לחורף הבא.
מולי גודארד
מולי גודארד החלה את לימודיה במסלול התואר השני עם פוסטל וחבריה, אך החליטה לפרוש בטרם סיימה את השנה הראשונה. נראה שגודארד הצעירה – שקולקציית הגמר שלה לתואר הראשון בסיינט מארטינס זכתה להתעניינות עצומה והובילה לשיתוף פעולה עם אסוס אחרי הצגתה – החליטה שהיא כבר בוגרת דיה לעמוד בזכות עצמה. היא ממשיכה לזכות בתשומת לב, ובצדק: בעיצובים שלה יש משהו מרענן, רוח נעורים שלאחרונה נעדרה מהזירה הלונדונית, שהפכה להיות מעט יותר רצינית ובוגרת. להצגת הקולקציה הנוכחית היא הזמינה את חברותיה הקרובות אל סט רישום, ובו הן התבקשו לתעד את הגבר העירום שבמרכז החדר, בעודן לבושות בשמלות הטול הסכריניות שלה, מעל הסוודרים וגרבוני הצמר הפרטיים שלהן. הרעיון החכם והפשוט הזה יצר את תמונות האופנה היפות ביותר והסטיילינג הכן ביותר בכל שבוע התצוגות.
סימון רושה
הגיוני מאוד להניח שסימון רושה היא אחת מההשפעות הגדולות על מולי גודארד: לשתיהן חיבה עזה לטול, לקפלונים, למראה שהוא על קו התפר בין אישה לילדה. רושה היא המנוסה מבין השתיים, והיא יוצרת בגדים עבור נשים שברוחן ובתודעתן הן עדיין נערות. בקולקציה הנוכחית היא שאבה השראה מאחת המוזות שתמיד מרחפות סביב עבודתה – האמנית המנוחה לואיז׳ בורז׳ואה. האמנית הצרפתייה־אמריקאית הייתה ידועה בחיבתה לעבודות טקסטיל מלאות טקסטורה ובמבט נוסטלגי על הילדות באמצעות שימוש במודלים רכים, בפריטי לבוש ובחקירה של נשיות ומין. הקולקציה של רושה התייחסה לכל אלה: שילובים של טקסטילים כמו תחרה וברוקדים גסים, שמלות רכות שיצרו מראה כמעט עירום (עם ריפוד שגובה בטול בגון גוף על אזור החזה) והרבה אלמנטים מתוקים של פריחות שיצרו אווירה רומנטית־קודרת.
