טיים אאוט timeout

נטו משפחה: הצצה למשפחות הלהט"ביות הכי מאושרות שיש

| מאת: נועם כהן

דיונים סוערים ואמוציונלים התקיימו השבוע בעקבות תשובת המדינה לבג"ץ סביב סוגיית האימוץ על ידי זוגות גאים. דיברנו עם 5 משפחות שנכנסות תחת הקטגוריה, ובדקנו אם הם מרגישים לא "נורמטיביים". התשובה אגב, היא לא

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/07/sizes/רועי-אמויאל-צילום-חיים-כהן_H_wo_680_382.jpg
רועי אמויל ואוהד איתן נורי (צילום: חיים כהן)

בשבוע שעבר עשתה מלטה היסטוריה כשהצטרפה לרשימה המתארכת של מדינות המתירות נישואי זוגות חד מיניים. רוב אוכלוסיית מלטה מורכבת מקתולים אדוקים ורק לפני שש שנים התירה בחוק גירושים. ובינתיים אצלנו, מדינה שבה האפשרות של נישואים חד מיניים רק מתרחקת ככל שהזמן עובר, כתבה המדינה לבג"ץ את עמדתה בסוגיית אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים: "רצוי להימנע מהעמסת מטען נוסף על הילד, בדמות השמתו בתא משפחתי שנתפס בחברה הישראלית כתופעה חדשה ושונה".

נראה שהמדינה לא העריכה עד כמה עמדתה שונה מזו הרווחת בקרב האזרחים – אלה הציפו את הרשת בפוסטים המוחים על הניסוח הפוגעני ועל ראיית העולם המיושנת. כעבור יומיים פרסם משרד הרווחה הודעה שלפיה החברה הישראלית עדיין לא בשלה, וספג עוד מחאות. השר חיים כץ מיהר להכריז שיש לבחון מחדש את הסוגיה, אבל פתרונה לא קרוב. עמדת המדינה נותרה על כנה.

בשבוע שחלף המדינה ניסתה בכוח, על ידי ניסוח אלים, לתת לחתך אוכלוסייה להרגיש שהוא לא ראוי להורות. "תופעה חדשה ושונה", לא "נורמטיבי", האם יש בכלל משפחה אחת שניתן לומר עליה שהיא נורמטיבית? בתל אביב משפחות בשלל צבעי הקשת הן חלק בלתי נפרד מהעיר – בגנים יש "אבא ואבא" של שבת, מצעדי גאווה מתקיימים בתוך בתי הספר, תוכניות הלימוד מכילות תכנים הקשורים להורים יחידניים וכדי למצוא את מרימי הגבה צריך להתאמץ. עד שהבשורה תגיע לירושלים, קבלו הצצה למשפחות הכי נורמליות ומאושרות שיש.

ההורים של רֶנֶה (בן שנתיים)

רועי אמויל (32), אוהד איתן נורי (35), בעלי עסק משותף לשמלות כלה, גל הראל (44), סוכנת נסיעות של חברות עסקיות

רועי, ספר איך הכרת את אוהד.
"נפגשנו לראשונה ב־2009 באתר ההיכרויות הידוע אטרף. ב־2014 החלטנו להתחתן. קיימנו טקס בטורנטו שהיה מצומצם מאוד, מלבדנו רק חבר אחד נכח בה. שנינו עובדים כבר שנים בתעשיית החתונות, זה אמנם משהו שאנחנו מתפרנסים ממנו, אבל מסתכלים עליו מהצד עם איזושהי ביקורת".

המשפחה שלכם מורכבת משלושה הורים, מה שנקרא "הורות משותפת". איך זה קורה?
"יש אימא, גל, שמעורבת בתמונה בדיוק כמונו. בימים אלה אנחנו גם בעיצומו של היריון נוסף. הכרנו את גל דרך חבר שתכנן להביא איתה ילד, אחרי כמה חודשים נפרדו דרכיהם והחלטנו לפנות אליה אנחנו. כשהיא נענתה התחלנו בתהליך שכולל הרבה מפגשים במשך כמה חודשים, כמו דייטים. בדקנו שלכולנו השקפת עולם פחות או יותר דומה בכל מיני תחומים. בהמשך, במהלך ההיריון, פנינו לעורך דין כדי לעסוק בשאלות כמו מה קורה חלילה במקרה של מוות, ענייני משמורת ועד למי משלם על הטיול לפולין של הילד בתיכון".

איך זה נראה ביום-יום?
"חצי מהזמן הוא אצלנו וחצי מהזמן הוא אצלה. יש ימים קבועים, כל סופ"ש שני וכו'. בניגוד לציפיות שלנו הפכנו למשפחה אחת גדולה. שלוש המשפחות המורחבות רקמו חברות מיוחדת ואת כל החגים אנחנו עושים יחד. אין ספק שבהתחלה למשפחות היה קצת מוזר, אבל היום גם סבתא שלי רואה בזה את הדבר הכי מובן בעולם. כולם שותפים ומאוד מעורבים".

יש שיגידו ששני הורים זה מספיק.
"אני חושב שיש רק יתרונות. החיים שלנו יותר קלים – אם אנחנו נוסעים לחו"ל, לא צריך לדאוג לבייביסיטר או ליפול על הסבתא, הילד פשוט יהיה אצל אימא שלו, בסביבה הטבעית שלו. לכל צד יש הזמן הפנוי שלו. אני רואה איך זוגות אחרים מתנהלים – אין להם זמן. אם הם צריכים לצאת באמצע השבוע צריך למצוא סידור לילד, אבל אצלנו הזמן הזה פנוי מראש ואנחנו נהנים ממנו. מבחינת הילד, זו המציאות שהוא גדל בה מהרגע שהוא נולד וגם כשהוא נכנס לגן לא היה מילימטר של בושה. אנחנו גאים במשפחה שלנו".

מה דעתך על עמדת הממשלה בנוגע לאימוץ בידי משפחות להט"ביות?
"יש המון אנשים שלא מבינים, שלא יודעים, שמעולם לא ראו ולא קראו מחקר שמראה איך הילדים האלו גדלים – כמה הם שמחים, פעילים, מאושרים ומושקעים לא פחות ממשפחות הטרוסקסואליות. ביום שהם יבינו את הדברים האלה הם יוכלו להתפנות לדברים החשובים באמת שצריך לטפל בהם במדינה שלנו".

רועי אמויל ואוהד איתן נורי (צילום: חיים כהן)

רועי אמויל ואוהד איתן נורי (צילום: חיים כהן)

האימהות של רוֹמי (בן 3)

בת גולן (35), בעלת חברה להפקת וידיאו, גלי שחם (38), עוזרת אישית

כמה זמן אתן יחד?

בת: "הכרנו לפני שמונה שנים במסיבה של חברה משותפת ומאז אנחנו יחד, לא נפרדות. אין לנו אמונה במוסד הנישואים כך שאנחנו לא נשואות, אבל כן יש לנו חוזה שחתמנו עליו אצל עורך דין".

ספרו לי על הלידה של הילד שלכן, רומי.
"בחודש הבא רומי יחגוג שלושה קיצים. גלי היא זו שילדה אותו. היא נבחרה מתוקף היותה מבוגרת ממני בשנתיים. היה לנו אחלה היריון מכל הבחינות, אבל כן הרגשנו את ההבדלים הקטנים ביחס שקיבלנו בכל מיני נקודות בדרך. בבית החולים, למשל, אני לא קיבלתי אישור להוציא את רומי מהתינוקייה, אפילו שהיה לי צמיד. חוץ מזה, עד שלא אימצתי אותו לא היו לי זכויות עליו. לא יכולתי לטוס איתו לחו"ל לבד, לא יכולתי לקחת אותו למרפאה ולהחליט החלטות רפואיות".

איך עובד תהליך האימוץ במסגרת הזו?
"האמת שבדיוק לפני כמה ימים קיבלתי את מסמך האימוץ הרשמי שלו. זה נשמע כמו תהליך מייגע ולא נעים, אבל בסך הכל מדובר בתהליך ביורוקרטי שכולל הרבה טפסים ואנשים שצריך לדבר איתם וזה מה שמעיק. מגישים מסמכים, עורכים שתי פגישות עם עובדת סוציאלית, אחת איתנו ואחת עם הילד, ולאחר מכן מגישים בקשה לבית המשפט. אחרי חודשיים מקבלים את האישור בדואר. עשינו את התהליך הזה בעיקר בשבילו ופחות בשבילנו, כדי שיהיה כתוב לו בתעודת הזהות את השמות שלנו תחת הכותרת 'אימא ואימא'".

הוא מבין את ההבדל בין המשפחה שלכם לבין משפחות "נורמטיביות" של אבא, אימא וילדים?
"הוא עדיין קטן. מכיוון שזה הדבר היחיד שהוא מכיר, מבחינתו זה הדבר הטבעי. יש לו בגן עוד שני ילדים להורים גאים, הוא לא מרגיש שונה. אני מרגישה שעדיין יש מקום לשיפור במערכת החינוך מהבחינה הזו, לא מקריאים סיפורים על אימא ואימא או אבא ואבא למשל. פחות מזיז לנו אם מקבלים אותנו או לא, וזו התפיסה שאנחנו רוצות להעביר גם לילד שלנו".

מה היתרון במשפחה עם שתי אימהות?
"לא חושבת שיש יתרון מובהק. מה שכן, זוגות גאים בוחרים להביא ילד, משקיעים המון כסף, זמן, טיפולים. אנחנו מביאים את הילדים שלנו בידיעה, מתכוננים לזה – זה לא קורה בטעות ולא כי 'צריך'. לא הייתי אומרת שאנחנו טובים יותר מזוגות סטרייטים, אבל מחקרים נרחבים אמרו כבר לפניי שילדים של זוגות גאים מושקעים, מאושרים ופתוחים יותר".

בת גולן וגלי שחם (צילום: לואיז גרין)

בת גולן וגלי שחם (צילום: לואיז גרין)

האבות של ג'וּן ואדם (10 וחצי חודשים)

ערן ישראלי (34), מאפר, איציק בכר (36), איש עסקים בהייטק

כמה זמן אתם יחד?
איציק:
"אנחנו מתחזקים זוגיות מאושרת כבר שמונה שנים. עשינו אירוע חתונה כאן בארץ ב־2013. אחר כך התחתנו גם בניו יורק, אחרי שהתחלנו את תהליך הפונדקאות בארצות הברית, כדי למנוע בעיות".

למה פונדקאות?
איציק:
"זו הייתה האופציה היחידה שראינו לנגד עינינו".
ערן: "זה היה תהליך ארוך מאוד שעשינו בפורטלנד באמצעות קליניקת ORM, שמתמחה בקישור בין זוגות ישראלים ונשים שרוצים לעבור את התהליך בארצות הברית. הכל מתבצע בשלט רחוק וסך הכל מעורבים בתהליך ארבעה אנשים – תורמת הביצית, הפונדקאית ושנינו".
איציק: "הוצאנו מלא, מלא, כסף. מאות אלפי שקלים. אבל לא הייתה ברירה אחרת".

יש הרבה שמוותרים על הרעיון בגלל הספקות המוסריים.
ערן: "הפונדקאית שלנו היא אם חד הורית שאמרה לנו בפגישה הראשונה שהיא עושה את זה כדי שתוכל לקנות בית לה ולילדה שלה. מקובל עליי מאוד".
איציק: "מסכים. נוצר בינינו קשר טוב ואנחנו שומרים עליו עד היום".

ספרו לי על התאומים שלכם.
ערן: "הילדים הכי חמודים ומתוקים בעולם. כרגע הם עדיין לא במסגרת חינוכית, אלא עם המטפלת בבית. אין לי ולו חשש אחד מהרגע שבו הם יגדלו ויבינו שיש משפחות אחרות משלנו. כל עוד אנחנו בתל אביב הכל טוב".

מה דעתכם על החלטת הממשלה האחרונה שלא לאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ?
איציק: "יהיו לזוגות בקהילה שלנו ילדים, ומספר המשפחות רק יגדל. ירצו או לא ירצו, זה מה שיהיה".
ערן: "זה נורא מעצבן אבל וואלה, זה לא מה שיעצור אותנו. ככל שהם מנסים למנוע מאיתנו, אנחנו דווקא רוצים לגדול. הקהילה היום הרבה יותר מוכנה, חזקה ומקבלת".

ערן ישראלי ואיציק בכר

ערן ישראלי ואיציק בכר

ההורים של אבשלום (בן 10) 

איתי חרל"פ (43), מרצה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר, טל בן־בינה (49), בעלת תיאטרון בובות לילדים

איתי, איך נוצר החיבור בינך לבין טל? 
"הכרנו באתר שבו נפגשים אנשים שמחפשים לעשות ילדים ביחד. פרסמתי הודעה שאני מורה בתיכון כך שאין לי הרבה כסף אבל יש לי הרבה זמן להיות עם הילד. טל חיפשה גבר שיהיה אבא מעורב, ככה שזה התאים לשנינו. נפגשנו, תיאמנו ציפיות ותפיסות עולם לגבי הורות. שנינו לא תופסים את האימא כהורה המרכזי ושנינו מסכימים על הרבה דברים כמו פמיניזם, עמדות פוליטיות וכו'. אחרי שהכרנו את העולם אחד של השנייה כדי לוודא שזה הבן אדם שאתה רוצה לחתום איתו על חוזה לכל החיים, התחלנו בתהליך הביולוגי".

איך עובד הקשר שלכם?
"הקשר שלנו מעולה. חצי חצי, כל אחד חי בשטח שלו, אבל אנחנו עושים הרבה דברים ביחד כמו ארוחות משפחתיות, חופשות משותפות וחגים. אבל רק מה שמתאים ונעים".

ספר על אבשלום.
"הוא בן 10, עולה לכיתה ד'. אני מרגיש שהוא מרוצה מהסידור המשפחתי שלנו, הוא לא שואל דברים כמו 'למה אצל אחרים זה ככה?'. הוא פשוט יודע שיש כל מיני אופציות וזו אחת מהן".

מה היתרונות של הורות משותפת?
"לי זה מאוד נוח. יש לי את החופש ואת הרגעים שבהם אני יכול להיות עם עצמי ולטפח חיי חברה עשירים, כנ"ל אצל טל. אני מכיר אבות שנמצאים בהורות משותפת שהם פחות פעילים ממני, אני מאוד נוכח ונמצא. שמעי, אני לא חזק בזוגיות, כך שהילד שלי לא יחווה פרידה. אם וכאשר יהיה לי בן זוג, הוא לא יהיה אבא נוסף, אלא בן הזוג של אבא. חשוב לי להגיד שלא עשיתי את זה כי אני מאמין שצריך אבא ואימא ביי דה בוק. אם הייתי בזוגיות טובה עם גבר כנראה הייתי עושה את זה בדרך אחרת".

מה עוררה בך החלטת המדינה שלא לאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ?
"זה איום ונורא. מה אני יכול להגיד על זה? עזבי את הניסוח, זאת המהות. זה כמו להגיד 'אל תתנו ליהודים באירופה לעשות ילדים כי יש אנטישמיות', זה פסיכי לגמרי ומנותק מהמציאות".

איתי חרל"פ וטל בן-בינה

איתי חרל"פ וטל בן-בינה

ההורים של גל ונועה (בנות 7) ושל אור (בת 3)

איתי פנקס (43), חבר מועצת עיריית תל אביב־יפו, יואב פנקס (44), סטודנט לתואר שני בפילוסופיה ואיש נדל"ן

מתי הכרתם? 
איתי: "לפני 18 שנה. נפגשנו בפעם הראשונה במסיבת יום הולדת של חבר שהיה איתי בקורס קצינים. אחרי זה הייתי יושב ראש האגודה ויואב הקים את חוש"ן, כך שהיינו בזירת הפעילות הקהילתית במקביל ושם הקשר התעמק".
יואב: "התחתנו בקנדה לפני 12 שנה. זה היה בעיקר כי רצינו להילחם על האפשרות הזאת, החתונה הייתה פחות נחוצה לנו אבל רצינו שוויון, את החופש לבחור. נסענו לשם, יחד עם עוד כמה זוגות שנישאו, כחלק ממאבק קהילתי על הזכות להתחתן".

ספרו לי על הבנות שלכם, איך הן באו לעולם?
יואב: "התאומות נולדו באמצעות אם פונדקאית בהודו ואור דרך אם פונדקאית בתאילנד".
איתי: "זה לוקח הרבה זמן, זה לא מהרגע להרגע. צריך גם למצוא פונדקאית, גם תרומת ביצית. נעזרנו בסוכנות שדאגה לארגן את הדברים. היום, אחרי שכבר אין אפשרות לעשות ההליכים במזרח, זה נהיה הרבה יותר יקר".
יואב: "באנו לבקר בשני המקרים בזמן ההיריון ואנחנו בקשר עם הפונדקאיות עד היום. שולחים תמונות ומתנות, מדברים וזה מחזיק כבר די הרבה שנים. חשוב לנו שגם הבנות יידעו איך זה עבד".
איתי: "אימא שלי אפילו כתבה ספר ילדים בשם 'האבאים של גל ונועה', שמספר את הסיפור שלנו".

בואו נדבר על אתיקה.
איתי: "יש דרך לעשות כל דבר. יש את הדרך הלא מתחשבת, הנצלנית, האינטרסנטית שלא חושבת על הצד השני. אנחנו מאוד השתדלנו לדאוג שהתנאים שלהן יהיו הכי טובים שאפשר, גם בדרך לשם, גם תוך כדאי וגם אחר כך".

חשבתם על אימוץ?
איתי: "כשבדקנו מה האפשרויות שעומדות בפנינו בתחילת התהליך, הבהירו לנו מהר מאוד שלא יתנו לנו לאמץ בחיים. כשנחשפו הנתונים ראינו שבמשך עשר השנים שבמהלכן זה היה כביכול אפשרי, רק שני זוגות להט"בים אימצו ילדים. עושים מאיתנו צחוק".
יואב: "פשוט הבנו שזו לא אופציה. היה לנו ברור שזו לא אחת מהאפשרויות המעטות. אימוץ זה לא דבר פשוט, לא כל אחד יכול. אני לא רוצה להיות גיבור ולהגיד שוודאי שהייתי עושה את זה, אבל היינו בוחנים את האפשרות ללא ספק".
איתי: "החלטת המדינה היא אמירה מאוד קשה שמדרגת אותנו כנחותים בצורה בוטה. הרבה פעמים מכבסים את היחס כלפינו, עוקצים אותנו בקטנה, אבל פה זה ממש בפנים -'אתם סוג ב'. בלי לבדוק אתכם אנחנו יודעים שאתם פחות טובים'".

איתי ויואב פנקס

איתי ויואב פנקס

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 26bd71298cfedf