מעצבת חדרי הילדים שרית שני חי יוצאת לסלון

בקיץ האחרון חצה תנין העור הלבן של שרית שני חי את האוקיינוס בדרכו לכבוש את העולם הגדול. התנין – ספק צעצוע מושקע לילדים, ספק פריט עיצוב גרנדיוזי למבוגרים – מצא עצמו נודד מתערוכה לתערוכה ברחבי ארצות הברית. הטור החל בתצוגת אורח בגלריה הניו יורקית היוקרתית Kinder Modern והסתכם בתערוכה הקבוצתית "Wrap You Arms Around Me" בגלריה Nina Johnson במיאמי.

אפשר לומר שהתנין מייצג במידה רבה את הוורסטיליות של שני חי: היא אמנם מוכרת ומקוטלגת בתודעה הציבורית בעיקר כמעצבת חדרים, רהיטים ואובייקטים עבור קליינטים שאוחזים במוצץ ולא בכרטיס אשראי – אך סקירה זריזה של פעילותה בשנים האחרונות בצד הקולקציה החדשה שלה מגלה כי עשייתה כלל אינה מסתכמת בעיצוב שידות החתלה. בעבר הלא רחוק התנסתה המעצבת

בעיצוב מיטות וחדרי שינה לבני עשרה, בני עשרים ואפילו צפונה מכך, ולאחרונה אף נטלה חלק בפרויקטים של עיצוב פנים למבוגרים. כעת מציינת שני חי את נקודת המפנה הרשמית ומציגה לראשונה קו ריהוט סלוני שפונה כולו למבוגרים. בתפריט: פינת ישיבה (ספה, כורסאות ושולחן קפה) ששלדי המתכת האדומים של רהיטיה מרופדים בכריות אפורות; שולחנות כתיבה ומכתבות מעץ מייפל מלא בסגנון שנות ה־50 וכונניות מדפים מודולריות מעץ מלא שעליהן מתנוססים ראשי איילים שגולפו בעבודת יד – המרמזים, מבחינה חומרית וטכנית כאחד, על מקור ההשראה הצפוני.

ספריית עמודים בעיצוב שרית שני חי. צילום: דודי מוסקוביץ

"צורות גיאומטריות בסיסיות, סקאלת צבעים מצומצמת, אלמנטים מודולריים, הומור ושימוש בחומרים מעולים", פורטת שני חי את הגישה העיצובית שלה ומאשררת את השפעתה של מסורת העיצוב הסקנדינבית על קוויה הנקיים והמודרניים. כשהיא מתבקשת להסביר את תהליך ההתבגרות הפתאומי היא קושרת זאת לאיך שהכל התחיל: "הלקוחות הראשונים שלי היו למעשה הילדים שלי. נעזרתי באנשי המקצוע הרלוונטיים ויצרתי עבורם את הרהיטים שלהם כשהם היו קטנים, פשוט כי לא מצאתי בשום מקום משהו שמצא חן בעיניי. במובן הזה, הקו החדש מספק מענה לא רק ללקוחות ותיקים שהילדים שלהם גדלו וכיום הם מחפשים פתרונות עיצוביים לעצמם – אלא גם לי בתור מעצבת. עברתי תהליך, בשלתי וכעת אני לוקחת עוד צעד קדימה".

מדובר בשינוי מפתיע מצד מי שפועלת כבר 21 שנים תחת התואר של מעצבת לילדים.

"בעיניי לא מדובר בשינוי, אלא בהתפתחות טבעית ובחידוד של תפיסה עיצובית. אני לא מבחינה בין עיצוב לילדים ועיצוב למבוגרים. עיצוב הוא עיצוב, ובשני המקרים מדובר במתן פתרונות פונקציונליים ואסתטיים לצרכים יומיומיים".

ועדיין, מי שמגיע לבקר באולם התצוגה היפה שלך בנחמני, לא מצפה לצאת ממנו עם סלון.

"אני מתייחסת אל אולם התצוגה כאל במה להצגת יכולות ורעיונות, כמעין תצוגת תכלית של שפה עיצובית, וכל האלמנטים – המידות, הצבעים, סוגי הריפוד, ניתנים להתאמה אישית על פי הטעם והצרכים האישיים – של ילדים או של מבוגרים".

שולחן רגלים צהובות בשילוב מגירות בפלטת השולחן בעיצוב שרית שני חי. צילום: דודי מוסקוביץ

מאיקאה באהבה

שני חי לא מיתגה עצמה רק כמעצבת רהיטי ילדים, אלא גם כחביבת הקהל של הורים בעלי יכולת – כפי שמעידה מיטת עץ מייפל שמחירה 12 אלף ש"ח.

כשהישראלי הממוצע שומע על עיצוב סקנדינבי, הוא חושב יותר במונחים של איקאה ופחות על עשרות אלפי ש"ח.

"זה נכון. אני מעריצה את איקאה וחושבת שהדרך שבה הם מנגישים עיצוב למיליוני לקוחות במחיר משתלם – היא לא פחות מגאונית. עם זאת, בתור מעצבת עצמאית שלא מחזיקה מחסני ענק אלא מייצרת פה בישראל לפי הזמנה – אין לי יכולת וגם לא כוונה להמציא את התשובה המקומית לאיקאה".

כאמור, הרחבת הפעילות של שני חי באה לידי ביטוי גם מחוץ לחלל התצוגה התל אביבי. לרפרטואר הפרויקטים העסיסי שלה – הכולל בין היתר עיצוב סביבות חינוכיות לילדים בבתי ספר, בגנים ובבתי מלון (כגון אשכול הגנים של פרויקט גינדי במתחם השוק הסיטונאי, משחקיית מלון מצודת דוד בירושלים ובית הספר לאמנויות ברמת חן) – נוספו פרויקטים המתמקדים בקהל בוגר יותר. לאחרונה עיצבה שני חי את דירתם של זוג מבוגרים בשכונת רחביה בירושלים, הופקדה על שיפוץ דירה ברמת אביב ואף עיצבה מחדש את בית המועצה המקומית של כפר שמריהו.

"כשאני ניגשת לפרויקט חדש, הגיל של קהל היעד הוא לא הפקטור המרכזי שמשפיע על דרך החשיבה והתכנון שלי", מסכמת שני חי. "ברור שלכל גיל יש צרכים משלו, אבל ארגז הכלים והתפיסה העיצובית שלי מאפשרים לי להיות ורסטילית. המטרה שלי היא לגרום לאנשים, ילדים או מבוגרים, ליהנות מהסביבה הקרובה שלהם, להשתמש בה ולשמוח בה. כשאני משיגה את המטרה הזו – אין מאושרת ממני".

שרית שני חי, 2,200־20,000 ש"ח, נחמני 39 תל אביב