עלמה כלבבי
מלון הבוטיק עלמה הוא הגשמת חלומה של כל גרגרנית. מתי יוצאים לירח דבש?
הדבר הראשון שחשבתי עליו כשחציתי את הכביש ביציאה ממלון הבוטיק עלמה, היה שאם הגורל יזמן לי משאית דורסנית שתשאיר אותי מעוכה על כל רחוב יבנה – זה בסדר. לא כי החיים שלי רעים או שניחנתי באישיות אובדנית, להפך. כי היממה שקדמה לחצייה הייתה כה מושלמת, שבהגעתי לשערי גן עדן (או לשערי גיהינום, תלוי את מי שואלים) הייתי אומרת לבודהה שניצלתי את רגעיי האחרונים בדיוק כמו שצריך. אגיד את זה הפוך: הודיעו לכם שנותרו לכם 24 שעות לחיות? שרפו את כל חסכונותיכם (כולל אלה של הילדים) והתייצבו בעלמה. שם, בחדרים שעוצבו על ידי אצולת קסטיאל בחן כה רב עד כי החיים שבחוץ נראים כעורים ומיותרים, תוכלו לספוג יופי, וייב אירופאי וביצי עין על מצע פולנטה עם פטריות – עד שתתפגרו.
כי בתקופה שבה כל מלון עם פחות מ־200 חדרים מנכס לעצמו את התואר "בוטיק", עלמה הוא באמת כזה, ויכול לעשות בית ספר למתחריו בכל הקשור לשירות אדיב, פסיליטיז מתוחכמים ומעטפת שלא משאירה ברירה אלא להתבצר בשטח המלון מרגע ההגעה ועד לצ'ק אאוט. נתחיל בעטיפה: כל אחד מ־15 חדרי המלון (שהוקם בבניין לשימור) עוצב באופן שונה כך שכל חדר מתהדר בקונספט ייחודי, שמערבב פריטים מודרניים ורהיטי וינטג' שיובאו מרחבי העולם. חדר האמבטיה מעוצב אף הוא לעילא (אם מבטיחים לי אמבטיה כזו אני מתחתנת מחר עם אלון קסטיאל), ומאובזר במוצרים המפנקים של Peter Thomas Roth, אם במקרה לא הבאתם את ההד־אנד־שולדרס מהבית.
לא עושה חשק עז? מבט מבחוץ על עלמה בוטיק:
נמשיך בתפנוקים: בעלמה האורחת היא לא עוד גנבת חלוקים פוטנציאלית, אלא קליאופטרה ארצישראלית, כזו שאוהבת שמקבלים את פניה עם יין אדום ("וולקאם דרינק"), קרמבואים על מגש (כולל ברושור עם הצעות אכילה, נשבעת) וגולת הכותרת – ארוחת בוקר במסעדת עלמה לאונג' של השף יונתן רושפלד (שלאחרונה הוכתרה בתואר "מסעדת מלון הבוטיק הטובה בעולם" בטקס הפרסים היוקרתי World Boutique Hotel Awards 2013). זה ללא ספק לוקיישן שלא מתואם עם חשבון הבנק שלי, אבל עושה לו הרבה כבוד. הנוף אמנם אורבני – המרפסות פונות לרחובות אחד העם ויבנה – אבל כל הטוב הזה שעוטף אותך כשאת צופה בו גורם לך להרגיש בשיאה של חופשה פריזאית, גם כשהטנדר של צ'יק־צ'ק־ג'וק מאיים להרוס לך את הפנטזיה. קיצר, מעתה קראו לי רתמוש שטראוס!