חאן, שם ובכל מקום

מגרש הכורכר מחוץ לחאן הר אודם ברמת הגולן נראה כמו מגרש חניה ברמת החייל או בהרצליה פיתוח. לכל אחת מהמאזדות והפורד פוקוסים שעמדו שם בשורה הייתה מדבקה של חברת היי־טק אחרת ותא המטען של כל אחת מהן היה עמוס צידניות ושקי שינה. במבנה הגדול שהמטיילים מתארחים בו אספו הילדים של הקבוצה, 10 או 12, את המזרנים מכל משטחי השינה המופרדים בווילונות, סידרו אותם בערמה וקפצו עליהם לצלילי שירי פופ הודי שבקעו מאייפון המחובר לרמקולים ניידים. ההורים שלהם לגמו באותו זמן תה בחדר האוכל הצמוד.

ברגע שנכנסנו הציע לנו אחד מהאבות תה עם נענע – כאילו כרגע סיימנו מסע מפרך בשיירת גמלים, ולא שלוש שעות נסיעה ביונדאי פלוס עצירה במקדונלדס – והזמין את הילדים שאיתנו להצטרף למקפצים באולם השינה. בזמן שסחבנו את הציוד למשטח שנשמר לנו עשינו קצת סמול טוק עם הקבוצה שהגיעה לפנינו, כולל החלפת הצעות לטיולים באזור. זה הדבר הראשון שכדאי ללמוד על טיולים עם לינת שטח: אורחנים, מכל סוג, לא נועדו למיזנתרופים. גם אם לא תהפכו מיד לחברים לנצח, צורת האירוח הזאת דורשת הרבה יותר התחככות ממה שהייתם רגילים לה ביציאה לנופש, וכדי להימנע מאי נעימויות בזמן שתחתכו סלט לארוחת ערב או תצחצחו שיניים בשירותים המשותפים בבוקר, שווה להשקיע ביצירת רושם ראשוני מוצלח ובשיתוף פעולה.

פעם היינו נוסעים לצימרים, שם לא צריך לדבר עם איש במשך ימים שלמים. לא היו לנו ילדים, או שהיו אבל מעטים וקטנים, ופעם בכמה חודשים היינו אורזים ונוסעים צפונה להיות קלישאה של זוג טרי ואחר כך של זוג צעיר ובסוף של הורים עם תינוק. אחר כך הילדים גדלו ונהיו גורם שיש להתחשב בו, בעלי הצימרים הבינו שתחזוקה זה יקר ומענה לבעיות האורחים זה מבאס ואנחנו הבנו ש־850 ש"ח ללילה, לא כולל ארוחת בוקר ותוספת מאה שקל לא ברורה לילד, זה קצת יותר ממה שמתחשק לנו להוציא על ג'קוזי עם פטרת בצנרת.

 

כמו במשפחות רבות, הילדים הגדלים שינו את סגנון החופשות שלנו, ובמקום ביחידה משפחתית אחת עברנו לנדוד בחבורות גדולות. הצורך למצוא פתרון אכסון לכמה משפחות ביחד סיבך וייקר את העסק עוד יותר, עד שהתייאשנו וויתרנו. אבל הוויתור על הצימרים לא השאיר אחריו הרבה אפשרויות. בתי הארחה קיבוציים מזכירים לנו טיולים שנתיים, בופה ארוחת בוקר במלון מזכיר לנו פילים שועטים בספארי ובאילת היינו בפעם האחרונה בזמן השירות הצבאי, וכבר אז זה עשה לנו חשק לקפוץ מהגשר במרינה שלא כדי לשרוד.

לפתרון שמצאנו, כמו לא מעט מכרים, קוראים אורחנים. שם כללי שמכסה כמה סוגי לינת שטח, או בערך שטח, ברמות שונות, מבסיסית ועד לכמעט מפנקת. המאורגנים, שיש להם כבר ציוד קמפינג מלא משלהם ולא מפחדים מההתעסקות בהקמת אוהלים, ילכו על האפשרות הבסיסית ביותר: לינה בחניון קמפינג או בסתם חורשה או שדה לא מצוידים. אלה שלא מפחדים מחול אבל לא מעוניינים להתאמץ ולהקים אוהל בעצמם יבחרו בלינה בכמעט־שטח, כמו אוהלי קבע, בקתות קש או מבנים אחרים, לרוב בלי רצפה ומתקני סניטציה צמודים. החונים המזדמנים, המתחילים או המפונקים ילכו על החאנים. אלו מבנים גדולים עם שירותים ומקלחות משותפים, מטבח לשימוש עצמי וחלל מרכזי גדול שכל האורחים ישנים בו בלי חציצה של קירות.

ברוב האורחנים, 60 עד 130 ש"ח לאדם יספקו לכם מקום לינה ומזרן. מצעים, שמיכות, עצים למדורה וכלי בישול יסופקו לרוב בתשלום נוסף, וחוויית המפגש הקרוב עם הטבע או לפחות עם טבע האדם כבר כלולה במחיר. יחידים כמעט לא תמצאו שם, וגם הזוגות הם מראה קצת פחות נפוץ. לרוב מדובר בקבוצות ובמשפחות שבחרו להעביר ביחד סוף שבוע או חג.

עמנואל אשד, מנהל אגף מבקרים ברשות הטבע והגנים ואחראי על האתר אורחן לילה שמפרסם אתרים ללינת שטח של הרשות ושל גורמים פרטיים , מחזק את התחושה שבשנים האחרונות חל גידול בהיצע ללינת שטח. "בשנים האחרונות יש מגמה של מעבר מצימרים ומלונות לטבע", הוא אומר. "זה נובע קודם כל מרצון לחוויה ולבילוי משפחתי שונה, וגם מהמחירים הגבוהים של הצימרים שאיבדו כבר פרופורציה. וזה מגיע גם מההשתכללות של החניונים, שבשנים האחרונות הוסיפו אפשרות של מים חמים במקלחות כשהבינו שלא כולם הגיעו מהסיירת, ואנשים ובטח כאלה עם ילדים קטנים לא יבואו למקום שאין בו מקלחת נורמלית".

לא מדובר בפעם הראשונה שלינת שטח צוברת פופולריות בישראל. אשד מזכיר שבעבר, עד לשנות ה־70 וה־80, ככה נראו החופשות של ישראלים רבים. "פעם בתי ספר היו יוצאים לטיולים עם לינה בשטח והתרבות בכלל הייתה של טיולים. לאט לאט התרבות הזאת נעלמה, בעיקר בגלל תנאי הלינה של המורים והמלווים שצריכים חדר, תקרה מעל הראש ותנאים קצת יותר טובים. במקביל, צצו בתי הארחה וצימרים שתפסו את מקומם של שקי השינה. לאחרונה הבינו במערכת החינוך שכדאי לחזור לטבע, ובזמן שאנחנו התחלנו להכשיר מחדש את החניונים, הבנו שכדי להביא משפחות צריך לתת תנאים יותר טובים. אנשים רוצים מקלחת, משפחות רוצות פינות בישול ואוהלים מוכנים. ועכשיו כשיש את זה, תוך חמש שנים חלה עלייה של 30 אחוז בכמות החניונים, וזה מול מגמת הירידה של הצימרים, כי בסופו של דבר זה אותו קהל. לא בדיוק אנשים שלא יצאו לשום מקום חוץ מאשר למלון באילת".

מה התנאים הבסיסיים שכדאי לחפש באורחן?

"משטחי לינה מסודרים, מקלחות, תנאים למטבח שדה. מיקום בראש מסלול טיולים רגליים, שאפשר לצאת ישר מהחניון לטיול, ומחיר סביר. מחירים שנעים בין 50־80 שקל לאדם הם סבירים. למקומות שמבקשים יותר באים פחות אנשים. יותר מ־100 שקל לאדם כבר נראה לי הרבה כסף עבור שינה על מזרן".

בחאן ברמת הגולן, בזמן שהמבוגרים עסוקים בהפגנת קסם אישי בנוכחות זרים, כבר פרצו סכסוכים בגזרת הילדים והחברות המלבלבת בין ההורים קרסה לתוך עצמה במבול של הטפות מוסר צדקניות, כל אחד לילדיו, חוץ מההורים של ליאורי מהקבוצה השנייה שפשוט נאנחו בהשלמה למראה בנם המנסה לשחק כדורגל עם הראש של התינוקת.

היציאה מהשגרה מאפשרת לילדינו העירוניים את האפשרות, שכנראה לא היינו נותנים להם בסביבת הבית, לפחות לא בעשור הקרוב, להתיידד עם זרים. ב"זית המדבר" – שבו ישנו באוהל אינדיאני שהכיל בנוחות שלוש משפחות בלילה אביבי קר, שגם פטריית החימום באוהל התקשתה לנצח – האזור הפתוח והריק אפשר לנו להרשות לילדים להסתובב בלי ליווי צמוד, כולל ביקור באוהלים של קבוצות אחרות. את פירות הפלרטוט של הבכור עם הזרים מהאוהל הסמוך, סיפור אהבה טהור בין ילד לבין שקית ממתקים מצוידת בהרבה משלנו, קטפנו למחרת כשהקבוצה ארזה לקראת עזיבה ושלחה אלינו נציגות עמוסה בשלוקים ובפירות שלא רצו לקחת איתם חזרה.

זאת הייתה הפעם הראשונה אבל לא האחרונה שגילינו עד כמה צורת הטיול מכתיבה התנהגות: השירותים הציבוריים, חסרי הגג, מוקפים במחצלת קש בזית המדבר היו נקיים ומצוחצחים לאורך כל היום, יותר מהשירותים של כמה מסעדות אלפיון שיצא לנו לבקר בהן. כך גם המטבח המאובזר מאוד ביער אודם. בלי שאף אחד חייב את האורחים לעשות את זה, רוב האנשים הקפידו לנקות אחריהם ולשטוף את כלי האוכל שנמצאים שם לשימוש ציבורי. חוש שבטי עמוק שהתערער מאוד באלפי שנות ציביליזציה אומר לנו בנסיבות מסוימות לשים לב: המרחב הזה, בניגוד לנחלת הכלל המוכרת לנו מהיומיום, תובע מאיתנו יותר אכפתיות. ואם כבר אכפתיות, למה לזרוק כשאפשר לתת, להתעלם כשאפשר להושיט יד ולעזור או להסתגר כשאפשר לדבר?

השכבת הילדים לישון, החלק שחששתי ממנו במיוחד כי לא ידעתי איך יתנהל בחדר שישנים בו עוד 25 אנשים, התנהלה חלק מהצפוי. לקראת עשר כובו האורות בחדר, כאילו בהסכמה כללית, הילדים הזדחלו בין המזרן לשק השינה ותוך כמה דקות נרדמו. בעולם מושלם זה היה האות למבוגרים לקום ולעבור למקום שאפשר לדבר בו אבל קמפינג והורות, בנפרד ובעיקר ביחד, הם עניין מתיש וגם המבוגרים קרסו מהר ולא התעוררו עד לשש וחצי בבוקר, כשליאורי התבצר מתחת לשמיכה במרכז החאן, יידה בייגלה לכל הכיוונים אילץ אותנו לקום ולהתארגן והזכיר לנו שחוץ מיתרונות יש גם כמה חסרונות בלינה שבטית נטולת קירות חוצצים ומבודדי קול.

חאן גרים בכיף

מצפון ועד דרום – האורחנים הכי מומלצים בארץ

חאן הר אודם, 050-5674072

מה: מבנה יחיד ובו חלל מרכזי מופרד ל"חדרים" באמצעות וילונות, מטבח וחדר אוכל לשימוש עצמי וגינה קטנה.
איפה: מושב אודם ברמת הגולן.
מה מקבלים: מזרן על הרצפה, מטבח מצויד, אינטרנט אלחוטי, טלוויזיה בחדר האוכל ומנגל.
בכמה: 135 ש"ח למבוגר, 125 ש"ח לילד.
כמה מילים: נקי, מסודר ומצויד. בחורפים מושלגים תוכלו לקום לסביבה לבנה לגמרי.

ג׳ינגס חאן, 052-3715687

מה: אוהלים מונגולים למשפחות ולקבוצות.
איפה: מושב גבעת יואב ברמת הגולן.
מה מקבלים: אוהלים ממוזגים עם מקלחת ושירותים פרטיים, מטבח מצויד ומזרנים על הרצפה.
בכמה: 100 ש"ח לאדם מגיל שנתיים.
כמה מילים: אירוח חם ונחמד, מטבח נוח ומרחב מטופח מסביב לאוהלים.

 

 

קמפינג חניון ירוק, 054-9506445

מה: מתחם קמפינג ואוהלים אינדיאניים.
איפה: בית הלל, על גדת החצבני.
מה מקבלים: מיקום על שפת הנחל, שולחן פיקניק לכל משפחה, שירותים ומקלחות, תאורה ומים חמים. מזרנים בתשלום נוסף.
בכמה: כניסה ב־65 ש"ח לאדם. אוהל אינדיאני בתוספת תשלום של 80 ש"ח לאוהל בינוני ו־120 ש"ח לאוהל גדול.
כמה מילים: על בסיס מקום פנוי בלבד. "חוף פרטי" עם מדשאות מרווחות, הקפדה על שקט (חל איסור על השמעת מוזיקה).

שבט אחים, 052-6941141

מה: אוהלים לקבוצות ולמשפחות ואזור קמפינג. יש גם אפשרות לינה בקרון ובאוהלים לזוגות.
איפה: הכפר הבדואי טובאש ליד קריית טבעון.
מה מקבלים: מחצלות, מזרנים, מטבח מצויד, שירותים ומקלחות משותפים.
בכמה: 80 ש"ח לאדם מגיל שנה.
כמה מילים: שירותים ומקלחות ברמה גבוהה, חימום נעים. המקום מנוהל בידי משפחה יהודית, ומשתלב בכפר הבדואי בצורה אורגנית ובלי הפרעות.

 

 

אורחן לילה אכזיב, 04-9823263

מה: שטח קמפינג.
איפה: גן לאומי אכזיב.
מה מקבלים: שטח להקמת אוהל, תאורה, שירותים, מקלחות עם מים חמים, ברזיות ומטבח שדה.
בכמה: מבוגר 63 ש"ח, ילד 53 ש"ח.
כמה מילים: אפשרות לשבת בלילה על החוף היפה ביותר בארץ.

מזרחאן, 054-6224401

מה: אוהל ענק ללינה משותפת ובונגלוס לאירוח משפחתי.
איפה: מושב גיתית בבקעת הירדן.
מה מקבלים: מחצלות, מזרנים וכריות, שולחנות פיקניק, עמדות מנגל וסאג' לפיתות. השירותים אקולוגיים.
בכמה: (באוהל) מבוגר 75 ש"ח, ילד 45 ש"ח.
כמה מילים: מתקנים ברמה גבוהה. אירוח נחמד מצד בעל המקום, שגם עוזר בהפניות לפעילות בסביבה.

אדמאמה, 054-6939140

מה: מבנה גדול (עד 14 אורחים) עשוי מאדמה, אוהל אירוח (עד 60 אורחים), מתחם קמפינג.
איפה: ניר משה, בנגב הצפוני־מערבי.
מה מקבלים: מזרונים, מטבח צמחוני בלבד וכלי אוכל, שירותי קומפוסט ומקלחת משותפת.
בכמה: 70 ש"ח לאדם בבית האדמה, 50 ש"ח באוהל הגדול, 45 ש"ח להקמת אוהל במתחם הקמפינג.
כמה מילים: מקום נקי עם תודעה אקולוגית.

חאן דרך הבשמים, 0523666476

מה: אוהלים וחושות מבד.
איפה: מושב צופר בערבה.
מה מקבלים: מזרנים ומחצלות, חימום, שירותים ומקלחות משותפים, מטבח עם חיבור לגז, מנגל. ארוחות בוקר וארוחות בדואיות בתשלום נוסף.
בכמה: לינה בלבד: מבוגר 90 ש"ח, ילד 60 ש"ח.
כמה מילים: אווירה נעימה, הקפדה על ניקיון ותה חם שמוגש לאורחים כל שעות היממה.

 

 

חאן בארותיים, 08-6555788

מה: בקתות בגדלים שונים.
איפה: עזוז, על גבול מצרים. דרומית מזרחית לניצנה.
מה מקבלים: מזרנים, מחצלות, פינות ישיבה וערסלים, ארוחות ערב ובוקר, מטבח ציבורי, חימום בקמין עץ בלילות קרים, ושירותים ומקלחות משותפים.
בכמה: מבוגר 260 ש"ח, ילד 160 ש"ח.
כמה מילים: מעוז השאנטי של הדרום, זה שהכי קשה להזמין בו מקום. האווירה מזכירה את סיני. סיורי גמלים בתשלום נוסף.

זית המדבר, 052-5583065

מה: חאן לקבוצות גדולות ואוהלים אינדיאניים לקבוצות של עד עשרה.
איפה: ליד מצפה רמון.
מה מקבלים: מחצלות, מזרנים, חימום ותאורה באוהל, צלונים, ברכת שכשוך ליד כל אוהל, מקררים בנקודות מרכזיות במתחם. שירותים ואמבטיות משותפים, מוקפים במחצלת קנים.
בכמה: 120 ש"ח לאדם באוהל קבוצתי.
כמה מילים: נקי מאוד, התנהלות נוחה ויעילה מול המארחים.

 

 

רשימת ציוד למתחילים ולמתקדמים – כל מה שצריך כשיוצאים לקמפינג

לינה: שקי שינה, שמיכות וסדינים.
למתקדמים: מזרני ספוג מתקפלים להניח מתחת לשק השינה.

תאורה: פנס.
למתקדמים: פנסי ראש ופנס עם טעינה ידית במנואלה.

לתינוקות: מזרן פעילות.
למתקדמים: לול קמפינג מתקפל.

לבישול: סיר, מחבת וגזייה.
למתקדמים: מחבת פנקייקס בצורות, כירת גז ניידת, פויקה.

לאכילה: מלחייה, פלפלייה, אבקת שוקו, קפה, סוכר.
למתקדמים: אריזות קטנות של מיונז, קטשופ, חרדל, מלח וסוכר שנשמרו מטייק אווי.

ליד המדורה: שיפודי עץ למרשמלו.
למתקדמים: סאג' להכנת פיתות.

לאזור האוהל: מחצלות לפרישה מחוץ לאוהל.
למתקדמים: צילייה.

למנוחה: גיגית מים על תקן בריכה לילדים.
למתקדמים: ערסל.

לניקיון: כפכפים למקלחת, סבון ושמפו.
למתקדמים: סבון כלים וסקוץ'.

לטיפוח: ג'ל להרחקת יתושים.
למתקדמים: ג'ל לטיפול בעקיצות.