טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

אוקינאווה לבונטין

מטבח: אסיאתי

03-5101099
צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
לבונטין 11
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שישי
12:00־1:00
שבת
17:30־1:00
כדאי לדעת:

ביקורת: לא רק סושי: אוקינאווה בלבונטין עושה לנו שמח

אוקינאווה לבונטין היפנית מגישה אוכל טעים ומעניין בסביבה צעירה ותוססת ובמחירים שפויים 
| מאת: דניאל שק

אני לא מכיר את "היפניות הצעירות והפרועות של רובע שיבויה בטוקיו", שאיתן מתכתבת מסעדת אוקינאווה לבונטין. אני אפילו נבוך למדי לספר על ההבלחה היחידה שלי לשם, בשולי ביקורו הרשמי של שר החוץ דאז, דוד לוי. למזלי, בעת שהשר כיבד את השבת, לקח אותי צמד ישראלים ותיק בטוקיו לבילוי לילי פרוע שנמשך עד אור הבוקר. כמויות בלתי סבירות של סאקה עמעמו את זיכרוני, אני רק יודע שזה התחיל בארוחה ממושכת ונפלאה שכללה בעיקר דברים שלא הצלחתי לזהות (חלקם עוד זז בצלחת, אני די בטוח בזה) ונגמר בפעם האחת והיחידה בחיי ששרתי קריוקי. מאז לא חזרתי ליפן, מחשש שמשטרת הגבולות לא סלחה לי על האירוע. שיבויה או לא – אווירה אופטימית, משוחררת ושמחה, שירות מסביר פנים ובלתי פורמלי, מוזיקה טובה מהולה בהמולת סועדים ואוכל מגוון וטוב עושים את שלוחת לבונטין של אוקינאווה מנווה צדק למקום כיפי לבלות בו ערב.

רוק אנד רול

התפריט רחב יריעה ומלבד מגוון גדול של סושי, כולל גם פתיחים, שיפודים, מרקים ומנות מבושלות. חייבים להתחיל במילת שבח על הסושי. התמקדנו בארבעה רולים, שחלקם הוזמנו עם הוראות מדויקות על מה לכלול ובעיקר מה לגרוע. כולם הגיעו בדיוק כמו שביקשנו וכולם היו באיכות רחוקה כל כך מהמקובל בסושיות תל אביביות שהיית מצפה שהמחירים ינשקו לאלה שבמסעדות היפניות ה"יוקרתיות". אבל לא, המחירים סבירים לגמרי וכבר ממבט ראשון ברור שמטרתו של הרול אינה להסתיר פיסת דג זערורית עם שלל מרכיבים זולים, אלא לעטוף נתח הגון בדברים טובים. הדגים טריים, החומרים טובים, הטקסטורות מושלמות והטעמים הרמוניים להפליא.

עוד קודם לסושי הזמנו ממשפחת הבאנס גרסת דג עם פטריות שימאג'י מוחמצות ומיונז צ'ילי. הלחמנייה אוורירית וטובה, המיונז טעים ורק הדג קצת הלך לאיבוד במלחמה מול טעמים חזקים ממנו, כולל פרוסות צ'ילי טרי שבצבען הזוהר הבליחו על לא מעט מנות נוספות. בהן הייתה מנה מצוינת של קריספי אבי גוהן – מעין ברוסקטות קטנות מותקנות מאורז צרוב בטעם חמאה, שעליהן נערמו תלוליות של שרימפס קצוץ וטונה מתובלת. אם מתגברים על נטייתו של אורז קריספי להידבק לשיניים, זו מנה מהנה מאוד. המנה הכי טובה הייתה בלי ספק קלמארי קנזורי. השרצים, שלאחר השריה וצריבה על הפלאנצ'ה נותרו נגיסים כראוי, מלווים בהרבה בצל ועטופים ברוטב אינטנסיבי וארומטי. זו ממש מכת טעמים בפה, אבל היא מאוזנת להפליא וגם החריפות הניכרת לא מפרה את ההרמוניה.

מפעם לפעם מגיח מהמטבח רועי סופר, שף מנוסה ורב פעלים, ומפטפט עם הסועדים. מעמדו כאן לא לגמרי ברור. הוא מוגדר כיועץ קולינרי (לצדו של השף בפועל חמודי חאג' יחיא) וככזה היה אחראי על גיבוש התפריט. ברור למדי שהבעלים מנסים לעשות לו עיניים כדי שיישאר. כששואלים אותו, הוא מחייך ומסתפק בתשובה מתחמקת – בינתיים אני פה, זה כיף, אחר כך נראה.

ניחוחות טוקיו

המשכנו עם מנת אטריות חיטה ופירות ים בקארי צהוב וקרם קוקוס עם שעועית ירוקה, פסטו וייטנאמי וריחן תאילנדי. זו מנה שחורגת מהיצע הנודלס השגרתי שנהוג במקומותינו והיא מעניינת וטעימה. חריפות ולימוניות מובילים את הטעם, אבל גם כאן הם משתלבים היטב עם שלל ניחוחות וטעמים אחרים. המשכנו עם מנה מסקרנת של עוגת אורז קריספי במילוי מרמלדת פטריות שיטאקה עם סויה מתוקה, שהתגלתה כתפלה מעט ופחות מעניינת משקיווינו. לעומת זאת, מבחר ירקות מוקפצים קלות בשום ושמן שומשום שמלווים אותה היו נהדרים. לעמודת האכזבות יש להוסיף גם תבשיל בקר בקארי יפני שנושא את השם המחייב "גולדן קארי", אשר הוכן אמנם מבשר מצוין אך הזכיר לנו תבשילים מזרח אירופיים משעממים וחסרי ברק. לשמחתנו, תקלה קטנה בשירות זיכתה אותנו (בלי שביקשנו) בסיבוב נוסף של קלמרי קנזורי והמעגל נסגר עם טעם טוב בפה.

בתל אביב יש הרבה מסעדות יפניות עם אוכל בינוני עד מביך וכמה מסעדות עילית (חלקן רק מתיימרות להיות כאלה) והמשותף לאלה וגם לאלה הוא שהן מרוכזות לחלוטין באוכל. אל המרחב הזה נכנסת אוקינאווה לבונטין שמגישה אוכל טעים ומעניין בסביבה צעירה ותוססת ובמחירים סבירים.

ארבעה כוכבים

מה זה: מתברר שיפנים עושים שמח

שורה תחתונה: אוכל יפני מגוון וטוב באווירה תוססת

חשבון בבקשה (ארבעה סועדים):

  • קריספי אבי גוהן – 48 ש"ח
  • קלמארי קנזורי – 39 ש"ח
  • פיש באן – 48 ש"ח
  • שירואי רול – 42 ש"ח
  • ספייסי סלמון – 40 ש"ח
  • בלאק טוקיו – 43 ש"ח
  • וולקנו רול – 45 ש"ח
  • קריספי רייס קייק – 48 ש"ח
  • קארי קירו – 59 ש"ח
  • גולדן קארי – 59 ש"ח
  • עוגת בנופי – עח"ה
  • בקבוק מלבק מריאן – 120 ש"ח
  • פרללה גדול – 23 ש"ח

סה"כ – 614 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 63fa0bb9d67a6c45