טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

בית תאילנדי

מטבח: תאילנדי

03-5178568
צילום: יח"צ
כתובת:
בוגרשוב 8
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
12:00־23:00
כדאי לדעת:
- מחיר: בינוני

טיים אאוט אומר

8.25
אוכל9שירות8אווירה7תמורה9

ביקורת: אין כמו בבית: חזרנו לאכול בבית התאילנדי

בעולם קולינרי תזזיתי, לחזור לבית התאילנדי זה קצת כמו לחזור לבית של ההורים: מוכר, בטוח ואף פעם לא מאכזב 
| מאת: אלון הדר

הבום הראשון שמכה בך בכניסה לבית התאילנדי הוא הגילוי שביום הכי חלש בעיר – ראשון – המסעדה מפוצצת, והשולחן הבא יתפנה בעוד שעתיים, 22:30 צפונה, וגם זה בהנחה שיהיו ביטולים. כנ"ל גם למחרת, אבל השחלנו הזמנה אי שם בשעה מאוחרת. אף פעם נתוני תפוסה לא היו אישו במדור זה. יש גם מקומות שמגישים ארוחות בוקר בינוניות והתור סביבם חוסם את השדרות הכי סקסיות בעיר. אבל בימים השחורים האלו, שבהם מסעדות (ולא רק בתל אביב) קורסות זו אחרי זו ומסעדנים שוברים את הראש איך להחזיק מעמד מול התקנות החדשות והמקוממות של האוצר בנוגע להפרשות שכר של העובדים הזרים – מסעדה מלאה היא נס.

כבר בת עשר

הפז"מ, הראשוניות, המקצוענות, מטבח מתקתק טילים וכן החיבוק של הברנז'ה הפכו את יריב מלילי והבית התאילנדי, שהשנה חגגה עשור, לאחד המותגים החזקים בעיר; מסעדה שמתאימה גם לשר, גם לנהג, מהפודי המתחיל ועד חובב הפתאי בוגר קוסמוי. ההצלחה אפשרה למלילי לפתוח את הבייבי החדש, קאב קם, ברחוב לינקולן. בשעה שכמעט לא נפתחות מסעדות חדשות, הנקסט דורים, היפסטר קולינריה והגסטרו ברים הולכים אש. בתוך ההמולה התזזיתית והעכשווית בא לחזור לבית של ההורים ולראות אם הקובה סלק של אימא נשאר כמו בילדות.

פאק בונג גונג של בית תאילנדי (צילום: אנטולי מיכאלו)

פאק בונג גונג של בית תאילנדי. צילום: אנטולי מיכאלו

תפריט ארוך, אבל נאמן לחיך הישראלי. מנות ענקיות, מתקתקות, חריפות מעל הממוצע, אבל לא מאיימות. הפיש סושים מידתיים והרטבים נעדרים את נפלאות המטבח המותסס, שגורם לפרבולות הטעם להתעקל, לצרוח בחרדה חדוותית ולהסריח בהוד. ובכל זאת, הבית נותן לסועד לשלב בין מנות הדגל של התפריט לספיישלים שלא כתובים, בהם גם כמה מנות מאתגרות יחסית שיוצאת מאזור הנוחות. איך יודעים? שואלים את הברמן המאוד מיומן מה יש היום ומה המטבח יכול להנדס.

וזה מה שקיבלנו

סלט עלים, בצל סגול, עלי סלרי (המרענן הכי גדול ומפתיע של סלטי עלים) ומליטות מיובשות, וסשימי אינטיאס עם נענע וצ'ילי תאילנדי אדום טרי וקצוץ. שתי צלחות דגים, שני עולמות. הראשונה כולה במליחות ובאומאמי של הדג המיובש. העלים מיתנו, הרוטב רק עטף אותם. מנה גדולת ממדים ומרתקת, אבל מבקשת חלוקה. כמה אפשר ללעוס? האינטיאס, לעומת זאת, נפרס לכריות ענן ענקיות והרוטב העדין אפשר לו שירה. בכזאת טריות, פרשיות ונדיבות מזמן לא נתקלתי במטבח.

התחנה הבאה: נתח בקר צלוי (פילה), סטיקי רייס ורוסט צ'ילי ופיש סוש. אם הייתם רק אוכלים את הבשר נטו, הייתם מתאכזבים. הוא לא שחה במרינדה והיה די בנאלי. הכל נכון. אבל הרוטב לקח את הבשר והעיף אותו בשנייה אחת לשמים. תגידו "לא חוכמה", אבל נראה אתכם מדייקים בתמיסה שגם לא תשמיד את המנה, גם תזרוק אותו 20 מטרים באוויר וגם בדרך תכיל כמה שכבות טעם, כולל אזור מעושן.

המקצוענות והפז"מ. בית תאילנדי. צילום: אנטולי מיכאלו

המקצוענות והפז"מ. בית תאילנדי. צילום: אנטולי מיכאלו

הממזרות הפכה לחנפנות בקארי החצילים התאילנדיים וחתיכות חזיר. הקארי עצמו היה מבוסס על חלב קוקוס ובזיליקום תאילנדי, מה שנתן ארומת מרחקים, אבל הוא היה כה מתוק שאי אפשר היה ליהנות מהמנה. נתחי הבשר היו מאוד שומניים ולא הוסיפו לקלילות הקארי המעובה (אין לי בעיה לאכול צ'נקים חמודים, שומניים, מבושלים ומוקפצים עם כמה טיפות רוטב פתוח בצד). גם החצילים הירקרקים, הקריספיים והנהדרים (כמו גם פרודוקטים אחרים שהבית התאילנדי הכניסה לראשונה לתפריט וחוללה מהפכה במטבח האסייתי המקומי, ועל הדרך הביאה לגל מבורך של מגדלים) טבעו בביצה הלבנה.

דווקא הבומבסטיות הזאת עובדת טוב יותר באוכל רחוב, למשל במנה הכי לא מתוחכמת בתפריט, נודלס מוקפצים עם פטריות ובקר. אטריות ביצים עבות, רוטב מושלם שרק ליטף ולא הטביע בשומן, ושלושה סוגי פטריות שידרו רוחב לב. כמה פשוט, ככה טעים. היומרה כאן היא רק להכין אוכל טעים, מאוזן וכיפי, כמו שהישראלים הכי אוהבים בעולם. וייב כזה גורם לאנשים להיות שמחים ולהזמין עוד קוקטיילים. וקוקטיילים זה כסף. והכסף היום זה הישרדות.

מה זה: המלכה האם של המסעדות התאילנדיות

שורה תחתונה: כמו אצל אימא – מוכר, לא מהפכני וטוב

3 וחצי כוכבים

חשבון בבקשה:

  • יאם פלה הנג (סלט דגים מיובשים) 48 ש"ח
  • יאם פלה דיפ (אינטיאס) 56 ש"ח
  • נאה יאנג (בקר צלוי) 59 ש"ח
  • 2 אלכסנדר בהירה מהחבית 56 ש"ח
  • 2 ספרייט זירו 24 ש"ח
  • גנג קייאו וון (קארי ירוק וחצילים) 86 ש"ח
  • פאד נמאן הוי (אטריות ביצים) 68 ש"ח
  • צ'ייסר בלאן דה גליליי 18 ש"ח

סה"כ: 415 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ea568bea4078947