טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

דגים 206

מטבח: דגים ופירות ים

צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
משה סנה 54
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
12:00־23:30
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר

טיים אאוט אומר

7.75
אוכל7שירות8.5אווירה7.5תמורה8

ביקורת: 206 דגים: מסעדת דגים בינונית במחירים של מסעדה משובחת

דוק של מיתוס מקשט את המסעדה וזה נחמד. כמו המיתוס של הסטייקיות, שאליהן נכנסת בהתרגשות ויצאת בדרך כלל בהרגשה שאכלת סטייק בינוני, כך גם ב-206 דגים
| מאת: דניאל שק

היו זמנים שסטייקיות בכלל וכאלה בתחנות דלק בפרט היו מקום בילוי קולינרי לגיטימי, אפילו נחשק. ליד מסעדת 206 דגים אין תחנת דלק, אבל בהחלט הייתה יכולה להיות, והיא גם לא סטייקייה אלא שלוחה ימית של סטייקייה שעמה היא חולקת מבנה מסחרי בשולי שכונת צהלה. ובכל זאת, אווירת אייטיז אפפה אותנו עם כניסתנו לחלל המסעדה בערב חורפי סוער. הדקורציה, למרות שיפוצים ועיצובים מחדש, היא רטרו לגמרי, עם מושבים דמויי ספסלי רכבת מרופדים בחיקוי עור ושולחנות חשופים, וכמוה גם הפסקול.

כיאה למסעדת דגים, את תפקיד המארח/ת בכניסה ממלא מקרר מרופד בקרח שבו מוצגים דגי היום. יש אנשים שלא אוהבים להכיר את ארוחת הערב שלהם באופן אישי, אבל אנחנו דווקא שמחנו לראות במו עינינו את שלל הדייגים להתפאר ולהיווכח ביופיים ובטריותם. הדגים האלה הם גם מרכזו של התפריט והמלצר הענייני והאדיב המליץ עליהם בהתלהבות, עם ציון העובדה שהם "יותר יקרים". יותר יקרים ממה וכמה זה בסוף יוצא? על כך התנהלה שיחה ממושכת שבמהלכה חשף המלצר בהדרגה (ובחוסר חשק ניכר) מידע: דגי הים הטריים מתומחרים לפי משקל, שזה סביר, אלא שמשקלם מעורפל, ורק שתדלנות, שכנוע ובקשה מפורשת הניבו לבסוף הצעת מחיר ברורה לשלושה דגים ספציפיים. בחרנו בלוקוס חינני במשקל 650 גר' ובמחיר 270 ש"ח טבין ותקילין. לצדו הזמנו פורל מפולט על הגריל ובלוטן של פילה לברק במילוי דוקסל פטריות וצנוברים.

לתפריט הקלאסי של המסעדה נוספו לא מכבר כמה מנות חדשניות יותר, רובן מאזור אסיה, ומתוכן בחרנו לפתיחה בסלט וייטנאמי עם סקאלופס. הסלט היה טעים, הכיל מיני ירקות קראנצ'יים ותיבול של סלט פפאיה מתקתק וגם מהסקאלופס הקפואים הפיקו את המיטב. מה שאי אפשר להגיד על הקלמרי המטוגנים בציפוי פריך. המלצר, בתשובה לשאלתנו, אישר שהקלמרי ממקור קפוא והסביר שיש דרגות שונות של איכות גם בקפואים. אם לשפוט על פי התוצאה, הם לא בחרו את העידית שביניהם. אם בדרך כלל הבעיה בקלמרי היא צמיגיות, כאן הייתה בעיה הפוכה – לשרצים היה מרקם של מרשמלו, רכרוכי ולא נעים. גם הציפוי היה לא פריך בעליל וברובו נשר מבשר הקלמרי בצורה של עיסה לחה.

לאורך הערב, ולמרות החברה הנעימה סביב השולחן, משך את תשומת לבי שוב ושוב מעין אקווריום בירכתי המסעדה שאת רובו ככולו ממלא שולחן ענקי. באותו ערב חורפי הסבו אליו שבעה גברים חמורי סבר שנראו מנהלים שיחה מאופקת, שזורה בשתיקות לפרקים, שנקטעה מדי פעם על ידי מלצרים שנכנסו ויצאו דרך דלת אוטומטית שנפתחה ונסגרה חרישית בכל פעם שהתקרבו בידיים עמוסות תקרובת. ניסיתי לדמיין אילו עניינים רבי חשיבות נדונים שם ואילו גורלות נחרצים, והגעתי למסקנה שאולי מוטב לי לא לדעת.

כך או כך, המנות העיקריות הגיעו ודרשו את תשומת לבנו. הפורל על הגריל היה בסדר, לא יותר ולא פחות ממה שאפשר לצפות מדג מים מתוקים שלא מצטיין בטעם רב. מכל המנות היה הבלוטין המעניין ביותר. שתי פרוסות דג שעוטפות את תערובת השמפיניון והצנוברים וה"סנדוויץ"' הנאה הזה מונח על שני רטבים שחוצים את הצלחת כמו יין ויאנג – האחד רוטב שמנת צהבהב והשני רוטב חמאה אדום (מיין). זה יפה וזה טעים מאוד. שכיית החמדה שקיבלה את פנינו בכניסה, הלוקוס, הונח עתה על השולחן, אפוי בעדינות ופרוס לפרוסות. הדג היה עסיסי ומבושל בדיוק רב, גם אם איפשהו בדרך איבד מקצת מטעמו. כל המנות מוגשות עם תפוחי אדמה קטנים ופרחי כרובית אפויים. אפשר היה להשקיע במציאת בני לוויה קצת יותר מצודדים, בעיקר לדגים שנמכרים ביותר מ־40 ש"ח ל־100 גר'. קינחנו עם טארט טאטן פושר מלווה בגלידת וניל מצוינת וקצפת מיותרת ובקדאיף עשוי היטב במילוי של קרם מסקרפונה.

דוק של מיתוס מקשט את 206 דגים וזה נחמד. כמו המיתוס של הסטייקיות, שאליהן נכנסת בהתרגשות ויצאת בדרך כלל בהרגשה שאכלת סטייק בינוני, כך גם מכאן יצאנו אל הגשם בתחושה קלה של החמצה.

חשבון (4 סועדים)

  • סלט ירקות קטן – 34 שקלים
  • סלט וייטנאמי – 66 שקלים
  • קלמרי מטוגן – 46 שקלים
  • לוקוס 650 גר' – 273 שקלים
  • בלוטין – 129 שקלים
  • פורל – 95 שקלים
  • קדאיף – 42 שקלים
  • טארט טאטן – 42 שקלים
  • בקבוק סוביניון בלאן פלטר – 120 שקלים

 

סך הכל: 847 שקלים

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 63fa0bb9d67a6c45