טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

מא פאו החשמונאים

מטבח: הודי

03-7739797
כתובת:
החשמונאים 105
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון
11:00־24:00
שני־חמישי
11:00־1:00
שישי
12:00־17:00
כדאי לדעת:

ביקורת: אמא לחם: אכלנו בסניף החדש של מא פאו

מה פאו, ההודית בחשמונאים, מחפה על חומרי גלם ירודים וביצוע רשלני בעזרת תיבול אגרסיבי. כוונות טובות לא מספיקות במקרה זה
| מאת: דניאל שק

יש לי בזיכרון צמד מסעדות הודיות בלונדון בשם Rasa, האחת עם תפריט מלא, כולל בשר, והשנייה עם תפריט של דגים ומנות צמחוניות בלבד (בינתיים נוספו עוד כמה סניפים לרשת). לא יכול להסביר למה זה נתקע לי בראש כשהתכוננתי לביקור בסניף החדש של מה פאו (ההודית מנחלת בנימין) שנפתח ברחוב החשמונאים. אולי משום שגם כאן אמנם יש מנות בשריות, אבל החידוש הוא מגוון של מנות דג ופירות ים, אולי כי במה פאו כמו ב־ Rasaיש תשומת לב מיוחדת לעיצוב המסעדה, ואולי סתם מפני שנורא אהבתי את Rasa ושעבור מאותגר הודו שכמותי אוכל הודי זה לונדון. הקולינריה בלונדון פורחת, עשירה ומגוונת כמו שלא הייתה מאז המצאת ה־steak and kidney pie, אבל גם היום, מי שחי שם תקופה ימצא עצמו לעתים קרובות בבית אוכל הודי – מכוכים אפלים שבהם אוכלים בפאונדים בודדים ועד למסעדות יוקרה נוצצות שמצריכות ספונסר בעל אמצעים.

לאחר דקת דומייה לזכר מסעדת גיליס האהובה, שזה היה משכנה האחרון טרם סגירתה הסופית, נכנסנו לחלל מוארך שבו אפשרויות הושבה מגוונות: שולחנות שיתופיים עם שרפרפים, דלפקים, ספסלים, שולחנות גבוהים עם כיסאות בר וכן – גם כמה שולחנות רגילים עם כיסאות רגילים.

הודו מספקת מגוון אינסופי של טעמים וצורות בישול ומה שנדמה כמו תבלון אגרסיבי וחריפות לעתים מטורפת הוא למעשה משחק עדין של איזונים. הבעיה היא שזו גם יכולה להיות דרך קלה לחפות על חומרי גלם ירודים והכנה רשלנית. לצערי מה פאו קרובה יותר לזן השני. המנה היחידה שממש בלטה לטובה הייתה דוסה מצוינת, במילוי נתחי חזה עוף ביוגורט עם תפוח אדמה ובטטה. בלוויית סמבר נחמד, לביבת האורז והקטניות המוגשת במילויים שונים יכולה בהחלט לאכלס ארוחה מלאה.

המנות ברובן קטנות (רק פנכות האורז המוגשות עם הקארי נדיבות) ומספקות חוויה הודית בינונית, לא מספיק טעימה, לא מספיק חריפה ודי חסרת השראה. אני גם מתקשה להבין איך המסעדה מתהדרת בהתמחות בדגים ובפירות ים כאשר רוב המנות המדוברות מותקנות מסלמון ובורי או מקלמרי ושרימפס קפואים. זה לא מכובד.

מלאי כופתה של מא פאו. צילום: אנטולי מיכאלו

מלאי כופתה של מא פאו. צילום: אנטולי מיכאלו

לפתיחה הזמנו קלמרי פקורה – נתחי קלמרי שדווקא טוגנו במיומנות בציפוי מתובל ודי טעים, אבל הם היו מעטים מכדי שנוכל להתרשם מהם כהלכה והתחבאו בין עלי חסה מרובים. לצדם הגיעו כמה מטבלים, חלקם טובים, למשל טחינה עם עמבה, וחלקם לא, למשל מיונז קארי. היו גם כנפי עוף לא רעות (ספק אם הן מצדיקות ביקור בהודו), לחמניית פאו אוורירית עם תבשיל לא אוורירי כלל מתפוחי אדמה, כרוב ובצל, ופיש תאלי שכלל מבחר קטן של תבשילים, שדי דמו זה לזה בטעמם, סביב שני נתחי דג צנועים שטוגנו עד מוות ושניסינו ללא הצלחה לברר את מוצאם אצל המלצר הממש חמוד שלנו (אני מנחש בורי).

המשכנו עם קארי דגים (סלמון), שבדרכו מהודו כנראה עשה חניית ביניים ממושכת בצפון אפריקה, כי הוא דמה מאוד במראהו ובטעמו לחריימה טריפוליטאי, רק לא מספיק חריף. מלאי כופתא, קלאסיקה הודית מאין כמוה – אצבעות גבינת פאניר במעטה של תפוחי אדמה ועם אגוזי קשיו, ברוטב לבן ועשיר – היה טעים בסך הכל, למרות מתיקות בולטת מדי. על גל המתיקות רכבנו אל שני קינוחים: כדורי גולב ג'מון בסירופ מתוק להחריד ופאי בנופי (בננות וטופי) נחמד.

קארי דגים במא פאו. צילום: אנטולי מיכאלו  מא פאו

קארי דגים במא פאו. צילום: אנטולי מיכאלו מא פאו

בתל אביב חסרות מסעדות הודיות טובות. יש טרנד הודי שמתחיל להתגלגל אלינו וצריך לקוות שהוא יביא עמו כמה מסעדות מעניינות, כולל כאלה שיחרגו מתפריט בנאלי וצפוי ויעשירו אותנו במשהו מהעושר העצום שמייצרים המטבחים לאורכה ולרוחבה של תת היבשת. האוכל במה פאו לא ממש רע ולא ממש טוב ויכול להיות שהוא אפקטיבי במובן זה שהוא מעביר לסועדים תחושה של אקזוטיות במחירים לא יקרים. זו מסעדה עם כוונות טובות. אבל למי שמעט מכיר ואוהב, חסרים הריגוש והתחכום שהופכים ארוחה הודית לחגיגה, חסרים חומרי גלם טובים ומגוונים יותר וחסרה גם יד של שף שמשלב ידע, מיומנות וטיפת מגע אישי.

שורה תחתונה: אוכל הודי בסיסי באיכות בינונית

חשבון בבקשה:

  • קלמרי פקורה– 35 ש"ח
  • כנפי לוליפופ– 35 ש"ח
  • וויג' פאו– 18 ש"ח
  • פיש תאלי– 45 ש"ח
  • טיקהד'וסה– 45 ש"ח
  • פיש קארי – 58 ש"ח
  • מלאי כופתא– 44 ש"ח
  • 2 גולאבג'מון– 20 ש"ח
  • בנופי – 20 ש"ח
  • כוס יין – 24 ש"ח
  • קולה זירו – 10 ש"ח
  • ויינשטפן חצי – 33 ש"ח
  • אספרסו כפול – 9 ש"ח

סה"כ – 386 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 336ecf27d163bc3af5