טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

מסעדת בראון - תל אביב

מטבח: בית קפה

03-5444024
כתובת:

תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי
שבת
8:00־22:00
שישי
8:00־16:00
כדאי לדעת:

ביקורת: הפרעת קשב ומיתוג: יצאנו לאכול בקפה בראון

קפה בראון במתחם G צמרת צריך להחליט מה הוא רוצה להיות: קפה־מסעדה שנותן ביטוי לכל העולם ואחותו או מסעדת שף מגובשת. בינתיים הוא לא פוגע - לא בזה ולא בזה 
| מאת: אלון הדר

כל כך רציתי להגיע לקפה בראון במתחם G צמרת. לא כי אני חובב מגדלים (בר רפאלי פינת אייל גולן), לא כי היה לי קראש על טריטוריות סטריליות, גיאוגרפית ונפשית. זה הכל בגלל – ובזכות – ד"ר אלי לנדאו. מה לדוקטור המנוח ולמגדלים פורחים באוויר? הוא האיש שכתב לי מרשם לבקר בחבל פוליה שבדרום מזרח איטליה ולא לחזור למסלול הרגיל שלי (נאפולי, נאפולי ונאפולי). אוף, כמה הוא צדק. מילא שדות התבואה הבלתי נגמרים, מילא המצוקים שנשברים לים האיגאי, אבל האוכל. בית ספר לחקלאות.

ונעבור לפינת הפרדוקס. האם אוכל סופר לוקאלי שמבוסס על השדה ושמן הזית הקרוב לביתך, מטבח שבקושי אומר "שלום שלום" למקרר, בטח לא סחבק של שירותי פדקס, יכול להתקיים באזורים אחרים בעולם? מה עולם, באיטליה הוא בקושי קיים מחוץ לגבולות חבל הארץ העני, הקשה והמסעיר. האוכל של פוליה יכול להתקיים בגולה בעיקר ב־DNA שלו, שזה תורת הסלואו פוד. אבל לישראל, שלוש שעות טיסה, מותר לעשות הנחת סלב. השדות של פוליה, כמו גם ההישענות הטוטאלית על שמן הזית, לא כאלו זרים לשפה שלנו. לפת, חומוס, שומר, קישואים. רק הים שלנו מבאס. היי צדפה, איכה?

וכשלתוך המרחב הנפשי־קולינרי הזה נכנסת שפית רעננה, מיכל לוי, שאף עבדה במסעדה בחווה בפוליה, שזה באמת החלום בכבודו ובעצמו, וחוברת לבעלת בית צעירה בשם שיר אברך – לא תופסים מיד מונית וחוצים (כמעט) את האיילון?

כל הדרך מפוליה עד מתחם ג'י. קפה בראון. צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך מפוליה עד מתחם ג'י. קפה בראון. צילום: אנטולי מיכאלו

לילה של גשם, ההכנות לוולנטיינ'ז בעיצומן (שרשרות לבבות אדומים משתלשלים מהתקרה) והמון קהל נשי בקשת גילאים. הכניסה היא הכי בית קפה של פרברי השינה – נעים, לא מאיים, משדר ניקיון ובעיקר לקחת משהו קטן הביתה: לחם לארוחת הבוקר של הילדים מחר, עוגיות לחבר'ה בעבודה ומקרון למאהב. השאלה אם התפריט – במיוחד של הערב – יפרוץ את גבולות הפורמט.

תפריט היינות שהיה מבוסס על ישראליים בלבד מצא חן בעיניי. הנה, במקום לחפש את הדרום איטלקיים (פרמטיבו ושות') הלכו על הרוח שמאחורי. האדום של אסף – שילוב של ארבעה זנים – נתן את כל מה שאני אוהב מיקב צעיר אבל לא תינוק. טעמים חזקים, שעברו פלטור פנימי דרך מנוחה בת 16 חודשים. חבל שבלבנים המנעד לא היה רחב.

תפריט חצי ספיישל חצי קבוע לא נימק את עצמו במובהקות. סלט בראון מיוחד בצד של הספיישל כלל תפוזי דם, אבוקדו וגבינת עזים ונותר בגבולות אוכל בית הקפה: בנאלי, פונקציונלי. רציתי להמשיך באנטי פסטי מקורי, אבל רק מנה אחת נתנה מענה: מילה פוליה – דיסקיות תפוחי אדמה, תפוח עץ ופקורינו שנאפו בשמן זית. סלסה, או משיכת הגה אחרת, היו יכולים להפוך את הצלחת למנה ולא רק כתוספת מעניינת. ואכן, ההמבורגר שהגיע היה זקוק לתוספת. נדיב, אבל אפרפר. עסיסי, אבל נעדר ביט. לחמניית הבריוש עשתה לו את העבודה וטשטשה את חיוורונו. סלואו פוד, פאסט פוד – העיקר שיחולל משהו.

קפצנו למים, בייחוד כשבשני חלקי לוחות הברית שלטה הדגה. פילה דניס על ריזוטו מנגולד (חומר גלם שהופיע שוב ושוב במנות. שפים, בקשה אחת: בלי הכפלות. גם ככה החברה האנושית מתחילה להיראות כשיבוט אחד גדול) היה עשוי טוב, אבל הריזוטו לא התפוצץ בפה. גם חומר הגלם, קוביות לוקוס, בפסטת הפוטנסקה היו מצוינות – לא מתפוררות ושמרו על טעם נהדר. אבל הפסטה. אוי הפסטה. מושית לאלל'ה, על גבול ההידבקות. מול העיניים חלפו ודילגו מעל הגדר מנות מהמסע ההוא של הד"ר כגון אורכייטה (אוזני חמור) עם עלי לפת, ופסטה עם חומוס, שמן זית, אטריות מטוגנות וקציפות זוקיני.

בראון מתחם ג'י. צילום: אנטולי מיכאלו

תפריט חצי ספיישל חצי קבוע, בראון מתחם ג'י. צילום: אנטולי מיכאלו

ומהחלום למציאות. הכי מתבקש לתרגם מטבח כזה לעברית, לא רק כהדהוד או כזיכרון, אלא כדיאלוג. אבל לפני כן, חובת ריכוז. לשאול את עצמך מה אני באמת רוצה להיות: קפה־מסעדה שייתן ביטוי לכל העולם ואחותו (לבראון גם תפריט צהריים וילדים) או מסעדת שף (כפי שהמקום הוצג בעת ההזמנה הטלפונית) עם תפריט מצומצם ומגובש שינסה להתמודד עם האתגר. בארוחה שלי בבראון לא הצלחתי לפתח שיחה עם המנות. ומאוד רציתי.

חשבון בבקשה:

  • סלט בראון 62 ש"ח
  • מילה פוליה 48 ש"ח
  • בראון בורגר 74 ש"ח
  • אסף בלנד 180 ש"ח
  • פסטה פוטנסקה ספיישל 84 ש"ח
  • ריזוטו דג 84 ש"ח

סך הכל: 532 ש"ח

שורה תחתונה: דרוש בדק בית

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 2b75884f00784f75