טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

לה אוטרה

מטבח: מקסיקני ולטיני

073-2649464
צילום: זיו ממון
כתובת:
הירקון 66
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
17:00־1:00
כדאי לדעת:

טיים אאוט אומר

6.75
אוכל6שירות8אווירה6תמורה7

ביקורת: לה אוטרה: חוויה שלא מעוררת רצון לחזור

כמו הרבה גסטרו ברים של העת החדשה, גם לה אוטרה המקסיקני (בניצוחו של השף החדש) מתעסק יותר בחוויה ופחות בדבר השולי הזה שנקרא "אוכל"
| מאת: גיל אקרמן

הגשטאלט – תחום מחקר בפסיכולוגיה אשר טווה את המשפט "השלם גדול מסכום חלקיו" – נראה באביב 2016 רלוונטי הרבה יותר לתחום המסעדנות מאשר לחדרי הטיפול. מסעדות ישראל הפכו בשנים האחרונות לגשטאלטיות בכך שרובן כבר לא עוסקות בנושא השולי הזה שנקרא אוכל, אלא כולן שואפות למכור לנו אינספור אלמנטים ולקרוא לכל הדבר הזה "חוויה".

צוות אנשי בר האימפריאל, שיודעים דבר או שניים על איך למכור "חוויה", לא ליקקו דבש עם הניסיון הראשון שלהם בענף המסעדנות. הייתי שם לפני כמה חודשים וכתבתי את אחת הביקורות הפחות נעימות בקריירה. שבעה חודשים עברו, וכעת חזרתי לזירת הפשע כדי לבדוק אם השף החדש קרלוס סלומון הצליח להרים את המרכיב המרכזי שפגם לי בחוויה בפעם הקודמת שביקרתי בלה אוטרה – האוכל.

ובכן, האוכל בלה אוטרה בהחלט קפץ מדרגה. הוא אינו מבריק, אבל הוא לחלוטין מוצלח יותר ממה שזכרתי. היו אפילו שתי מנות שאהבנו, וזה כבר עלייה של 200 אחוז מהפעם הקודמת. גם השירות דילג צעד אחד קדימה, כך שאת הביקור הנוכחי אסכם בזה שאפילו היה לי נחמד. רק מה? נחמד זה לא מספיק למקום כמו לה אוטרה שמתיימר למכור ללקוחותיו חוויה. האוכל הסו קולד מקסיקני (מה זה בכלל אוכל מקסיקני? המצאה שלא שמעו עליה במקסיקו; כמו להגיד "אוכל הודי" – במקסיקו יש איספור מחוזות שכל אחד מהם נבדל משמעותית מבחינת קולינרית) המלווה את המשקאות המושקעים צריך לגרום לאורח תחושת ערגה, כיאה לאוכל עז בטעמים. הגרסה של לה אוטרה, שכמובן מעודנת ומותאמת לחך המקומי, הצליחה לכל היותר להעלות לפרקים חיוך על פנינו, לא מעבר לזה.

בביקור הנוכחי ישבנו על הבר, וכאמור שמחנו לגלות כי גם השירות עלה מדרגה. יש בצוות ברמן בשם גיא. בחור רציני. כזה שיודע. חפשו אותו. השיכר המשוקשק שהוא ניער היה מעולה והשיחה איתו במהלך הערב הייתה האלמנט המוצלח ביותר שנזכור. חוץ ממנו טעמנו גם שמונה מנות: שתיים מהן היו טובות (תמנון פיקנטי ודג אל פסטור), שתיים נחמדות (סשימי ומעורב), אחת בסדר (סלט שרימפס) ועוד שלוש מנות שעוד רגע כבר לא אזכור.

התמנון החביב הוגש עם נקניקיות צ'וריסוס צלויות ותפוחי אדמה מוזהבים, וכל העסק הזה ישב על קרם שעועית לבנה שממש שימח אותנו לכמה דקות. יופי של שילוב טעמים, יופי של ביצוע. כל המשתתפים היו מלאי ג'וס, והקרם שחיבק אותם אכן גרם לכל העסק להתרומם מסך חלקיו.

גם דג הפרידה שהוגש על קרם כוסברה עם אננס בגריל היה מוצלח. הדג היה עסיסי, הקרם היה נעים בפה, והקיק של האננס לקח אותנו לרגע לחוף הים בטולום. מלבד אלו היה יופי של סלט שורשים שממש לא היה צריך את תוספת החסילונים שהתחבאו בו. הם הרגישו קפואים ומיותרים. גם המעורב המקסיקני שהוגש עם שמנת חמוצה רעננה הצליח להוציא מאיתנו לרגע קולות של הנאה. במנות המוצלחות פחות היו טאקו בקר שתוכנו עושן יתר על המידה כך שכל מה שהרגשנו בפה הייתה הקדמה לל"ג בעומר. טרטר הבקר אשר הגיע עם קרם חלמון וטורטייה אדומה דמה לפליט זר המחפש את זהותו; הוא היה די חסר טעם ומלבד הטורטייה שתמכה בו לא ממש התקשר לנו עם ארץ הסומבררו. גם עוגת השוקולד המפורקת, שהייתה קשה ולא נעימה בפה, נראתה לנו מסיפור אחר.

אפשר להמשיך ולעסוק בצד הקולינרי של לה אוטרה ולדון עד כמה ההיצע שלה תואם את גרסת המקור (או לא), אבל כל זה פחות משנה. לה אוטרה, כמו לא מעט גסטרו ברים של העת החדשה, מתיימרת למכור לנו "חוויה", לא אוכל. האם החוויה הזאת היא משהו שהנפש תתגעגע אליו? האם תחשוק בו? נכון לעכשיו קשה לנו לראות את זה קורה.

שורה תחתונה: עדיין לא שוחזרה ההצלחה של האחות הבכירה – האימפריאל

חשבון:

  • סשימי – 52 ש"ח
  • טרטר בקר – 58
  • סלט שרימפס – 56
  • טאקו בקר – 44
  • דג אל פסטור – 72
  • תמנון פיקנטי – על חשבון הבית
  • מעורב מקסיקני – 54
  • קוקטייל רוזיטהסאוור – 50 (25 ש"ח ב"שעה שמחה")
  • עוגת שוקולד מפורקת – לא חויבה כי לא אהבנו

סך הכל – 361 ש"ח

 

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 02f33f27ec0a08747416504e