טיים אאוט timeout

מחוץ להונג קונג: טיול לאי לנטאו

המבקר בהונג קונג ששבע מהמולת הכרך יכול לנסוע אל האי לנטאו, שבו ממתינים לו שבילים מעניקי שלווה, כפר דייגים וגם בודהא עצום

פסל הבודהא הענק בלנטאו (צילום: shutterstock)

בשלושת הימים הראשונים של חופשתנו בהונג קונג עבדנו קשה. כמו רבבות התיירים, אנשי העסקים והתושבים המקומיים, גם אנחנו התרוצצנו ברחובות הצרים, הדחוסים, בין גורדי השחקים, תצפיות הנוף המרהיבות, השווקים ומרכזי הקניות. בבוקר היום הרביעי החלטנו לקחת חופשה מהכרך הגדול וממרוץ השופינג ויצאנו ליום טיול באי לנטאו (Lantau), הנמצא במרחק של כעשרה קילומטרים ממערב לאי הונג קונג.

לנטאו הוא הגדול בקבוצה של יותר מ-260 איים המרכיבים את הארכיפלג של הונג קונג, ושטחו כ-147 קילומטר רבוע. ב-1998, שנה לאחר השבת הונג קונג לשליטה סינית, החל לפעול באי נמל התעופה המודרני צ'ק לאפ קוק (Chek Lap Kok), ומאז נבנו גם גשרים ומנהרות תת-ימיות המקשרים את האי עם חצי האי קאולון (Kowloon), עם הטריטוריות החדשות (New Territories), הנמצאות בין חצי האי קאולון ליבשת, וגם עם האי הונג קונג, והיום אפשר להגיע בקלות ליום טיול באי.

הרכבל ללנטאו (צילום: shutterstock)

הרכבל ללנטאו (צילום: shutterstock)

שלווה בודהיסטית

כוונתנו היתה לבקר בשתי האטרקציות המרכזיות של האי: פסל הבודהא הענקי (Tian Tan) והמנזר הבודהיסטי פו לין (Po Lin), הנמצאים שניהם בכפר נונג פינג (Ngong Ping), בין מרכז האי למערבו. ביציאה מתחנת המטרו טונג צ'ונג (Tung Chung), המשמשת את הנוסעים לאי, מצאנו את עצמנו עומדים מיואשים בקצהו של תור ארוך ומתפתל אל תחנת האוטובוסים, אך הייאוש חלף מהר כשהבחנו באוטובוסים הנכנסים לתחנה בלי הפסקה. התברר לנו שבאותו היום נחגג ברחבי הונג קונג (ואף בטייוואן ובמקאו) פסטיבל צ'ינג מינג (Ching Ming), שבו נוהגים המקומיים לבקר בקברי בני המשפחה באזורים הכפריים, ולכן דאגו השלטונות לתגבר את מספר האוטובוסים ולהקצות די סדרנים. ואכן ההמתנה בתור היתה קצרה ורגועה, ועד מהרה יצאנו לדרך באוטובוס מקומי נוח וממוזג.

פסל הבודהא הענקי. שווה את מאמץ הטיפוס במדרגות (צילום: shutterstock)

פסל הבודהא הענקי. שווה את מאמץ הטיפוס במדרגות (צילום: shutterstock)

כעבור 50 דקות כבר היינו בנונג פינג וצעדנו ב"שביל ההארה" (Bodhi Path) בין שורות פסלים של 12 "שליטים אלוהיים" השומרים על עולמנו במשך היממה כולה במשמרות, כל אחד שעתיים בתורו. עלינו בגרם מדרגות תלול אל הבודהא הגדול, 34 מטר גובהו, היושב בתנוחת לוטוס במרומי הגבעה, מוקף ב"תלמידים המוארים" (Bodhisattvas) ומשקיף אל הנוף המרהיב. הביקור במקום אינו עולה כסף, אך המאמץ הכרוך בעליית 286 מדרגות היה לדעתנו תשלום הולם תמורת הזכות לראות את הבודהא מקרוב.

ירדנו בחזרה אל הכפר, ולאחר שביקרנו במנזר הבודהיסטי פו לין במרכז הכפר, יצאנו בהכוונת שלטי עץ אל "שביל החוכמה" (Wisdom Path). ההליכה ביער, שהיתה מלווה בציוץ ציפורים ובצרצור ציקדות, ארכה כעשר דקות והסתיימה בגבעה שעליה מתפתל שביל החוכמה בין עשרות קרשי עץ גבוהים נעוצים באדמה ועליהם חרותות תפילות בודהיסטיות. מכאן מתחילה העלייה אל פסגת לנטאו (Lantau Peak), מסלול יפה בטבע העובר בשיפולי ההר.

שביל החוכמה (צילום: shutterstock)

שביל החוכמה (צילום: shutterstock)

בתים צומחים מן המים

אחרי 20 דקות של נסיעה מנונג פינג ירדנו מהאוטובוס המקומי הממוזג היישר אל אווירת הדוחק העליזה של שוק פירות הים בכפר הדייגים טאי או (Tai O), הנמצא במערב האי. הזרם האנושי הוביל אותנו במעבר צפוף בין דוכנים שמכרו מיני יצורים ימיים, חיים או מיובשים, והציגו אותם תלויים לראווה בפתחי הדוכנים. סרטנים ולובסטרים היו מונחים בארגזים ענקיים על הרצפה. מביני עניין מקומיים חיפשו כאן רוטב שרימפס המיוצר במפעל בכפר. הרוטב הזה הוא מרכיב חשוב ויוקרתי במטבחים דרום-מזרח אסייתיים. בדוכן שבו צולים את פירות הים הצבעתי על פרוסות של פרי ים שאמנם לא זיהיתי, אבל הם נראו בעיני הכי פחות מאיימים משלל היצורים, וכעבור כחמש דקות קיבלתי את הפרוסות צלויות בתוך שקית נייר, בטעם חריף-מתקתק.

אחר כך עברנו שורה של מסעדות עממיות ודוכני אוכל מבושל שהציגו לראווה מנות של צדפות, ומשם פנינו שמאלה מהשדרה המרכזית של השוק לעבר גשר החבלים (rope drawn ferry bridge).  הגשר מוליך אל החלק של הכפר שעליו בנויים בתי הכלונסאות. רק בשנת 1996 החליף הגשר מעבורת שהופעלה באמצעות משיכת חבל.

כפי הנראה התושבים הראשונים בכפר, אנשי שבט טאנקה (Tanka), היו רגילים לחיות על סירות, וגם כאשר בנו לעצמם בתים לא רצו להתרחק מהים, ולכן החלו לבנות את בתיהם לפני כ-300 שנה על כלונסאות בתוך הים. היום הבתים צמודים זה לזה, ולמעשה הם מרכזים את כל מחזור החיים של תושבי המקום: החזית משקיפה אל הרחוב ומשמשת מרפסת, או לעתים דוכן לממכר התוצרת הימית שנפרקה ממעגן סירות בין הכלונסאות בעורף המבנה. הבית עצמו משמש הן למגורים והן לעיבוד ואחסון התוצרת הימית. דיירי בתי הכלונסאות מנהלים את חייהם, אוכלים, מבשלים, צוחקים ורבים, כמו בתוכנית ריאליטי, לעיני התיירים המשוטטים ברחובות בין הבתים ומציצים אל תוך הדלתות הפתוחות. בשנת 2000 כילתה שרפה רבים מבתי הכלונסאות, ולכן לצד בתי העץ ראינו גם מבני פח, אחדים מהם בגודל של מלונה, אבל היו גם כאלה בגובה של שתי קומות.

עם רדת החשכה עזבנו את הכפר, וכעבור שעה יצאנו מהאוטובוס בתחנת טונג צ'ונג, היישר אל תוך שערי הכניסה של "City Gate Outlets", מרכז חנויות העודפים הגדול ביותר בהונג קונג. מסע הקניות המשיך.

כפר הדייגים על הקלונסאות (צילום: shutterstock)

כפר הדייגים על הכלונסאות (צילום: shutterstock)

טיפ

העלייה אל הבודהא בנונג פינג אינה כרוכה בתשלום. ליד הקיוסק בתחילת העליה מוכרים כרטיסי כניסה למוזיאון הממוקם בתוך הפודיום שעליו הבודהא יושב, והכרטיס מקנה אפשרות לאכול במסעדה צמחונית של מנזר פו לין הסמוך. המוזיאון עשוי לעניין דוברי סינית או מי שמבינים באמנות בודהיסטית, ואילו הארוחות הצמחוניות אינן בהכרח מותאמות לטעמו של התייר המערבי. לכן אולי תעדיפו לוותר על קניית כרטיס ולהסתפק בכניסה חינם לבודהא.

מידע מעשי

הגעה: במטרו – הדרך הנוחה והמהירה להגיע לאי לנטאו היא באמצעות המטרו עד לתחנה טונג צ'ונג שעל האי. הנסיעה אורכת כחצי שעה. מתחנת טונג צ'ונג הדרך היפה ביותר להגיע לנונג פינג היא באמצעות הרכבל (Ngong Ping Cable Car) שגולש במשך 25 דקות מעל המפרצים הכחולים והגבעות המיוערות. האמיצים יכולים לבחור (בתוספת תשלום) בתא עם רצפה שקופה. אינטרנט: www.np360.com.hk/en/

באוטובוס – מטונג צ'ונג לנונג פינג – קו 23; מנונג פינג לטאי או – קו 21; מטאי או לטונג צ'ונג – קו 11.

מחירי הנסיעה גבוהים יותר בחגים ובסופי שבוע. צורת התשלום המקובלת ביותר בהונג קונג, המשמשת גם תיירים, היא באמצעות אוקטופוס (Octopus), כרטיס אלקטרוני שאפשר לקנות בכל תחנה, והוא מוחזר עם עזיבת הונג קונג. אינטרנט: www.octopus.com.hk/home/en/index.html

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 55b3dc2e1049a431900a9b