מחממים מנועים: ראיון עם אמני החממה העצמאית של יריד "צבע טרי"

פיודור נתנאל בזובוב, 43

ציור ועיצוב תעשייתי, בוגר בצלאל

אמנות בשבילי היא: מקצוע ועיסוק מרכזי.
משלם שכר דירה בזכות: הוראה.
יצירת אמנות אהובה במיוחד: אחד הציורים של אחי הצייר ושל אמי האמנית.
שואב השראה מ: רקמת החיים.
הלוואי שעוד עשר שנים: נסיבות חיי לא ישתנו מהותית – ברוך השם הכל טוב. יש פתגם רוסי שאומר "לא מחפשים טוב מטוב".
עיצוב תעשייתי או ציור? את שניהם אני אוהב במידה רבה ובשניהם אני מרגיש בבית.

מתי אלמליח, 34

צילום, בוגר האקדמיה לעיצוב וחינוך ויצו חיפה, המחלקה לצילום

אמנות בשבילי היא: תהליך של שינוי וניתוק מוחלט, יכולת להביע תשוקות, דחפים ויצרים שלא תמיד אני מסוגל או יודע לומר אותם במילים.
משלם שכר דירה בזכות: צילום חתונות, כי לצערי אי אפשר להתפרנס מאמנות נטו.
יצירת אמנות אהובה במיוחד: "מול המראה, חדר 713, 1997" של שמחה שירמן, שהיה מרצה מאוד מרכזי ומשמעותי בלימודים ובהתפתחות שלי כאמן. יש לי יחסי אהבה־שנאה איתו. היה לי קשה מאוד לעכל ולהכיל אותו בתקופת הלימודים, אך לאורך השנים וההתבגרות אני מוצא אותו כדמות וכאישיות שהשפיעה עליי מאוד.
ההשראה שלי: היומיום, מחשבות והרהורים על החיים, אנשים שמסביבי.

ליא ציגלר, 29

ציור, פיסול וּוידיאו ארט, בוגרת המדרשה לאמנות

האמנות בשבילי היא: התמדה בבחירה (הלא קלה) לסגור את דלת הסטודיו במקום לקנות, לשבת לקפה, להוריד שלוש עונות ביום של סדרה, לפגוש, לצאת, לחזור… ובמקום זאת לשהות זמן ממושך מול אובייקט, לדייק ולהבין מה מעסיק אותי באמת.
משלמת שכר דירה בזכות: סרג'יו אדלשטיין. עובדת כבר קרוב לשלוש שנים במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב.
יצירת אמנות אהובה: הסרט "Wild at Heart" של דיוויד לינץ'.
שואבת השראה מ: שוטטות, כל מה שסובב אותי, עניין של תשומת לב ומבט (ולא של ההמצאה המופרכת "מוזה").
הלוואי שעוד עשר שנים: אני עדיין אהיה רזה ויימאס לי כבר לראות שדות תעופה.

יובל אצילי, 28

צילום, בוגר המחלקה לצילום בבצלאל

האמנות בשבילי היא: פסיכולוג.
משלם שכר דירה בזכות: אמנות, צלם לאתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהינום", צלם ליין המסיבות דרעק, צלם עיצוב פנים ואירועים.
יצירת אמנות אהובה: לאחרונה נחשפתי לאמן הסיני Ren Hang. ביצירותיו נתגלו אליי עומקה של צורניות הגוף והיכולת להפוך סיטואציות רגילות ובנאליות ליצירה מבריקה ומרגשת.
הלוואי שעוד עשר שנים: אמשיך לעשות אמנות ולאהוב.
חולם לצלם את: סבא אליעזר, בבית של סבתא עם האור האלוהי שנכנס דרך החלון על הקיר הלבן שלה, המקום הנוח לי ביותר.

הילה שפיצר, 29

ציור ורישום, בוגרת בצלאל

אמנות בשבילי היא: העיקר.
משלמת שכר דירה בזכות: לימודי רישום וציור בקבוצות ובאופן פרטי בבאר שבע ובתל אביב, עבודה במוזיאון הנגב ובתיאטרון באר שבע.
יצירת אמנות אהובה במיוחד: "החלל הרואה" של ג'יימס טורל.
ההשראה שלי: גוגן, סזאן, דיוויד הוקני, אביגדור אריכא, טקסטורות של דברים וצבע.
הלוואי שעוד עשר שנים: מילקי יעלה 80 אגורות גם בישראל, משל היינו בברלין.
הגירה זה עניין שעומד על הפרק? נכון לעכשיו – לא.

יואב וינפלד, 27

רישום, וידיאו, מיצב. בוגר בצלאל

אמנות בשבילי היא: מטען חבלה שאף פעם לא מתפוצץ.
משלם שכר דירה בזכות: מנהל יח"צ, תקשורת ומעצב גרפי במרכז לאמנות עכשווית (CCA).
יצירת אמנות אהובה במיוחד: ציור מופתי של טיציאן מהמאה ה־16: דיוקן של הקרדינל פיליפו ארצ'ינטו שבו חצי מפניו מוסתרים מאחורי וילון.
שואב השראה מ: רחוב אלנבי בלילה, מהאלבום האחרון של ה־Liars ומשירי טרקו, שותפתי לסטודיו.
הלוואי שעוד עשר שנים: עדיין אתרגש מריח של גויבות.
האמן הכי מעניין כיום: מיצבי הווידיאו של אנרי סאלה המהפנטים בחיבור בין דימוי, סאונד וחלל; והמיצבים והציורים של קאי אלטוף בהצעה שלהם לייצוגי אלימות וטוויית עלילות דם.

נועה יפה, 36

צילום ופיסול, בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל (תואר ראשון ולימודי המשך)

האמנות בשבילי היא: הפרעה דו קוטבית.
משלמת שכר דירה בזכות: לא טובה במספרים. איכשהו הדברים משלמים את עצמם. אני לא יודעת איך זה קורה, אבל זה קורה. תעלומה!
יצירת אמנות אהובה: סלט פפאיה בבית התאילנדי.
שואבת השראה מ: סדרות טבע של ה־BBC. הייתי רוצה שדיוויד אטינבורו יקריין את החיים שלי.
הלוואי שעוד עשר שנים: אגיע לפתיחה של תערוכה שלי על סקייטבורד מעופף.
לוקיישן חלומי להצגת עבודות: הקומה האחרונה של הבורג' ח'ליפה בדובאי.

תמר שפר

מיצב ורישום, בוגרת המדרשה + MFA אוניברסיטת חיפה

אמנות בשבילי היא: צורך, מקור לתסכול והדבר הכי מעניין בעולם.
משלמת שכר דירה בזכות: תחום המחשבים, שבו עבדתי באופן אינטנסיבי עד לפני חמש שנים.
יצירת אמנות אהובה במיוחד: ברוס נאומן – "Self Portrait as a Fountain".
ההשראה שלי: ארכיטקטורה של מבנים ורשתות, רוברט מוריס, ג'ורג'ו דה חיריקו, פרנץ אקרמן.
הלוואי שעוד עשר שנים: אספיק לממש לפחות חצי מהרעיונות שיש לי עכשיו.
העצה הכי טובה שקיבלתי במהלך הלימודים: לעבוד הכי קשה שאפשר ולא לייחס חשיבות רבה מדי ל"כישרון".