תשפ"ב רעה: שבעת החטאים הגדולים של הקולנוע והטלוויזיה

כמה רוע אפשר לבלוע. טליה, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)
כמה רוע אפשר לבלוע. טליה, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

רגע לפני יום כיפור, אנחנו עושים את המעשה האסהולי ודורשים שיתנצלו בפנינו, ולתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בהחלט יש הרבה על מה להתנצל השנה - הרימייק של פינוקיו, רגעי השפל של "האח הגדול", העצלנות של נטפליקס ועוד. קדימה, אנחנו מחכים להודעת סליחה שפגעתי

3 באוקטובר 2022

אם יש משהו אחד שכולנו יודעים על השואו-ביז זה שלא חסר להם חטאים. עם יום כיפור מתקרב, החטאים של הוליווד ושל התעשייה המקומית היו בשמיים, בין אם מדובר בסדרה שרק נועדה לייצר תוכן חסר לב ובין אם מדובר בכוכב קולנוע שמתגלה כאנס קניבל. אז החלטנו לעזור לנקות קצת אורוות, כי נראה שיש לא מעט אנשים שראוי שיתנצלו בפנינו.

גרגרנות: "בית האמר"

מזה שנתיים שהרשת סוערת סביב הפרשה המטלטלת של השחקן ארמי האמר, שמוכר בעיקר בזכות תפקידיו ב-"הרשת החברתית" ו-"קרא לי בשמך", והתגלה כאדם שנוטה לפגוע בנשים נפשית וככל הנראה גם פיזית. הכל התחיל באישה שפרסמה התכתבויות עם האמר בהן השחקן מביע רצון לאכול אותן (פשוטו כמשמעו, לא כמו מה שעבר לכם בראש) ותיארו את החוויה איתו כ-"דייטינג עם וונאבי חניבעל לקטר", ועל כל זה נוספה גם האשמה באונס (המתלוננת הכריזה שהיא לא תגיש תביעה נגדו). לאחר ההכחשות והסתתרויות מאחורי עורכי דין, ארמי האמר החליט לאשפז את עצמו מרצון. כל זה קרה בשנת 2021. אז מה עושים עם סיפור כל כך הזוי וקיצוני? סדרת דוקו.

"בית האמר", שיצאה בחודש אוגוסט וזמינה לצפיה ברשת הסטרימינג דיסקברי+, חוקרת את הסביבה בה האמר גדל ואיך הוא הפך להיות… איך נאמר במילים עדינות? פסיכופת. על פי האתר Rotten Tomatoes, הסדרה לא זכתה להצלחה ביקורתית עם ציון ממוצע של 57% מהמבקרים ו-22% מהצופים. טענות המבקרים היו שהסדרה גורמת לצופה לרחם על האמר במקום על קורבנותיו, ושהיא מתאמצת לזעזע. הגרגרנות כאן היא לא רק של ארמי האמר עצמו ותאבתו הביזארית לבשר אדם, אלא גם של דיסקברי+, שהשתמשו בסיפור המזעזע הזה ובקרבנות של האמר כדי להוציא את כל הצהוב, במקום להתעמת עם הבעיות המהותיות הקיימות בהאמר ובמשפחתו. 

חמדנות: הרימייק של "פינוקיו"

הבהרה: אני מת על סרטי דיסני. באמת. צפיתי בכולם וכנראה אמשיך לצפות בהם עוד שנים ארוכות – אבל דיסני ידועה גם כאימפריה עצומה שידה בכל רק על מנת להרוויח כמה שיותר כסף, לכן זה לא מפתיע שהם יתאמצו לחלוב את הצרכן כמה שרק ניתן. הדרך הכי קלה לעשות את זה היא, כמובן, נוסטלגיה. דיסני הוציאה בשנים האחרונות מספר גרסאות לייב אקשן לקלאסיקות הגדולות שלה, וקיבלנו גם כמה גרסאות לא רעות בכלל כמו "ספר הג'ונגל" ו-"הדרקון של פיט" מ-2016, אבל אין הרבה גרסאות לייב-אקשן מוצלחות.

בין היתר, ניתן למנות כשלונות דוגמאת "אלאדין", "מלך האריות", "מליפיסנט: אדונית הרשע" ו-"דמבו". דיסני הכריזו כבר בשנת 2015 על עיבוד לייב-אקשן לפינוקיו, אבל רק השנה הוא יצא בדיסני+ ולמען השם, כמה שזה מיותר. מספיק לקרוא את מה שכתבה מבקרת הקולנוע שלנו. בשביל לגרוף עוד כסף דיסני הפכה את אחד מהסרטים האהובים ביותר שלה לסרט יפה מבחינה ויזואלית, אך חסר נשמה ומשעמם. במילים אחרות, דיסני הייתה מוכנה להחריב את הזכרונות שלנו. לא קול, דיסני, לא קול.

כעס: תגובת המעריצים על הביטול של "באטגירל"

בחודש אוגוסט האחרון דווח שהסרט של "באטגירל" בוטל על ידי אולפני Warner Bros. האולפנים החליטו שהסרט לא מתאים לחזון שלהם עבור היקום הקולנועי של DC, והחליטו שיותר יתאים להם פשוט לבטל סרט שכבר צולם, נערך ושרף להם בערך 90 מליון דולר. את הסרט ביימו עאדיל אל ערבי ובילאל פאלאח, שביימו בעבר מספר סדרות וסרטים (וגם שני פרקים של "גברת מארוול"), כשמי שנכנסה לטייץ של באטגירל היא לזלי גרייס, המוכרת לנו מהמחזמר "בגבהים" של לין מנואל מירנדה. לצד גרייס היינו אמורים לקבל גם את ג'יי.קיי. סימונס, שחזר לתפקיד פקח המשטרה גורדון, ואפילו את מייקל קיטון בקאמבק לתפקיד הישן שלו (משנת 1989) כברוס וויין. למעשה, זה היה אמור להיות הסרט השני בו הוא חוזר לתפקיד איש העטלף, כי ב-2023 אנחנו צפויים לקבל אותו בסרט "הפלאש", אבל זאת אפילו לא הייתה גולת הכותרת מבחינת המעריצים, שכמובן זעמו על הביטול.

כבר לא ילדה, עדיין לא עטלף. "באטגירל". צילום: מתוך עמוד הטוויטר של לסלי גרייס
כבר לא ילדה, עדיין לא עטלף. "באטגירל". צילום: מתוך עמוד הטוויטר של לסלי גרייס

בפועל, כולם חיכו לראות את ברנדון פרייז'ר בתפקיד הנבל פיירפליי, לאחר שרק לאחרונה חזר למסך הגדול (וגרף תשואות מרשימות על הופעתו בסרט הבא של דארן ארונופסקי, "הלוויתן"), אך כעת החלום נגנז למרתפים האפלים של אולפני WB. המעריצים המאוכזבים חיכו לראות את הסרט, אז אפשר להבין את האכזבה, אבל הכעס קצת חסם את שדה הראייה של המעריצים, כי בסך הכל הכיוון של DC נכון לעכשיו הוא טוב, סוף סוף. הם הוציאו את "ג'וקר" (2019) ואת "יחידת המתאבדים" (הגרסה החדשה של 2021 ולא הגרסה עם הג'וקר הגרוע) שהיו די מצוינים, אז אם האולפנים נתנו אור ירוק לסרטים האלה, אבל לא ל-"באטגירל", אולי דווקא זה לא כזה נורא שהסרט לא יראה אור יום. 

עצלנות: שתי עונות נוספות לאמילי בפריז

"אמילי בפריז" היא מהסדרות האלה שאתה צופה בהן ופשוט לא מאמין שהחרא הזה קיים. לא ברור לי איך אפשר ליצור סדרה כל כך גזענית, כל כך לא הגיונית וכל כך קלישאתית בעת ובעונה אחת – אבל יוצר הסדרה, דארן סטאר, הצליח לעשות את הבלתי ייאמן. הצרפתים מוצגים כגסי רוח שמטרידים מינית ומעשנים כל הזמן בעוד אמילי האמריקאית מגיעה לחנך אותם כמו שהאמריקאים אוהבים לעשות.

אם זה לא מספיק יש גם את מושא האהבה שלה, שהוא בעצם סופר שף שמכין את האוכל, מברמן, ממלצר ואפילו סוגר את המסעדה. אלוהים אדירים, בעונה השנייה אמילי אפילו גונבת קטנוע כדי להראות שהיא כיפית. והזוועה הזאת חודשה לעונה שלישית ורביעית. בשנים האחרונות הופנו טענות רבות כלפי שירות הצפייה בנטפליקס שמעדיפה לייצר כל סוג של תוכן ללא בקרת איכות כל עוד זה ירוויח לה כסף, ואמילי בפריז זאת ההוכחה לכך שבמקום להשקיע זמן ומאמץ ביצירת תוכן איכותי, מעדיפים להתעצל וליצור זוועות טלוויזיוניות.

גאווה: "מורביוס"

סיפורו של ג'ארד לטו והג'וקר הוא סיפור טרגי. ב-2008 היה זה הית' לדג'ר שגילם את הליצן המופרע, הלך לעולמו עוד לפני שהסרט שוחרר והפך את התפקיד לעוד יותר אייקוני ממה שהוא היה. בשנת 2016 יצא הסרט "יחידת המתאבדים" של דייוויד אייר, אז היה זה לטו שנכנס לנעליו של הג'וקר. הוא היה בשיא הקריירה שלו, אחרי הופעה מוצלחת וזוכת פרסים בסרט "מועדון הלקוחות של דאלאס", והמעריצים התרגשו שגם הפעם שחקן איכותי ישחק את אחד התפקידים הנחשקים בסרטי קומיקס. לטו לא צלח את האתגר, ומהר מאד קוטלג בתור "הג'וקר הגרוע ביותר".

היו כל מיני תכנונים להמשך התפקיד, אבל הם נמחקו במהרה כשהאולפנים הבינו שזו כנראה הייתה טעות בליהוק. לטו לא קיבל את הדחייה בטוב, וכשהסרט "ג'וקר" (2019) עוד היה בחיתוליו, השחקן ניסה להרוג את הפרויקט. הוא אמנם זומן לתפקיד קצר בגרסת הבמאי של זאק סניידר לסרט "ליגת הצדק", אך בסופו של דבר הוא הפך לאויב-מארוול. כך הפך השחקן מעורר המחלוקת לערפד הראשון של מארוול (ביקום הקולנועי של סוני), בצעד שניתן לפרש רק כאצבע משולשת ל-DC ולאולפני WB. זה היה צעד די גאוותני לכל הדעות, אבל גם כאן לטו נחל כישלון והסרט קיבל ביקורות מאד קשות. רוב המבקרים טענו שהסרט מציג אפקטים די בנאליים, הופעה בינונית וסיפור שטותי. ובדיוק כמו בטרגדיה יוונית, הגאווה היתה זו שהפילה את לטו. 

קנאה: בר נגד טליה ב-"האח הגדול"

בית האח אף פעם לא שקט באף עונה, אבל אחת על כמה בעונה האחרונה של "האח הגדול". כולם כבר מכירים את התרגיל, אבל העונה הזאת הייתה שונה מכל השאר והצליחה להגיעה לשפלים מפתיעים ושיאים מפתיעים דוגמת הזכייה של טליה. אבל לפני שטליה הפכה לזוכה בבית האח, טליה עובדיה הייתה האקסית שנכנסה מאוחר מדי לבית האח עם האקס שלה, אליאב טעטי. היא גם לא ידעה שבזמן שהיא המתינה, אליאב כבר הספיק להתאהב בדיירת אחרת – בר כהן.

בר ואליאב, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)
בר ואליאב, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

בסוף טליה ובר הצליחו (בערך) לשים את העניינים שלהן מאחור, בעיקר לאחר שאליאב הודח, אך בשבועות הראשונים של העונה זכורים לנו המון רגעים שבהם, מה לעשות, בר כהן קנאה. זה אנושי לקנא – בכל זאת מדובר בריאליטי אז צריך קצת אקשן – אבל הצגות הקנאה שבר כהן עשתה לאליאב בכל פעם שרק נשם לעברה של טליה (או לפחות, כך ההפקה רצתה שנחווה את זה) היו צורמות, לא נעימות ובעיקר פגעו לבר בסיכויים לזכות. אפשר להגיד הרבה דברים על בר כהן, היא צועקת, נגררת לשטויות של דיאן, לפעמים לא נעימה וכן, מסתבר גם שהיא קנאית, אבל היא גם הייתה האדם הכי אמיתי כן וישיר בבית שכולו היה עסוק בתככים ומזימות. אולי אם לא הייתה חוטאת בקנאה, הסיכוי שלה לזכות היה גודל, כי היה יותר פוקוס על הדברים החיוביים בה ולא רק על הדברים השליליים. 

תאוות בשרים: דיימון וראינירה ב"בית הדרקון"

טוב, אני יודע כמה זה נושא רגיש בקרב הצופים של "משחקי הכס" ו-"בית הדרקון", אז אני חייב להדגיש – מכאן יהיו ספוילרים, הקריאה על אחריותכם בלבד. העונה הראשונה של סדרת הפריקוול של "משחקי הכס", "בית הדרקון", עוד לא הסתיימה וכבר חודשה לעונה נוספת. אחרי העונות האחרונות של "משחקי הכס", שהיו יריקה בפרצופם של מעריצי הסדרה, החליטו באולפנים של HBO לעשות סוף סוף משהו טוב עם הפרנצ'ייז. נכון לעכשיו "בית הדרקון" מצליחה לשמור על איכות גבוהה לרוב, ויצרה מחדש עולם מרתק, מלא במזימות חדשות וכמובן המון סכסוכים וסכינים בגב.

הסדרה מתמקדת בנסיכה ראינירה, בתו של המלך וייסריז הראשון וקופצת בין השנים, ככל הנראה עד תקופתו של המלך המשוגע. בראשית העונה דודה של ראינירה, הנסיך דיימון טרגריין, הכיר לנסיכה את חיי הלילה הסוערים של מעלה המלך. במהלך הסיור השניים מגיעים לבית בושת בו אנשים יכולים לשכב עם מי שהם רוצים, איך שהם רוצים ומול מי שהם רוצים – וכמובן שהשניים מצטרפים לקהל המשתגלים באחת הסצינות המטרידות ביותר לצפייה. כדי להסתיר את מעשיהם, וייסריז שולח את דיימון רחוק ממעלה המלך, ואילו משיא את ראינירה לליינור ואלאריון, בן דודה מדרגה שנייה, במקום שהנסיכה תבחר בבעלה כפי שרצתה, אך אלה לא היו כל ההשלכות של פעולותיה.

אליסנט, בתו של ימין המלך שהתחתנה עם המלך והפכה למלכה, דרשה מראינירה לדעת אם היא אכן שכבה עם דיימון, ראינירה הכחישה מבלי לדעת שאביה הוא זה שסיפר על כך למלך. אליסנט התעמתה עם בעלה  והגנה על כבודה של ראינירה, ובשל כך אביה פוטר מהתפקיד, כי העז להטיל ספק בצניעותה של המלכה. אם זה לא מספיק, כמה שנים מאוחר היא לקחה לעצמה מאהב (בהתאם להסכם עם בעלה) והולידה לו שלושה ילדים שלא דומים כלל לבעלה. עם תאוות בשרים כזאת אולי כדאי שראינירה תשקול לעבור לטבעונות.