המדריך המלא לעצלן המתחיל

שנני: העצלות היא אמנות

נפתח בסמנטיקה. בתקופה זו, שבה כל אחד מכל מגזר, מגדר, צבע, משקל ואופי נוטה לבכיינות זועק “גזענות!", יש לדייק כאשר מכניסים אוכלוסייה שלמה תחת קטגוריה אחת. כפי שלא נקרא לאישה היסטרית (המונח הנכון: אמנית) או לשמנה דובה (המונח הנכון: סקסית), אנחנו בקהילת העצלנים מתקוממים למשמע הע' וורד. מומלץ להשתמש במונח הנכון: אדם רגוע ושלו שחדל ממעשיו. אבל לשם כתבה זו, ורק מטעמי נוחות וחיסכון באנרגיה, נשתמש במילה "עצלן".

נהוג לזלזל באורח חייו של העצלן (לא החיה, האיש) ולחשוב שהוא לא עושה כלום. זה לא נכון. העצלן הוא מומחה. הוא לא רק יודע איך למשוך תוך כדי ישיבה על כורסה עם מקל מטאטא את השלט של המזגן, הוא לא רק מצליח לספק תשובה זריזה כמהירות האור לשאלה למה הוא איחר, הוא גם אמן. כלומר, אמן אשליות, בעיקר; בקיצור תהליכים או בניצול מקסימלי של זמן מנוחה.

בחנו את עצמכם: כמה עצלנים אתם?

הישמעי טרודה ב־1,200 דברים בכל עת

כמה מרשימה יכולה להיות שיחת טלפון עם אדם עסוק? הו, מאוד. למשל, כאשר אנו מתקשרות לאבא לבקש ממנו כסף והוא ממלמל משהו וטורק כי הוא גם קצר בזמן וגם שונא אותנו. או אולי שיחת טלפון לחברה אשר עובדת במשרד ותוך כדי השיחה עונה לשיחה נוספת? מרשים, מרשים מאוד.

כך תעשי זאת בעצמך: ראשית, לפני המענה לשיחת הטלפון היומית שלך (לא משנה מי זה, אני יודעת שיש לך רק טלפון אחד ביום) תמיד כדאי לכחכח בגרון כדי לא להישמע ישנה לגמרי, ולהפעיל רעש ברקע (פן, מוזיקה או צעקות). היי קצרה ועניינית, אף על פי שאת בודדה ומשועממת, תמיד תתחילי משפטים ואל תסיימי ("אוקיי, היום אני פשוט מה זה בלחץ… כי… אוקיי, לא משנה. תמשיך, אני מקשיבה"), והכי חשוב – כשרוצים לקבוע איתך משהו בקשי לבדוק רגע ביומן. בזמן הזה תוכלי לחטט באף או לספור בלב עד 20, ואז לחזור לשיחה ולומר "אויש, השבוע זה לא מתאפשר". מדי פעם התקשרי למישהו רנדומלי מרשימת אנשי הקשר שלך וכשהוא יענה תגידי לו "אופס, טעיתי באמיר".

סטטוס: עסוק/ה

המדריך המקוצר לנוכחותה הווירטואלית של אישיות עסוקה: אף פעם אל תהיי אונליין בצ'ט. סנני והשתמשי בהודעות האוטומטיות (לא מתאים לי לדבר כרגע… אדבר איתך מאוחר יותר). הדביקי וגזרי את עצמך על רקעים מתחלפים מן העולם ומדי פעם העלי תמונה שלך לפייסבוק. כל יום בסביבות השעה 14:00 כתבי סטטוס על כמה שהיום הזה עף מהר. עוד רעיונות לסטטוסים: "נא לא לדבר איתי היום, אלא אם זה בהול"/ "עייפה ):" / "חייבת דחוף להפקה מפתח ברגים, נער סודני וכובע עם פרופלור" / "יום צילום הכי ארוך בעולםםםםםם" וכדומה.

זכרי: את עובדת על תסריט

פוסעת את בעצב על מדרכה עם מבט מושפל ומחשבות עצובות. לפתע את שומעת מהצד השני קול נבזי קורא בשמך. זו חברה של חברה, נפגשתן פעם, כשעוד היו לך חיים. ראשית, הצניעי את המנה החמה אשר בידך. שנית, גשי אליה ללא מורא וקיימי עמה את הסמול טוק הבא: "שלום שירן". כעת היא תדרוש בשלומך. התחמקי על ידי החזרת שאלותיה אליה ("מה איתך?"). כשהיא מספרת לך על מעשיה הרבים ולך אין מה לספר חוץ מהחלומות שלך כי הרגע קמת מ־41 שעות שינה רצופות, השתמשי בחומרים מן החלומות. כל חלום שחלמת יכול לשמש תסריט לסרט קצר שעליו את "עובדת". חתמי את התקרית המצערת ב"וואו, שירן. אני מאחרת לפגישה בנושא הסרט שעליו אני עובדת. נשיקות, אזמין אותך לפרמיירה" (היא מתקיימת בראש שלי).

כמה טוב שבאת עם הלפטופ

כאשר את יוצאת אל בית הקפה לפגוש חברים המפרנסים את עצמם בכבוד, ואינך מעוניינת שהם ידעו שאת מבזבזת את שנות ה־20 שלך בישיבה על ספסלים – קחי איתך לפטופ. מחשב משרה תחושה כוזבת של פרויקט מסתורי. בתחילת הפגישה, עם הגיעך אל השולחן זייפי את שיחת הטלפון הבאה: “כן, כן, מעולה. אתם עשר אתי. יופי, טוב אז נתחיל לעבוד על זה בשבוע הבא. כן… גם לכם. ביי. ביי", ואז התיישבי. מיד לאחר מכן אמרי בקול: “וואו, מזל שהבאתי את הלפטופ", וזכרי – אנשים עסוקים שותים אספרסו. הזמיני אספרסו. על כל אספרסו שאת משלמת עליו – קטפי שני גלילי נייר טואלט מהשירותים של בית הקפה. האמונה הרווחת היא שיצמחו במקומו שניים.

רעבה, לא בהכרח להצלחה

"אנחנו מחפשים עובדים עם רעב בעיניים" זה משפט שאת עלולה לשמוע לא פעם בראיונות עבודה, כשאת נתקפת הרהורים לגבי החיים שמחוץ לספה. התשובה שלי: "לא אכלתי מהבוקר, זה נחשב?" היא הצלחה מסחררת. מובטח לך כי לא תקבלי את המשרה. ומה עושים עם הרעב? הרתחת מים, מציאת סיר נקי, איתור גפרור להדלקת הגז, בישול הפסטה, סינון, קטשופ וכו' – את מתעלפת מתת תזונה רק מלחשוב על זה. אבל כשאת שורה עמוק בתוך אפלת הסלון ואין ביכולתך להסתרק או לנשום – כיצד את אמורה לתקשר עם נציג ג'חנון קול?

לשם כך התקדמנו למאה ה־21. המחשב מאפשר הזמנת מזון ללא מגע יד אדם, ובעיקר בלי לשמוע את קולו. בונוס – כתבי בהערות "להשאיר מחוץ לדלת. יש טיפ מתחת לשטיח" (לפעמים באמת יש) וכך תימנעי מעוד פרצוף נמרץ ומתנשם שיגיד, "היי, זה יצא 78", ויתחיל לחפש עודף בפאוץ' שלו.

ההיגיינה שלך חזרה

ליידי אמיתית – סביבתה נקייה, ציפורניה מטופחות וביתה הוא מבצרה. כאשר אורח מגיע אל דירתה, הוא מרגיש משב רענן של בושם פרחים ואת אפו פוגש ריח עוגת תפוחים שזה עתה הגיחה מהתנור. אצלי בבית המצב לא שונה. אך כיצד אפנה את ערמת הכביסה שבכורסה שלוש דקות לפני שהאורחים באים (זה לא אורחים, זה טכנאי של הוט, אבל בסדר)? לצורך זה נזדקק לחמש עד שמונה שקיות זבל. הוראות ההפעלה: העמיסי את הכביסה והווג'אראס לתוך השקיות ללא הפרדה. ברגע שהכורסה פנויה ובידייך שקיות תפוחות, תלי אותן מחוץ לחלון או הניחי אותן בתוך הארון. הופ – הבית נקי. לגבי עוגת התפוחים: אכלי תפוח והפליצי רגע לפני שהאורח נכנס. הניחוח יהיה בלתי נשכח.

מצאי בן בלי לצאת מהבית

זוגיות היא שיא חייה של כל עצלנית. תכונותיו החשובות של בן הזוג לאו דווקא קשורות למראהו החיצוני, בכריזמה שלו או אפילו בממדי איבר מינו. חפשי אצלו שאיפות נמוכות, גינוני הגיינה לא מפותחים (תתרן, אם אפשר) ובעיקר, בעיקר – תלוש משכורת מסודר. שחס וחלילה לא ינגוס לך בקצבה מאבא.

יאמרו הרוב – “אם לא אצא מהבית, כיצד אכיר בנים?". עצלנית אמיתית אין לה עניין בבנים שלא לצורך סחיבת מצרכים מהמרכול. אבל, אם בכל זאת חשקה נפשך באדם ממין זכר על ספתך, עלייך לזכור כי בנים מעדיפים אדישות. עצלנית? את אדישה. יופי. ניצחת.

שנית, אם תתכתבי עם בנים בפייסבוק לא תצטרכי לצאת מהבית ותמיד תצאי שנונה ומושכת יותר מאשר במציאות, שבה לפעמים יוצא לך רוק כשאת מדברת ורואים לך את השפם בשמש. התקדמי עם הבן בצ'ט עד לרמה שהוא מכיר אותך לגמרי, ואז הזמיני אותו לביתך. כבי את כל האורות ובקשי ממנו קופסת סיגריות וקולה מלמטה. הבטיחי לו מין. כשזה יתרחש, שכבי על הגב. אין דבר יותר סקסי מאדישות. אופציה נוספת היא להתחיל עם השותף שלך. אפשר מהמיטה בוואטסאפ (“היי יוגב. שטפתי כלים. הרחת ממש טוב היום ואף שאנחנו לא כזה מכירים חשבתי להציע לך לעבור לגור איתי בחדר. ככה נחסוך כסף וגם אנחנו כבר ממילא גרים יחד. רוצה לבוא רגע? ותביא איתך את הקורנפלקס והחלב. וכף. מחכה לך"). יחדיו, בעולם הזוגיות, תוכלו לצלוח יחד הרפתקאות שינה מיוזעות של 13 שעות, לאכול מוצרים קפואים, להסתגר בבית שבת שלמה ובעיקר לדסקס על “אז מה נעשה היום" ובסוף ללכת לישון. טיפ אחרון: אם את מריירת אל תשנו מחובקים. ניסיון אישי.