טיים אאוט timeout

מדריד: 19 אדריכלים, מלון אחד

| מאת: רוני שני

מלון פוארטה אמריקה במדריד מציע חוויה מרתקת לחובבי עיצוב. כל קומה מחדרי המלון עוצבה על ידי מעצב או אדריכל ידוע שם מרחבי העולם, שהביא את פרשנותו האישית לבית הזמני. ויש גם נציגות ישראלית

חדר בעיצובה של זאהה חדיד. צילום: Rafael Vargas

מלון פוארטה אמריקה (Puerta America) שבצפון-מערב מדריד הוא ניסוי: אדריכלי, עסקי, תרבותי. זהו מלון חמישה כוכבים של רשת סילקן, שתוכנן על ידי 19 אדריכלים מרחבי העולם. כל אחת מתריסר הקומות שלו מציגה תפיסה שונה ופרשנות אחרת של בית מלון – הבית הזמני, המשלב בין המרחב הפרטי לציבורי ומספק לאדם מקלט והרפתקה. זהו מלון בעל עיצוב אקלקטי, שהאג'נדות שלו הן התנסות, דמיון וביטוי אישי.

בכל קומה קונספט שונה

את החזית עיצב ז'אן נובל, שעיטר את הבניין במילות השיר "חירות" של המשורר הצרפתי פול אלואר (Paul Éluard). השיר, בשפות שונות, משורבט על פני המעטפת החיצונית של המבנה וגם בחניונים התת-קרקעיים, שעיצבה האיטלקייה תרזה סאפיי, בהם יש איורי קיר גדולים שמורכבים ממילות השיר והחלל כולו צבעוני ומזמין.

האדריכלים השתמשו בסוגים רבים של תאורה וחומרים (טקסטיל, שיש, עור, פלסטיק, תרכובת HI-MACS ועוד), וחלקם עיצבו אלמנטים ייחודיים עבור חדרי המלון. בקומה הראשונה עיצבה זאהה חדיד (Zaha Hadid) חדרים מפותלים, עשויים יציקה אחת, שצבועים בשחור או בלבן. בקומה השנייה נמצאים החדרים האלגנטיים שעיצב נורמן פוסטר (Norman Foster), המשלבים זכוכית הייטקית עם עור חמים. על קומה חמש אחראים מעצבי האופנה ויקטוריו ולוצ'ינו (Victorio & Lucchino), שיצרו חללים ראוותניים וביתיים בעזרת טקסטיל ססגוני. בקומה השביעית מככב רון ארד, עם חדרים מעוגלים בעלי זרימה מפתיעה. בקומה השמינית יצרה קת'רין פינדלי (Kathryn Findlay) חדרים נטולי דלתות או קירות, שמופרדים זה מזה בווילונות. בקומה ה-11, שעליה הופקדו המעצבים הגרפיים חוויאר מריסקל (Javier Mariscal) ופרנדדו סאלאס (Fernando Salas), שוררת חיוניות שנובעת משימוש בהדפסים, במרקמים ובדוגמאות שונות. את הקומה ה-12 מאכלסות סוויטות גדולות בעיצוב ז'אן נובל (Jean Nouvel), שאותן מפארים צילומי טבע ואירוטיקה נשית של הצלמים נובויושי אראקי (Nobuyoshi Araki) ואלן פליישר (Alain Fleischer). בחלקן מוזמנים האורחים לחלק את החלל בעצמם, בעזרת מחיצות מודולריות המורכבות על גבי מסילות.

אנחנו בחרנו ללון בקומה העשירית, שעיצב האדריכל היפני אראטה איסוזאקי (Arata Isozaki) בסגנון מינימליסטי וזני. למעט מיניבר אדום בוהק, החדר שחור כולו והתאורה בו רכה. האור הטבעי נבלע בתריסי שוג'י (Shōji, חוצץ שעשוי נייר שקוף ומחובר למסגרת עץ), המוכרים מבתים יפניים. חדר האמבטיה הבהיר מזכיר מרחצאות ציבוריים ביפן, וכולל מקלחת הצמודה לאמבטיה רחבת ידיים מעץ טבעי, שתאפשר אפילו לארוכים שביניכם לשקוע בה בנוחות. כדי להשלים את האווירה, קיבלנו זוג חלוקים דמויי קימונו ונעלי בית.

כל אחד מ-342 החדרים במלון כולל מיניבר מצויד, תמרוקים, מסך LG שטוח, טלפון בעיצוב B&O, מערכת בקרת תאורה, חלונות ואקלים בהתאמה אישית, כספת, חיבור Wi-Fi ואפשרות לבחירת כריות.

בחללים הציבוריים פועלים שתי מסעדות (Lágrimas Negras הספרדית שבלובי ו-MAD שבקומת הביניים, שבה מוגשת ארוחת הבוקר הנדיבה של המלון), שני ברים (Marmo שבכניסה, שעיצב מארק ניוסון מהקומה השישית ו-SkyNight שעיצב נובל על הגג), בריכת שחייה, חדר כושר וסאונה (שלושת האחרונים נמצאים בקומת הגג).

טיפ לדרך

גם אם לא יצא לכם להיכנס לחדרים אחרים במהלך הסיור המודרך, אל תוותרו על ביקור בכל אחת מקומות המלון. הזמינו את המעלית השקופה ועצרו בכל קומה כדי להתרשם מהפסלים, מהמושבים, מהמסכים, מהשילוט על גבי הדלתות, מהתאורה, מהאלמנטים המשתנים בחללי הכניסה ובמסדרונות המוליכים אל החדרים ומהאווירה המיוחדת.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: c509de67f705ce4