צעדת השרמוטות

מיילי סיירוס מלקקת פטישים, ליידי גאגא משוויצה בערוותה וביונסה מתמרחת על החול בשעת לילה מאוחרת מדי. איך קרה שאמזונות המוזיקה האימתניות האלו, המפוצצות בכישרון, בעוצמה ובכסף צריכות לחלטר עם הווגינה והלשון כדי לשמור על מקומן המוזהב בראש מצעד הפזמונים ועוד במאה ה־21?

יכול להיות שהן פשוט דוגמאות נקודתיות לנשים מופקרות וחלשות, בובות על החוטים של טרי ריצ'רדסון, שפחות של שערי מגזינים? כי אנחנו עדיין מזדעקים מול גופן המעובד, מול השדיים המקפצים והלשונות המשתרבבים. אנחנו מצקצקים, ממצמצים, חלקנו ממש נאנחים בקול. כנראה שהן פשוט נמצאות צעד אחד לפני כולנו. שהן מבינות משהו שאנחנו עוד לא מבינים, משהו שאנחנו עדיין מסרבים לקבל.

אולי הכל קשור למילה המגונה הזאת, פורנו. בעידן שבו ביונסה צריכה להעביר 40 מיליון גולשים מיו־פורן ליו־טיוב, לא מפתיע שהיא יורדת על ארבע תוך כדי זמרה. זו משימה די מסובכת לשנע 40 מיליון איש. פעם, עם זמרות כמו שר, לא היה בזה ממש צורך. אבל המשוואה הזאת פשוטה מדי, קשה להאמין שכוכבות הפופ משתמשות בגופן רק בשביל למכור להמונים את המוזיקה שלהן. אפילו לצירוף המילים הזה – "משתמשות בגופן" – יש קונוטציות כל כך שליליות.

ההופעה שהפכה את כולם להורים פולנים. מיילי ב-VMA's

אבל בעוד אנחנו ממשיכים להשליך עליהן את הדאגה שלנו, את התפילות לאלוהי החיפצון, הן כבר הבינו: בגוף יש להשתמש, בגוף ראוי להשתמש, בגוף כיף להשתמש. מפיתוי ועד אמנות, הן עושות את זה בלי חשבון ואלוהים, חורכות את השיח הפמיניסטי ומחפצנות את החיפצון בכבודו ובעצמו. הן מסתכלות קדימה, אל עתיד רחוק שבו הגוף האנושי כבר לא יהיה קדוש והסקס ייפרד מהמלודרמה הכנסייתית שמתלווה אליו. שם, באותו עתיד, גופות יתערטלו ללא הפסקה, פטמות יתרוצצו חופשי וישבנים יזכו לאותו החופש שממנו נהנים מרפקים.

ומי שטוען שהן מנוצלות על ידי המבט הגברי ונסחטות על ידי תאוות לא להן, פשוט מסרב לקבל עובדה אחת פשוטה: במאה ה־21 נשים פשוט מתקדמות יותר מגברים. הם כבר יצטרפו בהמשך.