"גם אם תכתוב על החולצה 'אימא של מוטי שרמוטה', נדפיס אותה"

אהלן חיים ישראלי, הבעלים של חברת הדפסת החולצות אדיב. אתם מיצרני חולצות סוף המסלול הכי גדולים בארץ. האם אתם אחראים גם על החולצה שכתוב עליה "חושבת שאנסו אותך? סוף מסלול שקד אוג' 12"? צילום של החולצה רץ השבוע בפייסבוק וגרם לכעס בקרב הרבה נשים וגברים שטענו שמדובר בזילות של המושג "אונס".

"וואלה, אני לא יודע לומר לך, לא ראיתי את החולצה הזאת ספציפית, אבל אני יכול להגיד לך שתמיד בסוף מסלול או בסוף טירונות יש דברים כאלה – חיילים כותבים שטויות. הייתה פעם כתבה ב'הארץ' על חולצה של יחידת צלפים שהודפסה אצלי והיה כתוב עליה 'תדע כל אם ערבייה כי גורל בניה תלוי בידיי'. זה עשה הרבה רעש ואפילו הרמטכ"ל התערב ואמר שזה לא מייצג את רוח צה"ל או משהו כזה".

יש ציורים וכיתובים שאתה לא מסכים להדפיס?

"לא. שולחים לנו בפקס או במייל את הציור ואת הכיתוב ומה שמקבלים – מדפיסים. תכתוב 'אימא של מוטי שרמוטה'- נדפיס. אנחנו עובדים עם כל המגזרים, לא רק עם יחידות צבאיות. אני עושה חולצות לבני עקיבא ולצופים ולנוער העובד ולמעדני מזרע שמוכרים בשר חזיר. פעם אחת ילדים מהצופים שלחו לי ציור של זין שנכנס לתוך בוקסר של בחורה וגם את זה הדפסתי. תבין, אם אני אשחק אותה צדיק ואגיד שאני לא מוכן להדפיס משהו – הם פשוט ילכו למתחרים שלי, שבמקרה יושבים שתי דלתות לידי".

[tmwdfpad]

אתה זוכר חולצה גסת רוח במיוחד שהדפסת?

"הייתה לי פעם חולצה של יחידה של דתיים שכתבו עליה 'לפעמים צריך להוריד את הכיפה' וליד זה היה ציור של הר הבית, יענו הכיפה של מסגד אל אקצה".

ומה הכיתוב הכי שכיח שאתם מקבלים?

"הכי שכיח זה רק סמל היחידה ולידו כתוב 'צוות משהו' – את זה כל הסיירות עושות. הגדודים שמסיימים מסלול משקיעים יותר בציורים ובכיתובים. יש הרבה חיילים הרוגים שבתמונות שלהם בעיתון הם לבושים בחולצות סוף מסלול שהודפסו אצלנו, נגיד הדר גולדין שמת במנהרה בצוק איתן או נפתלי פרנקל, הנער החטוף. אני מזהה אותן כי הצווארון שלנו דק יותר משל אחרים".

כמה חולצות סוף מסלול אתם מדפיסים בשנה?

"בערך 100 אלף".

ואיך אתה מרגיש עם זה שרובן נזרקות לפח כעבור כמה שנים ואחר כך מוצאות דרכן לארון של פועלי בניין סודנים? אני ראיתי פעם מלצר בטרבין בסיני עם חולצת סוף מסלול של גולני.

"אין מה לעשות, ככה זה. כולם אומרים לי שעשו מהחולצות סוף מסלול שלהם פיג'מה, סמרטוט לנקות את האוטו, או שזרקו אותה לפח. חשוב לי שתכתוב שאנחנו רק המפעל, אנחנו לא אחראים על מה שהחיילים כותבים על החולצה. רוב החיילים יצירתיים ועושים ציורים יפים שלא פוגעים באף אחד. יש לנו פה מגירות שלמות מלאות ציורים מדהימים שחיילים ציירו לפני שנים רבות".