האנשים, המקומות והסיפורים שעשו את תל אביב: שנות ה־30

לכבוד יום העצמאות, נברנו בארכיונים ודמיינו איך היה נראה Time Out בכל עשור מאז הקמת העיר העברית הראשונה. דיר באלק תנסו לסגור בתי קפה מוקדם יותר מחצות

הזכות לסעוד ולפוש. בית קפה תרשיש. צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו
הזכות לסעוד ולפוש. בית קפה תרשיש. צילום: באדיבות ד"ר לוי אליהו
27 באפריל 2017

מסע תל אביבי בזמן

השנים הראשונות | שנות הֺ־20 | שנות הֺ־30 | שנות הֺ־40 | שנות הֺ־50 | שנות הֺ־60 | שנות הֺ־70 | שנות הֺ־80 | שנות הֺ־90שנות הֺ־2000

עירוני

אוקטובר 1934

יושבי בתי הקפה נגד סגירתם בחצות

עלייתם של רבים מיהודי גרמניה בראשית העשור השרתה על תל אביב רוח מתונה של נהנתנות מודרנית, ואחד מביטוייה הבולטים היה פתיחתם של בתי קפה חדשות לבקרים. כעת, עם החלטה העירייה להגביל את שעות פעילות בתי הקפה לחצות, בעלי בתי הקפה יוצאים במחאה לא רק על אובדן הקליינטורה, אלא גם על שאר הרוח המתבזבז מחמת השעות המוגבלות. בעליו של קפה גדנסקי טען במכתב לעירייה (והטעויות במקור): "בית הקפה שלי ברח' אלנבי 43, אשר בין מבקריה נמנים אמנים וסופרים, ודרכם להאריך בישיבה בלילה… הנני מבקש מכב' לתת לי הרשות עד שעה 2 בלילה לסגירת הקפה. הנני מבטיחכם כי לא הפדיון של 2 השעות האלה זה העיקר, רק הקליינטורה המיוחדת שלי שאופן עבודתם ניתן להם זמן לבלות אחרי חצות".

לא רק בעלי בתי הקפה נרתמים למאבק, אלא גם הלקוחות. חבורת הבידור והסאטירה המטאטא פנתה גם היא לעירייה בטענה שפתיחתו המאוחרת של קפה שלג לבנון ברחוב אלנבי חיונית ליצירתם: "הפקודה שניתנה מטעם העירייה בנוגע לסגירת בית הקפה ב־12 בלילה פוגעת קשה בנו באופן מיוחד. היות שאנו גומרים הצגותינו באותה שעה – ואין לנו אפשרות לסעוד ולפוש". 

בעצומה שנוסחה על ידי יושבי בית הקפה נכתב: "אחרי גמר עבודתנו אנו נפגשים בבתי הקפה לשיחה ולבילוי זמן ולא על משקאות משכרים, ואין בינינו אנשים העלולים להפריע את מנוחת הלילה באיזה אופן שהוא. אנו מבקשים לקחת בחשבון, שכולם עסוקים גם ביום בעבודות ומשרות שונות ובשבילנו שעות הלילה הן שעות העונג היחידות, שבלעדיהן אין לנו האפשרות לחיות חיי חברה וגם לא לסדר את עניינו האמנותיים". 

[tmwdfpad]

רגע אחד בשבוע

18 ביוני 1933

בית הקברות טרומפלדור

"יריעות שחור לבן כיסו את הקירות, הגוויה הונחה על במה, כוסתה טלית, דגל עברי ודגל אדום עטופים שחורים. למראשות המת שהיה מוטל גלוי פנים… למשפחה האבלה ולמספר ידידים סודרו שורות של כיסאות, וזרם הקהל עבר שעה ארוכה, נכנס בדלת אחת ויוצא בשנייה, ועיניו רואות את מנהיגנו" (עיתון "דבר"). ביום הלווייתו ספד לארלוזורוב דוד בן־גוריון: "רבבות חלוצים מבכים אבדת העם והפועל היהודי בנפול ארלוזורוב מידי בריונים צמאי דמו. זכרו לא יסוף מלבנו ומזיכרון העם. נבליג על כאבנו. אל נקם".

הלווית חיים ארלוזרוב
הלווית חיים ארלוזרוב

סלנג אחד בשבוע

הפקר פטרושקה

מיידיש: "הפקר פּעטרישקע" (הפקר פטרוזיליה).
מצב הפקר שבו כל אחד עושה ככל העולה על רוחו. 

שימוש לדוגמה: 

מאיר גצל שפירא, נדבן וסוחר קרקעות: "תגיד מאיר, אם בניתי לך רחוב שלם בלב העיר, לא מגיע לי שייקרא על שמי?".
מאיר דיזנגוף, ראש עיר: "יש על שמך כבר שכונה שלמה בדרום תל אביב. שמות הרחובות
התל אביביים הם לא הפקר פטרושקה. מוכן להקציב בית קפה של היפסטרים על שמך, ובינתיים נקרא לרחוב 'סמטה פלונית'".
מאיר גצל שפירא: "סגור". 

אסור להשוות

asur-1

בהמשך לשיחתנו

"כשראיתי את בית הקפה של רצקי החילותי להאמין בעתידה של תל אביב. אין תרבות עירונית בלי בתי הקפה, בלי בטלנים והולכי בטל"
(א"ס ליריק, מתוך ספר האורחים של בית קפה רצקי)