טיים אאוט timeout

אמנות או נמות: העברנו לילה במלון של בנקסי בבית לחם

| מאת: נוף נתנזון

לילה במלון של בנקסי בבית לחם הוא חוויה טורדת מנוחה (גם אם המזרן נוח מאוד), אבל אם הישראלים לא יבואו והתיירים האירופים בעיקר נהנים מהאירוח המשודרג, מה המטרה של כל זה?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/03/sizes/DSC03226-h_wo_680_382.jpg
עשו מלחמת כריות, לא מלחמה. מתוך המלון של בנקסי. צילום: www.walledoffhotel.com

בשעה שש בבוקר נשמעו ברחבי המלון קולות צורמים של אזעקה. הם נמשכו כמה דקות עד שהחלטתי לקום מהמיטה ולצאת למרפסת ולבדוק אם משהו דרמטי קורה בחוץ. ממרפסת חדר המלון הכל היה נראה נורמלי: ממול עמדה החומה האפורה הגבוהה ועליה כתובת הגרפיטי "Free Palestine". במגרש עפר כלוא בין ארבע חומות חנו מכוניות עם לוחיות רישוי צהובות, וגבר חרדי שהיה כנראה בדרכו לקבר רחל נעצר לשוטט בו. המכוניות הפלסטיניות המשיכו לנסוע בכביש המשובש, ניסו לפלס את הדרך בין בורות ובוץ סמיך במקום שבו אמור להיות כביש. הכל רגיל יחסית לבית לחם.

רק שהאזעקה המשיכה לפעול בעוצמה בחדרי המלון המפוארים בשעת בוקר מוקדמת במיוחד. תהיתי אם לטלפן לקבלה (בטלפון חוגה) ולוודא שהכל בסדר, או לשחק אותה קול ולהתעלם מהרעש כמו כל האנשים שבחוץ. ואז עלתה עוד מחשבה: האם זה תעלול שנועד לשבש את שנתם של האורחים ולגרום להם להזדהות עם האנשים החיים תחת כיבוש? כאילו להתעורר פעם אחת מרעש בשש בבוקר יכול לדמות אפילו קמצוץ מהחיים המשובשים שמאחורי החומה.

המלון החדש של בנקסי – אמן הרחוב הבריטי שזהותו אינה ידועה – נפתח בשבוע שעבר בבית לחם ומציע לינה יקרה בחדרים מעוצבים ונעימים במקום קשה במיוחד בבית לחם (ממש צמוד לחומת ההפרדה, בין כבישים משובשים וסמטאות שמוקפות חומה משני הצדדים). במלון שישה חדרים רגילים במחירים שנעים בין 215 דולר ל־265 דולר ללילה כולל ארוחת בוקר, ועוד סוויטה נשיאותית (965 דולר ללילה). יש גם אופציה למטיילים דלי תקציב: מיטה בחדר משותף ב־60 דולר ללילה. החדרים יפים, מעוצבים ומלאים ביצירות אמנות ענקיות של בנקסי. המיטה גדולה ונוחה, חדר הרחצה מהמם ויש בו סבונים איכותיים תוצרת פלסטין והכל אמור היה להיות נעים וכיף אלמלא היה מדובר במקום הכי מעיק בעולם.

לב חומה. מתוך המלון של בנקסי. צילום: www.walledoffhotel.com

לב חומה. מתוך המלון של בנקסי. צילום: www.walledoffhotel.com

הרעיון מאחורי Walled Off Hotel הוא לייצר אווירה כאילו נורמלית אבל ממש לא נורמלית, והוא מתאמץ לעשות את זה באמצעים אמנותיים עיצוביים האופייניים לאמנות שלו. האח שבלובי "בוערת" באמצעות שברי בטון מהחומה, הפסנתר מנגן לבד, ללא נגן, בלי הפסקה, על הקיר מוצג אוסף של מצלמות אבטחה שתלוי כמו תצוגה מכובדת של ראשי איילים בפונדק אירופי – ובכניסה למלון מקבלים את פניך פסל של קוף במדי נער מעלית, ואיש בכובע צילינדר ובחליפה מוגזמת. המפתח לחדר מחובר למחזיק מפתחות בצורת בטונדה מוכרת. בתוספת העיר שבה כל זה מתרחש והקרבה לחומה זו חוויה מטרידה מאוד.

התיירים האירופאים שאכלו בשקט את ארוחות הבוקר שלהם לא נראו מוטרדים במיוחד מהסיטואציה. ארבע שעות אחרי שהאזעקה הרעידה את חדרי המלון נראה שהשקשוקה המצוינת שהגישו להם החליקה בקלות בגרון. קבוצה של תיירים שישבה לצד הפסנתר רכנה מעל מפה ושרטטה את המשך הטיול שלה. שני תיירים חתיכים עם תרמילים ענקיים, שהכירו בחדר המשותף שחלקו, נפרדו לאחר ארוחת הבוקר. "מה התוכניות שלך?", שאל האוסטרלי את השני והמשיך: "נראה לי שאלך עכשיו לעשות סיור גרפיטי בחומה ואז אקח אוטובוס לחברון". לתייר השני היו תוכניות קצת יותר סטנדרטיות: לבקר בכנסיית המולד בעיר. הם נראו מחיוכים ומרוצים מהחופשה ההרפתקנית־אידיאולוגית שסידרו לעצמם. "את עושה צ'ק אין או צ'ק אאוט?", שאל אותי האוסטרלי והוסיף: "מה חשבת על המלון? נכון שזה מדהים?". הנהנתי בחיוב אף שאני לא בטוחה שמדהים זו המילה שבה הייתי בוחרת כדי לתאר את הסיטואציה.

נראה שאכן הכיבוש הפך לסמי אטרקציה תיירותית בבית לחם. מחוץ למלון הסתובבו אנשים שהציעו לקחת את התיירים לסיור סביב החומה ולראות את הגרפיטי של האמן הבריטי. במרכז העיר, ליד כנסיית המולד שהייתה מוקד התיירות המרכזי עד שבנקסי הגיע, שאלו נהגי המוניות אם כבר ראיתי את המלון החדש ואם ארצה שהם יסיעו אותי אליו. במלון עצמו מציעים שני סיורים מאורגנים ויקרים להחריד: סיור סביב החומה ובין מחנות הפליטים ("ופגישה עם מקומיים", כפי שציינו במלון) וסיור במזרח ובמערב ירושלים – כל אחד מהם ב־80 דולר לאדם.

בחנות הצמודה למלון, Wall Mart, מציעים לאנשים להשתתף ביצירת אמנות מחאה על החומה: לשרטט אמירה או יצירה על המחשב, לחכות שבחנות יחתכו שבלונה עם האמירה, לרכוש ספריי צבע ולצייר גרפיטי על החומה שממול (וכל זה בהחל מ־40 דולר, תלוי בגודל). "תעשו גרפיטי, זה לא לא־חוקי", מבהירים שם. בחנות המזכרות הלא רשמית מוכרים גלויות עם יצירותיו של בנקסי, וגם מרצ'נדייז כמו שרשרת עם מפתח בצבעי דגל פלסטין, כאפיות ומגנטים.

מעקב על הקיר. מתוך המלון של בנקסי. צילום: www.walledoffhotel.com

מעקב על הקיר. מתוך המלון של בנקסי. צילום: www.walledoffhotel.com

במלון הוקם גם מוזיאון קטן של בנקסי שמתאר את השתלשלות הסכסוך הישראלי־פלסטיני. בכניסה למוזיאון, שאינה כרוכה בתשלום נוסף לאורחי המלון, יש שלט המציין כי הם מזמינים ישראלים לבקר במקום, אך התכנים עלולים לעצבן חלק מהאנשים. למרות ההצהרה נראה שהתכנים שמוצגים במוזיאון לא באמת יעצבנו אף אחד מהאורחים: במלון מצהירים כי ישמחו לקבל ישראלים, אבל הכניסה לשטח A שבו הוא הוקם אינה חוקית לאזרחים ישראלים ולא נראה שרבים יבחרו לנסוע בחול המועד דווקא לשטחי הרשות הפלסטינית. וזה ממש ממש חבל. אף שהמוזיאון מציג בצורה שטחית ולעתים לא מאוד מדויקת את הסכסוך – הוא לפחות מציג אותו, דבר שקשה להגיד על מוסדות בצד השני של החומה.

לעומת הפלסטינים, שכמעט כל היבט בחיים שלהם מושפע מהכיבוש הישראלי, הישראלים מודעים הרבה פחות לנעשה תחת הכיבוש. אילו יותר ישראלים – ולא רק שמאלנים רגישים וחובבי ריגושים כמונו – היו ערים לסבלי הצד השני ולחיים שמעבר לגדר, אולי סיום הכיבוש היה עולה במדרג הנושאים שעל סדר היום. בינתיים רק תיירים אירופאים, שגם ככה מגיעים לשטחים כדי לחוות קצת סכסוך, יהיו אלה שייחשפו לתכנים שהם גם ככה מכירים, בייחוד מהצד הזה של החומה.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ea568bea4078947