דאס וידאניה?

עמותת פישקא פועלת כבר שש שנים לקידום יזמות חברתית ופעילות רב תרבותית בקרב צעירים דוברי רוסית. בפישקא מפעילים שלל פרויקטים, כמו תצוגות אמנות, הצגות תיאטרון וסדנאות בישול עדתיות. ביוני האחרון קיבל המוסד מכה: התברר כי לא כל המבנה שבו ישב, ברחוב אילת בתל אביב, יוכל לקבל רישיון עסק, שבו העמותה חייבת על פי חוק, למרות היותה ארגון ללא מטרות רווח. לאחרונה התגלה כי החצר אינה שייכת לבית, אלא לרחוב, והיא למעשה רכושה של עיריית תל אביב.

"חלל הבית בלבד לא מספיק לפעילות שלנו, ולכן החלטנו לסגור את המקום בעצמנו ולחפש מקום חדש", משתפת ריטה ברודניק, המייסדת ומנהלת שותפה. אנשי פישקא קבעו לעצמם יעד אחרון למציאת מקום חלופי – שלושה חודשים מהיום – ואם לא יצליחו במשימה יסגרו את הארגון, שאין מי שימלא את מקומו בקהילה הרוסית. "אם לא נמצא פתרון בתוך שלושה חודשים, נצטרך לסגור. אנחנו נהיה שנה בלי בית, ואנשים כבר מאבדים את הקשר. מאז שקיבלנו את הבית הזה צמחנו פי שלושה, ובלעדיו זה יהיה כמו להתחיל מההתחלה".

הבית חייב להיות בתל אביב?

"בהחלט. פישקא הוא תל אביבי, כאן אנחנו, אנשי האמנות והרוח, יוצרים. אנחנו מקבלים פניות מרוב הרשויות המקומיות בארץ, שרק רוצים שנבוא אליהם, אבל אני מתעקשת שנעשה את זה בתל אביב, כי זה חייב להיות פה – במקום רב תרבותי, שעושה את מה שדוברי הרוסית לא הצליחו לעשות עד עכשיו – ליצור שיח חדש. לפחות עשרים אחוז מהמשתתפים הקבועים שלנו צברים".

ברודניק מציינת כי סגן ראש העיר, אסף זמיר, נרתם אף הוא למשימה בחג השבועות האחרון, והבטיח כי יימצא מקום חדש. "זה עדיין בתהליכים ועוד אין תשובות", היא מסכמת.