יפה תואר: הפינות הכי יפות באוניברסיטת תל אביב

להתמזמז בגן הבוטני

נמצא המקום המושלם ביותר למנוחת צהריים בחיק הטבע, בין הברזה אחת לתרגול אחר: הגן הבוטני. בניגוד למדשאות המסודרות של גילמן ושות', בגן הבוטני תוכלו למצוא טבע פראי, מוסתר, במרחב עצום, ועם הרבה פחות ריח סיגריות ותלונות על מרצים. למעשה מדובר בכמה גנים. הם הוקמו בשנת 1973 ומשתרעים על פני שטח של 34 דונם. במקום מצוי גן מקלט המשמש לשימור מיני צמחים בסכנת הכחדה, גן טרופי ואפילו גן מיוחד לעיוורים שבו אפשר למשש ולהריח את הצמחים. משימה ראשונה לשנה החדשה: צאו לסיבוב וסִפרו כמה מיני צמחים מצויים בגן. אין סיכוי שתצליחו.

הכניסה מרחוב קלאוזנר, מול השער של בית התפוצות. פתוח עד 16:00

הגן הבוטני. צילום: נמרוד סונדרס

לעשן במדרגות בטון

אם אתם מיזנתרופים, אורבניים ולא ממש קלסטרופוביים – אתם חייבים לבקר במדרגות הברוטליסטיות המפותלות בחלק האחורי של הפקולטה למדעי החיים. אין שם חשש שהטבק יתפזר לכל עבר (כי המדרגות חוסמות את הרוח), והסיכוי שמישהו שאתם מכירים בדיוק יירד או יעלה הוא אפסי. אם לקחתם שאכטה אחת יותר מדי אפשר תמיד לברוח למדשאה בתחתית המבנה, אך סביר להניח ששם כבר לא תהיו לבד.

הפקולטה למדעי החיים (בניין שרמן)

הפקולטה למדעי החיים. צילום: נמרוד סונדרס

לישון בחברה

אומרים שלישון על החומר לפני מבחנים תמיד עוזר. אבל אפשר גם לישון על החומר תוך כדי הלמידה למבחן. אם החלטתם לנסות את השיטה הזאת, תוכלו לעשות את זה במזגן, וחשוב יותר – על מצע רך ומפנק שנלקח היישר מהחדר שלכם בשנות ה־90: פוף.

הספרייה למדעי החברה מציעה לכם אפשרויות נוחות לשעות הקשות, שבהן תוכלו להרחיב את האופקים תוך כדי נמנום על אחד מעשרות הפופים הפרושים בקומה 1-. אל תשכחו להביא כרית.

הספרייה למדעי החברה

להסתכל על השקיעה (ועל העץ המשפחתי)

רוב האנשים מגיעים לבית התפוצות כדי לבדוק בדיוק מאיזו משפחה באירופה הגיעו הסבים והסבתות שלהם (כמעט כולם, מתברר, הם נצר של הרב הראשי של רומניה). לאחר שתסיימו לבדוק אם מגיעה לכם ירושה שמנמנה או לא, כדאי לטפס אל המרפסת הקטנה בקומה השנייה של בניין קרטר. מחזית המרפסת נשקפת שכונת רמת אביב, שהוקמה בחלקה, כולל קמפוס האוניברסיטה, על חורבותיו של הכפר הערבי שיח' מואניס. מומלץ להגיע למקום בשעות הערב, לצפות בשקיעה ולדמיין כיצד בנו החלוצים הציונים את קניון רמת אביב.

המרפסת של בית התפוצות

לרכל על יסודות

גם אם אתם לומדים תולדות האמנות והטבלה המחזורית היא לא חלק מהיומיום שלכם, אתם יכולים לברוח למקום שכולו מולקולות ירוקות המכונות דשא. זה לא המקום הכי פרטי בעולם, אבל מתחת לעץ רענן במדשאה הרחבה ליד בניין כימיה אפשר להתרחק ולקשקש בשקט על הזקנים של "לומדים בגילמן". הרבה יותר בטוח מהמדשאה המרכזית של הקמפוס.

החצר של בניין אורנשטיין

החצר של בניין אורנשטיין. צילום: נמרוד סונדרס