סקס, סמים וחד"ש: סיקרט במגזר הערבי
הצצה לסודות שמשותפים בסיקרט מלמדת לא מעט על גבולות ההדחקה והנורמטיביות בחברה הערבית בישראל
לשיגעון הסיקרט נקלעתי בימיו הראשונים, שבהם נמלא הפיד שלי בקיטורים על האפליקציה הנוראית והתפעלות מהאפליקציה הנהדרת הזו. בשבועיים הראשונים הופיעו לפניי באפליקציה בעיקר תכנים בעברית ומיעוט פוסטים באנגלית. הדברים הרגילים: מדמגוגיה טבעונית ועד תנוחות מיניות מועדפות. רק לפני שבוע החלו לצוץ גם פוסטים בערבית, שאינם שונים בהרבה מאלה שקדמו להם בעברית: אאוטינג לשימוש בסמים, גינויים פוליטיים שמכוונים למפלגות ספציפיות והמון קללות מהסוג שנשמע אך ורק בשושו, בחדרי חדרים, אלא אם גדלת ברחוב.
על פנטזיות מיניות ואפלת הווגינה אין פוסטים בולטים בערבית, אך ישנה פלטפורמה רחבה לשימוש במילים גסות במיוחד. השימוש במילים אלה אינו מעיד על מתירנות מינית, אלא על הצורך לנבל את הפה בשקט, אך גם בגלוי. השימוש הרחב במילים כמו "מניאק" (שנחשבת מילה גסה מאוד בערבית), "שרמוטה" ו"טיז" (תחת) נכנס לפוסטים עם תכנים פוליטיים תכנים מחיי היומיום.
המתח הנצחי בין חד"ש לבל"ד מופיע שוב ושוב באפליקציה האנונימית, בהתאמת צבע הרקע למפלגה שרוצים לתקוף (אדום לחד"ש, כתום לבל"ד). מצחיק שלא נתקלתי כלל בפוסטים שתוקפים את התנועה האסלאמית. תקיפת המפלגות מתבצעת באמצעות ירידה ישירה וברורה על חברי המפלגה, לרבות חברי הכנסת ואושיות בולטות. פוסטים אלה מבקשים "לחשוף" את הפנים "הנוראיים" במפלגה הנגדית. זהו שיח שמושרש בזירה הפוליטית של החברה הערבית, ובכל רחבי הרשת פוסטים כאלה מתפרסמים בגלוי, אך ללא הקללות שבהן משתמשים בסיקרט.
עוד תופעה שקיומה ידוע אך מאוזכרת אך ורק בסוד היא עישון סמים. עישון סמים כה נוכח באפליקציה שהוא מגלה אוכלוסייה צעירה שעישון על בסיס יומי הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלה. זה בא לידי ביטוי בתצלומי הפרחים המלווים בכיתוב כמו "שתי שכטות מזה ואני בגן עדן", או אמירות כמו "אני שונא אנשים שמעלים תמונות של ירוק. למה אתם לא חושבים על חבריכם?".
הסודות המתפרסמים בסיקרט מראים שעם כל השמרנות של החברה הערבית, הצעירים עדיין עושים את האסור או לפחות חושקים בו. אולי זה לא דבר חדש, אך התכנים המתגלים באפליקציה מחדדים זאת. מותר לעשן ולקלל בקול רם, כל עוד אף אחד לא שומע אותך ולא מזהה אותך.