חיות החורף התל אביביות והיכן למצוא אותן

חילזון הגינה האירופאי. צילום: shutterstock
חילזון הגינה האירופאי. צילום: shutterstock

ציפורים שצוללות למים, קרפדות שמתרבות בשלוליות וחלזונות שרק רוצים להעביר עוד יום אחד בשלום. הכירו את בעלי החיים שמשתלטים על תל אביב בחורף

14 בדצמבר 2016

הם חיים לצדנו, לפעמים אפילו תחת אותה קורת גג. מחירי השכירות אינם מרתיעים אותם, והם לעולם לא יתלוננו על אוזלת היד של התחבורה הציבורית או על הנמכתה המשוחזרת של כיכר דיזנגוף. הם בתודעת הישרדות תמידית; מגיחים מן האדמה, נודדים מארצות קרות, ובלבד שלא יפספסו את ביקורם השנתי בתל אביב. במהלך חודשי החורף העיר משמשת כבית למערכת אקולוגית עשירה ובה בעלי חיים חורפיים המשוקעים במרחב האורבני. בעת שחרקים רבים וידועים לשמצה אחרים נכנסים לתרדמת חורף, מתעוררים לחיים במקומם דו חיים חמודים, שבלולים גמלוניים וציפורים מרהיבות – שכנים מהסוג שכדאי להכיר.

קורמורן גדול

כעיר חוף שבה מזג האוויר רגוע למדי, תל אביב משמשת יעד נחשק עבור הקורמורנים, ציפורים הנודדות לכאן בימי החורף מאירופה ומאסיה. הקורמורנים ניזונים מדגים, ועל כן תמצאו אותם בעיקר בסמוך לים (אף שבמעופם הם פוקדים לעתים קרובות גם את מרכז העיר). חוץ מהמראה החיצוני המרהיב, הכולל עין צהבהבה ופלומה מלכותית, הקורמורן מרשים גם בביצוע הטרף שלו.

"הקורמורן מסוגל ממש לצלול לתוך המים", מסביר ד"ר רועי דור, מרצה בכיר במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ואוצר אוסף העופות במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, "כך הוא יכול לרדוף אחרי הדגים שבהם הוא חפץ".

איפה: חופי הים, פארק הירקון.

תוחלת חיים: 20־25 שנים.

תכונה חמודה במיוחד: בצאתו מן המים, לאחר צלילה מרעננת, הקורמורן מנער את כנפיו כדי לייבשן, כאילו היה כלב מבוית לאחר מקלחת.

קורמורן גדול. צילום: shutterstock
קורמורן גדול. צילום: shutterstock

חפרית מצויה

כפי שמרמז שמה, במהלך הקיץ הייתה החפרית המצויה (דו חיים הדומה לקרפדה, בעל עיני חתול) מחופרת באדמה. עם הגשמים הראשונים, כמו שיירת זומבים, החפריות נשלפות מתוך החול והולכות לכיוון שלולית החורף שבה הן בקעו. למרבה הצער לא מדובר בשלוליות הרחוב המזוהמות אלא בבריכות חורף המרוחקות מהשפעה אנושית, למשל אלה שבקרבת משרד הרישוי, על גבול חולון, וליד מכללת לוינסקי בצפון העיר.

"בשלוליות החורף אין דגים, לכן החפרית יכולה לחיות בהן ולהתרבות", מסביר ד"ר ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז הלאומי לאקולוגיה אקוואטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. "הסכנה הכי גדולה מבחינתן היא התערבות אנושית. שיסללו כביש בשלולית שלהן, יכסו אותה בעפר או בפסולת או יקימו שם מבנים".

איפה: שלוליות החורף בגבול תל אביב־חולון וסמוך למכללת לוינסקי. החפרית מתחפרת גם במהלך שעות היום, כך שכדי לצפות בה כדאי להגיע לאחר השקיעה.

תוחלת חיים: חמש־שש שנים.

תכונה חמודה במיוחד: החפריות שומרות אמונים לשלולית שבה הן בקעו, ובתום תרדמת הקיץ הן תמיד ילכו לכיוונה.

חפרית מצויה. צילום: shutterstock
חפרית מצויה. צילום: shutterstock

חילזון הגינה האירופי

החלזונות התועים לכם בין הרגליים ומשאירים אחריהם נזלת מנצנצת הם למעשה זן אירופי בעל גינונים מפונפנים שהתפשט למזרח התיכון הסוער והבלתי צפוי, שם דורכים עליו ביתר קלות. גם הם מתעוררים מתרדמת הקיץ עם הגשמים הראשונים לאחר שהתחפרו בקרקע. "חילזון הגינה מתמודד עם כמה אויבים המחכים לו בעיר", מסביר הנק מיניס, מנהל אוסף הרכיכות במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. "האימתניות ביותר הן החיפושיות מזן הרצינתיים (וכעת שימו לב לטריגר תיאור גרפי של טרף אכזרי – ג"פ) – החיפושיות מפרישות על החלזונות נוזל עם ריח חזק המתחיל לרכך את הבשר שלהם, ואז הן קורעות את הבשר עם הלסתות החזקות שלהן. אויבים אחרים של החלזונות הם עופות כגון עורבים ועורבנים ולטאות כדוגמת החומטיים, המפרקות את קונכיית החילזון באמצעות לסתות חזקות".

איפה: חצרות בניינים, רחובות שאינם מרכזיים.

תוחלת חיים: חמש שנים.

תכונה חמודה במיוחד: לפני ההזדווגות החלזונות יורים זה על זה "חצי אהבה" עשויים גיר, הגורמים להתעוררות מינית אצל הצד השני, והרי לכם סקס שוויוני המכבד את שני המשתתפים.

חילזון הגינה האירופאי. צילום: shutterstock
חילזון הגינה האירופאי. צילום: shutterstock

זרזיר מצוי

הזרזיר הרוויח את שמו החנוני בכבוד. מדובר בציפור חיננית מסדרת ציפורי השיר שמקורה באירופה. היא נודדת לכאן בחודשי החורף ומקוננת בנקבי עצים, גגות בתים או בניינים נטושים, מה שהופך אותה באופן טבעי לתל אביבית מסורה.

איפה: כל שטח בנוי בעיר, אך בעיקר בשדרות עמוסות בעצים.

תוחלת חיים: 18 שנים.

תכונה חמודה במיוחד: לזרזירים נטייה לערוך מסיבות פיג'מות המוניות. אפשר לראות אותם בזמן השקיעה יורדים בלהקות מגגות הבניינים כדי לישון יחד בצמרות העצים.

זרזיר מצוי. צילום: shutterstock
זרזיר מצוי. צילום: shutterstock

 

אילנית מצויה

אף שהיא מוגדרת כמין מוגן, יש סיכויים לא מעטים שתוכלו למצוא את האילנית המצויה – דו חיים נוסף המתעורר בחורף מתרדמתו – אפילו בחצר הבניין שלכם. היא נפוצה במרחב התל אביבי, כי בניגוד לדו חיים אחרים היא לא זקוקה ליותר ממאגר מים קטנטן כדי להתקיים. גם אם לא תראו אותה (היא מסווה עצמה במומחיות רבה בצמחייה), תדעו שהיא שם לפי הקרקורים הליליים שאפשר לשמוע למרחקים.

איפה: כל מקום עם צמחייה, כולל העציצים שיש לכם במרפסת.

תוחלת חיים: 20 שנה.

תכונה חמודה במיוחד: הפריית האילנית מתרחשת כאשר הזכר מחבק את הנקבה והם שוחים זה על זה במקווה המים הרדודים, כזוג אוהבים בשחייה לילית.

אילנית מצויה. צילום: shutterstock
אילנית מצויה. צילום: shutterstock