טיים אאוט timeout

משמעת ברזל: איך זה מרגיש לגדל ילדה שהיא ספורטאית מחוננת?

| מאת: יוליה פריליק ניב

מה המשמעות של גידול ספורטאים מבריקים, מה תפקיד ההורים בהצלחתם ואיך הילדים חווים את מסלול חייהם? כך תגרמו לזה לעבוד

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/07/sizes/תמונה-1.jpg_h_wo_680_382.jpg
עניין של גמישות. מיקה ולטמן (צילום: רוית ולטמן)

"אחרי שאני מסיימת את בית הספר, אני מגיעה הביתה להתארגן מהר ויוצאת לאימון מ־15:00 עד 20:00  כל יום, שישה ימים בשבוע", מספרת מיקה ולטמן, בת 9 וחצי בלבד, העוסקת בהתעמלות אמנותית באופן מקצועי וקוטפת הישגים ותארים. אבל רגע לפני שלבכם נחמץ על הילדה שמתאמנת קשה, דעו שהיא מאושרת. "כיף לי שם, אני אוהבת את הספורט הזה ולא בשביל להרוויח כסף או להיות מפורסמת. אני פשוט נהנית", אומרת מיקה בחיוך רחב.

"מיקה היא ילדה מוכשרת בכמעט כל דבר שהיא עושה, היא רגישה לסביבה, היא יצירתית, חברותית, תקשורתית, ילדה שלא מוותרת לעצמה ומשיגה בעבודה קשה תוצאות", מספרת בגאווה רוית ולטמן, אימא של מיקה, גרושה, שכל נטל התמיכה במיקה ובאחיה הבכור מוטל על כתפיה.

כמו סיפורים רבים אחרים, גם מיקה הגיעה לספורט מקצועי די בטעות. כשהייתה בת 5 חיכתה לאימא שלה שתסיים את האימון שלה בכדורשת במסגרת ליגת מאמאנט. מאמנת שהייתה במקרה במקום הציעה למיקה הקטנה להצטרף לאימון בהתעמלות אמנותית וגילתה את מה שרוית ידעה כבר מזמן: מיקה גמישה באופן יוצא דופן. מיקה החלה להתאמן בצורה מסודרת ואינטנסיבית, אולם לא הכל הלך חלק. בגיל 7 הפסיקה מיקה להתאמן, המסגרת הייתה קשוחה ותובענית מדי עבור הילדה הצעירה, ובמקביל עברה המשפחה דירה. שנה של הפסקה גרמה כנראה למיקה להתגעגע להתעמלות האמנותית והיא הצטרפה לחוג של העירייה, בהיקף של פעמיים בשבוע בלבד. אך כשהשתתפה בתחרות ארצית לכדה מיקה את תשומת לבו של יו"ר מכבי תל אביב, שבחנה אותה והבחינה בכישורים הייחודים שלה.

"הם זיהו את הפוטנציאל הגבוה של מיקה והיא עברה לליגה תחרותית, הכוללת גם משטר אימונים תובעני", מספרת רוית.

מהם הצדדים הפחות זוהרים של לגדל ילדה ספורטאית?

"הקושי שלי כאימא הוא לראות אותה רק אחרי 20:00 בערב כל יום. אני מתגעגעת אליה ובסוף היום היא כבר גמורה מעייפות. זה מתיש מאוד ודורש משמעת ברזל, עמידה קפדנית בזמנים – אסור לאחר. נוצרים גם פערים לימודים, אך למזלי מיקה עדיין מצליחה לצמצם אותם כי אני לא מוותרת לה. היא משלימה לימודים בהפסקות של בית הספר או בצהריים, עד שההסעה לאימונים מגיעה. בזירה החברתית המעגל החברתי שלה מורכב בעיקר מהבנות בקבוצת ההתעמלות, ואת החברות מבית הספר היא רואה רק בבית הספר, היא כמעט לא נפגשת עם חברות אחרי שעות הלימודים ונעדרת מרוב ימי ההולדת המתקיימים בימי שישי כשהיא באימון, או בשבת כשהיא בתחרויות. כדי להתמודד עם העניין אני מלמדת את מיקה שאין 100 אחוז הצלחה, ושגם הטובים ביותר מפסידים מדי פעם", מוסיפה רוית ומדגישה שלמרות אורח החיים התובעני שמנהלת מיקה, היא גם מוצאת זמן להתנדב בגן של ילדים עם מוגבלויות.

מיקה, מה את מרגישה שאת מפסידה?

"גם אם אני לא רואה חברות מבית הספר, יש לי חברות מהאימון, לפעמים מאכזב לפספס בילוי בבריכה או יום הולדת, אבל אני משתדלת לא להיות עצובה".

מה המטרה שלך?

"אני רוצה להגיע לאולימפיאדה, לאליפויות בעולם ולאליפות אירופה, ולא עוסקת בזה בשביל הפרסום".

מה יש באופי שלך שאין לאחרים?

"יש לי רצון. גם כשאני לא זוכה אני יודעת שהתאמצתי ואני לומדת מטעויות ומפרגנת לזוכות. חשוב להיות בן אדם וצריך רצון, כי בלעדיו אי אפשר להתקדם. גם כשקשה לי באימונים, אלך בשמחה ואדע שאשתפר ואגיע כך למקומות רחוקים".

תמונה-2_p

הילד ספורטאי מחונן. מה עכשיו?

מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט, מנכ"לית ומייסדת לעוף – פסיכולוגיית ספורט מתקדמת, מלווה ספורטאים מקצועיים, בהם גם ילדים. "עולם הספורט הוא אטרקטיבי לילדים. ספורט הוא אחד מכרי הדשא הכי חשובים לגדל בו ילדים, בייחוד בעולם של היום, שבו ההורים מתחרים על תשומת הלב של הילדים מול פלאי הטכנולוגיה והמסכים. הרווחים הפסיכולוגיים, הגופניים והנפשיים שמעניק עולם הספורט הם חשובים לאין ערוך".

לדברי יערון, חשוב מאוד שההורים יבינו כמה עקרונות חשובים כשהילד שלהם מגלה יכולת יוצאת דופן בתחום ספורט זה או אחר: "חשוב להבין כי כמות הילדים שהופכים לספורטאים מקצועיים היא מזערית, מדובר על שניים־חמישה מתוך אלף ילדים. זה נתון שצריך לדעת כי בפנטזיה של ההורים כולם מגדלים כוכב בבית, ולכן אני ממליצה לאמץ הלך מחשבה פרופורציונלי, כי הרי יש כל כך הרבה משתנים שלא קשורים ישירות לכישרון האובייקטיבי של הילד. אין היום תיאוריה שבוחנת את הפרמטרים השונים, למשל – האם ענף הספורט שבו בחר הילד הוא באמת הכי מתאים לו, האם הוא מתאים לספורט קבוצתי או יחידני, וכך הלאה. חשוב להבין כי רוב הילדים מגיעים לענף ספורט כזה או אחר באופן נסיבתי. המחשבה הנכונה צריכה להיות 'אני אעשה הכל כדי לעזור לילד שלי להתפתח' ולא 'אני מגדל אלוף'", מסבירה יערון.

מה צריך להתקיים כדי לגדל ילד ספורטאי מקצועי?

"יש את הגוף הפיזי של הילד, צריך אנשי חינוך טובים שילוו אותו, צריך הורים תומכים ומכילים, שמוכנים להשקיע טכנית, כספית, רגשית וכדומה, ועוד הרבה פרמטרים שהם מעבר לכישרון של הילד".

מה חלקה של המשמעת בעניין?

"נשאלת השאלה האם ילד נולד עם סט תכונות כמו משמעת פנימית או שההורים והסביבה היוו עבורו מודל? התשובה מורכבת מהשניים – יש תכונות מולדות ויש מודל הורי וסוציאליזציה. בתוך מבנה האישיות של הספורטאי המצליח אחת התכונות הבולטות היא המסוגלות לעבוד קשה, להתאמן בריטואל אימונים קשה ולא פעם משעמם. יש במשמעת גם מרכיב חינוכי־תרבותי, למשל אם משווים ספורטאי צבר לספורטאי ממוצא מזרח אירופי למשל".

מה ההבדל בין משמעת פנימית לבין קבלת סמכות?

"השאלה היא איך יוצרים מפגש בין הילד הספורטאי לבין המאמן בלי שהילד מאבד את אישיותו לנוכח הסמכות, איך הסמכות לא מסרסת אותו ואת השאפתנות שלו".

מה הטיפים שלך להצלחה?

"מלבד כישרון ותמיכה משפחתית קריטי בעולם הספורט הוא עניין ההתאוששות ממשברים, דחיית סיפוקים, עבודה קשה גם על חשבון ויתורים אחרים, וגם חשוב לקבל ליווי פסיכולוגי וליווי תזונתי וכמובן ללמוד. תכונה חשובה נוספת, מלבד היכולת לעבוד קשה, היא סבלנות במובן הרחב, דהיינו לדעת להרים את הראש כשלא הולך, להבין שהכל כרוך בתהליכים ואין קיצורי דרך.

"עוד 'ציוד' חשוב הוא ענווה – לדעת מה אתה שווה אבל בלי שזה יסיט אותך ממסלולך, לדעת לכבד יריבים ושותפים. להורים יש תפקידים משמעותיים בליווי של ילד ספורטאי, חלקם במישור הפיזי כמו הסעות, בישול אוכל מתאים, הכנת ציוד ועוד, וחלקם במישור הרגשי – לדעת להכיל, להתעניין, להיות מעורבים ובמקביל לצעוד יד ביד עם המאמן. המאמן מצדו צריך להבין שההורים הפקידו בידיו את המשאב הכי חשוב שלהם".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 5ee1741faad4725ea21d