הבונים החופשיים

כבר יותר משנה שבדרום תל-אביב פועל ה'האק-ספייס' העברי הראשון. שמו בישראל TAMI, קיצור של Tel-Aviv Makers. למי שטרם שמע את המושג, 'האק-ספייס' היא סדנה המצויידת במגוון רחב של אמצעים טכנולוגים וכלים מכניים, שבה נפגשים חובבי טכנולוגיה ופיתוח על מנת לעבוד, ללמוד, לשתף פעולה וליצור פרוייקטים בנושאים מגוונים – מביולוגיה, דרך הנדסת חשמל ועד נגרות.

אהוד לם, אחד מהפעילים המרכזיים בקבוצה הישראלית, הוא גם מרצה במכון כהן לרעיונות באוניברסיטת תל-אביב. האק-ספייס היא תופעה עולמית, אשר התחילה קבוצה בשם Noisebridge שנוסדה ב-2007 בסן-פרנסיסקו. מאז נפתחו מאות סדנאות ברוח דומה ברחבי העולם כולו. אהוד מסביר כיצד קמה הקבוצה הישראלית: "העניינים התחילו כמיילינג-ליסט און-ליין לקבוצה מאוד קטנה של אנשים. אחר כך התחלנו להיפגש פיזית בבתי קפה, ולאחר מכן אנשים פשוט אירחו סדנאות אצלם בבית, דיברנו על טכנולוגיה וגם על רעיונות להמשך הפעילות. אחרי שהיה לנו מקום פיזי כבר הייתה עליה אדירה בביקוש".

הוא מבקש להדגיש שלא מדובר דווקא בקבוצה של מהנדסים ואשפי טכנולוגיה, אלא פשוט באנשים עם נטייה של 'האקרים' – אך חשוב להדגיש שלא מדובר במושג ה'האקר' כפי שהוא מוכר בתקשורת, כלומר אותם חבר'ה שפורצים לאתרי אינטרנט. ההכוונה היא לאנשים עם סקרנות ונטיה ליצור ולשפר טכנולוגיות קיימות. "באנגלית קשה יותר להסביר את המושג 'האקר'. בעברית, אני חושב שהמנטליות דומה למילה 'לשפצר'. כל אחד שהיה בצבא יודע שאפשר לקחת משהו קיים ולעשות אותו יותר טוב ויותר נוח לתפעול. האקרים הם אנשים שאוהבים לפרק דברים, להבין דברים וליצור דברים. אלו אנשים שרוצים להבין כל דבר עד הסוף – כלומר, אם אתה מתכנת, אתה מרגיש רע שאתה לא מבין את החומרה. אנחנו נותנים להם מקום שגם יש בו מכשירים וציוד שלא לכל אחד יש בבית, מאחר וחלקו מרעיש, מלכלך וכדומה, ומצד שני זה גם מקום קהילתי, שבו תפגוש אנשים שעושים דברים מעניינים שניתן לעשות ביחד. יש לנו חדר מכונות נפרד, ובו יש מסורי שולחן, מסורים ידניים, מקדחות וכלים לעבודה עם עץ. יש לנו ציוד לאלקטרוניקה, אוסצילוסקופים, מלחמים ומולטי-מטרים. יש לנו ספריה של ספרי טכנולוגיה וגם מחשבים מכל הסוגים והמינים, ואנחנו מנסים גם להשיג מחרטה".

אז מה בעצם עושים שם? ובכן, תשובה לשאלה הזו מתגלה כעניין טיפה מסובך. בכל רגע נתון פועלים בהאק-ספייס עשרות קבוצות ויחידים על מגוון גדול של פרוייקטים, כשאין אף גוף מרכזי שעוקב אחריהם. אהוד נותן לנו טעימה, "יש לנו 3 מדפסות תלת-מימדיות, בשלבים שונים של תפעול. זה נושא מאוד חם היום והוא מעניין הרבה אנשים, אבל מסתבר שזה גם לא כל כך פשוט לתפעל אותן, ונדרשת הרבה מיומנות טכנית. ישנה יוזמה לפתוח מעבדה ביולוגיה בסגנון 'עשה זאת בעצמך', שזו בעצם ביולוגיה בגישה של האקרים; כמו שאפשר לתכנן היום צ'יפים ותוכנות, אפשר גם לעצב אורגניזמים. יש בחור שמנסה ליצור מכשיר שמאפשר לטעון בטריות על ידי שימוש באמצעים פיזיים, על מנת להדליק מנורות במקומות עניים, כמו אפריקה. יש ניסיון ליצור קיטים של מחשבים אנלוגיים – מעיין מכונות חישוב שלא משתמשות בחשמל אלא בגלגלי שיניים, ויכולות לעזור בחינוך והדגמה של עקרונות מתמטיים לילדים. בנוסף מתקיימות במקום הרצאות בנושאים שונים שקשורים לטכנולוגיה, על ידי המומחים הבכירים בתחום".

כל אחד יכול להיות חבר בהאק-ספייס. לשם כך רק צריך לשלם דמי-חבר חודשיים, שמשמשים לכיסוי עלויות התפעול. בקבוצה הישראלית יש כ-15 חברים קבועים שמשלמים בין 100 ל-200 ש"ח לחודש, אך עוד עשרות משתתפים ששילמו או משלמים באופן חד-פעמי. אולם, הקשיים הכלכליים מלווים את הקבוצה מאז היווסדה, ודמי החבר הרגילים אינם מספיקים לכל הצרכים. "הבעיה הקבועה שלנו היא הנושא הכלכלי. האק-ספייס, בשונה מפורום באינטרנט, הוא מקום פיזי. יש עלויות מים, שכירות, אינטרנט וחשמל – וזה עולה כסף. אז אנחנו בקושי צפים, וזה בעיקר בזכות תרומות של חלק קטן מהמשתתפים שמשלמים את רוב העלויות. מספיק שמקפיצים לנו את הארנונה, ומגדירים אותה כארנונה של עסק, כדי לשחוט אותנו לגמרי. אנחנו עכשיו במגעים מול העיריה כדי לקבל הנחה".

למרות הכל, מסרבים בקבוצה לקבל חסות מחברות מסחריות. "כל הזמן מציעים לנו לקבל כסף. צריך לזכור שחלק מהחברים אצלנו עובדים בחברות הטכנולוגיה הגדולות והעשירות במשק, אבל לנו מאוד חשוב חוסר-התלות. חלק גדול מהחן שלנו מגיע מכך שהמקום מתנהל על ידי החברים, בלי השפעות חיצוניות, ובמימון עצמי. ידוע שבעל המאה הוא בעל הדעה, אז אנחנו נמנעים מזה".

"המקום פתוח לכולם", מסכם אהוד. "חברים פעילים שמשלמים דמי-חבר מקבלים מפתח ויכולים להיכנס מתי שהם רוצים. עם זאת, רוב האנשים שבאים אלינו אינם חברים קבועים, ואנחנו מעודדים אנשים כאלה להגיע, רק צריך לבדוק שהמקום פתוח לפני. בכל יום רביעי יש לנו אירוע היכרות. וכל מי שזה נראה לו מעניין או נחמד, מוזמן להגיע".