טיים אאוט timeout

פורצים דרך

| מאת: דור זכרוביץ'

טיפול פסיכולוגי ממוחשב, הבנת הסיבות לאוטונומיה במינים קדומים, השפעות סביבתיות של קרם הגנה ופיתוח של לב ביוני – אלו רק חלק מהמחקרים שהתנהלו באוניברסיטה בשנה החולפת. במשך שישים שנה האוניברסיטה לא הפסיקה לספק מחקרים פורצי דרך בשלל תחומים. חשבתם שהעבודה הסמינריונית שלכם מיוחדת? חכו כשתקראו מה חוקרי האוניברסיטה השיגו לאחרונה

לב ביוני:
צוות חוקרים בראשותו של ד"ר טל דביר פיתח לב ביוני שיפתור את בעיית המחסור בלבבות להשתלה. בנוסף לפיתוחים שאמורים למזער את הסיכוי שהשתל יידחה על ידי המערכת החיסונית, ללב החדש יש כמה פונקציות נחמדות נוספות: הוא מאפשר מעקב אונליין אחרי הפעילות שלו ואוטונומיה בטיפול בבעיות. בקרוב בחנות האפליקציות.

על מוחות גבריים ונשיים:
פרופ' דפנה יואל, בסיוע חוקרים מהמחלקה לנוירוביולוגיה ובית הספר למתמטיקה, סרקה למעלה מ-1400 מוחות כדי לבדוק האם קיים הבדל מהותי בין מוח גברי למוח נשי. אמנם יש סממנים שיותר נפוצים באחד המינים מאשר באחר, אך אלו הבדלים מקומיים והם אינם מבדילים לחלוטין בין גברים לנשים. בבחינת המוח בכללותו, נמצא כי לא ניתן להבחין בין מוח נשי למוח גברי. לסיכום, כבר אין צורך לעלות את סריקת המוח שלכם לטינדר.

קרוא וכתוב בשלהי ממלכת יהודה:
מחקר בין-תחומי ששילב מספר רב של מחלקות גילה באמצעות אלגוריתם משוכלל שכתבי יד ממלכת יהודה נכתבו על ידי מספר רב של כותבים משהיה נהוג לחשוב. המסקנה היא שרמת האוריינות בממלכה הייתה גבוהה מכפי שהיה נהוג להאמין, והדבר עשוי לשפוך אור על אופן חיבור המקרא.

הורשה אפיגנטית:
ההורשה הגנטית מבוססת על DNA, וכך הורה יעביר לצאצאים שלו רק את התכונות איתן הוא נולד ולא את אלו שרכש במהלך חייו. אך מסתבר שיחד עם זאת מולקולות RNA משועתקות למספר דורות קדימה וכך גם תכונות שהתהוו במהלך חיינו עוברות לצאצאים שלנו. ד"ר עודד רכבי חקר את ההורשה הזו, הנקראת הורשה אפיגנטית, כדי למצוא את האופן בו היא מתבצעת וכיצד ניתן להגדיל את מספר הדורות בהם התכונה תעבור הלאה. מבולבלים? זה בגלל שעדיין לא ראיתם את הקורס המקוון בכלים שלובים. תיכף נגמר הסמסטר, שבו לראות.

החזה של האדם הניאנדרטלי:
האדם הניאנדרטלי הוא מין קדום של אדם, מן המינים הראשונים שהוכחדו על ידי ההומו-ספיאנס. כן, היינו ככה עוד כשהיינו קטנים, הדודו היה צריך לראות את זה מגיע? לא הבנתי. חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה פענחו לאחרונה מדוע בית החזה של האדם הניאנדרטלי היה כה רחב, והתשובה היא שהוא היה בעל כבד גדול יותר, שהיה מסוגל להמיר יותר חלבון לאנרגיה. האדם הניאנדרטלי לא נהנה ממגוון המזון הצמחי שהיה לרשות ההומו-ספיאנס, ונאלץ להסתמך על אנרגיה מבשר בעלי חיים.

שוביניזם באיביי:
מסתבר שקונים באיביי מוכנים לשלם יותר למוכרים מאשר למוכרות. כך גילתה ד"ר תמר קריכלי-כץ, שבדקה את המחירים שמשתמשים היו מוכנים לשלם עבור מוצרים זהים שנמכרים בידי גברים ונשים. התוצאה עגמומית אך לא מפתיעה – מה שהופך את כל העניין ליותר עגמומי. אולי יהיה אפשר למצוא שביב תקווה במחקר שיבדוק האם יש מגמת ירידה בהפרשים האלה. אני רק מודיע למי שיעשה מחקר כזה – תכתוב מאיפה קיבלת את הרעיון או שאני לא אכתוב עליך בשנה הבאה.

התחרשות בגיל מבוגר:
מספר חוקרים בוגרי הפקולטה לרפואה באוניברסיטה, מצאו חלבון שפעילותו קשורה לתאי השיער וכך לשמיעה. ההתחרשות בגיל מבוגר נובעת מאובדן תאי שיער באוזניים, אשר אחראיים על עצב השמיעה, ואיתור החלבון עשוי לעזור בשימור תאי השיער וכך למנוע ההתחרשות. אחרי ששומעים על מחקר כזה, קשה להישאר סקפטיים.

קרם ההגנה נגד שוניות האלמוגים:
ד"ר עמרי ברונשטיין ופרופ' יוסי לויה מהמחלקה לזואולוגיה גילו במחקרם את ההשפעות ההרסניות של קרם ההגנה שלנו על שוניות האלמוגים. בעקבות המחקר, מדינות רבות פועלות לחקיקה שתעודד הגנה פאסיבית נגד השמש: ביגוד ארוך, כובעים רחבי-שוליים ושמשיות. אם תיזכרו בהסבר של מאור כהן בערוץ הילדים, תגלו שלא צריך קרם הגנה כדי להיות חכם בשמש.

טיפול בפוסט-טראומה:
משחקי מחשב שמדמים מלחמה יכולים להיות מהנים, אך למלחמה ממשית יש תוצאות אחרות כמו פוסט-טראומה. קבוצת חוקרים בראשות פרופ' יאיר בר-חיים מצאה כי ההפרעה הפסיכולוגית נגרמת מתנודתיות לא תקינה במערכת קוגניטיבית שאחראית לניטור איומים בסביבה. באמצעות התגלית, פיתחו החוקרים אימון ממוחשב שמנרמל את המערכת, וכך עשוי להקל ואף לפתור את ההפרעה.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 55b3dc2e1049a431900a9b