טיים אאוט timeout

מוזיאון ת"א החליט להמשיך להציג את עבודותיו של האמן שהורשע ברצח

| מאת: מיטל רז

סדרת הצילומים "האמיצים" של זוולטו מטטואה תמשיך להיות מוצגת בתערוכה "בנוגע לאפריקה", למרות שהאמן הדרום אפריקאי הורשע ברצח אישה בת 23

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/03/sizes/IMG_20170318_110111H_wo_680_382.jpg
עבודה של זוולטו מטטואה (צילום: מיטל רז)

מוזיאון תל אביב החליט להמשיך להציג את עבודותיו של זוולטו מטטואה, האמן הדרום אפריקאי שהורשע בשבוע שעבר ברצח. ביום חמישי שעבר, אחרי שנתיים של משפט ארוך ומתוקשר בדרום אפריקה, נמצא האמן מטטואה אשם ברצח בכוונה תחילה של נקופילה קומאלו בת ה-23. פסק הדין יימסר השבוע והאמן צפוי לעמוד בפני עונש של 15 שנים, אם לא יותר. מטטואה נמצא אשם, אבל במוזיאון תל אביב העסקים כרגיל. סדרת העבודות שלו "האמיצים" מקבלת מקום של כבוד בתערוכה השנויה במחלוקת "בנוגע לאפריקה" באוצרותה של רותי דירקטור. לאחר שדנו בנושא, החליטו במוזיאון להשאיר את עבודותיו תלויות, יחד עם הודעה שתוצג לצידן ובו מידע על הסוגיה.

התערוכה נפתחה בדצמבר האחרון וכבר עם פתיחתה זכתה לביקורת שלילית על היחס המתנשא והקולוניאליסטי ליבשת האפריקאית. באפריקה יש ‏54 מדינות, יותר מאלפיים שפות ומאות תרבויות כך שתערוכת חתך בנושא אמנות אפריקאית היא משימה מאתגרת. לאצור תערוכה תחת נושא העל "אמנות אפריקאית" היא בערך כמו לאצור תערוכה על "אמנות אירופית". למרות שיותר ממאה עברה מאז שהאמנות גילתה את ה"אקזוטיקה" האפריקאית הילידית, עדיין יש אוצרים ומוסדות אמנות שחוטאים בגישה הזאת. וזה המקרה של "בנוגע לאפריקה", שמתייחסת לאפריקה כאל יחידה אחת הומוגנית ובלתי ניתנת לחלוקה. הסיפור של מטטואה הוא עוד טעם לפגם בתערוכה הבעייתית והשנויה במחלוקת.

עבודה של זוולטו מטטואה (צילום: מיטל רז)

עבודה של זוולטו מטטואה במוזיאון תל אביב (צילום: מיטל רז)

זוולטו מטטואה בן ה-57 ידוע באורח החיים הראוותני שלו, שגם הפליל אותו בסופו של דבר. במהלך המשפט, התביעה הציגה תיעוד ממצלמת אבטחה בה נראית אחת ממכוניות הפאר שלו, פורשה שחורה נדירה, מחנה סמוך לזירת הפשע ב-14 באפריל 2013. בצילומים נראה נהג הרכב יוצא מהמכונית ותוקף בבעיטות ובאגרופים את נקופילה קומאלו, שעבדה בתעשיית הזנות בפרברי קייפטאון. גופתה של קומאלו נמצאה על ידי מאבטח כשעה לאחר מותה האלים. למרות ניסיונותיו של עורך דינו להעמיד בספק את מהימנות הממצאים, השופט קיבל אותם כראייה ומצא כי "הוכח מעבר לכל ספק סביר שמטטואה ביצע את הרצח", כך דווח ביום שישי ב-Eyewitness News. מטטואה בחר שלא לעלות על דוכן העדים וטען כי אינו זוכר את אירועי הערב, ככל הנראה בשל צריכה מופרזת של אלכוהול.

נראה כי המשפט המתוקשר לא ממש הזיק לקריירה של מטטואה שעבודותיו עדיין מוצגות בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם. בנובמבר האחרון עבודה מתוך סדרת הצילומים שלו from Hope Chest series הוצגה בתערוכה Our Lady בגלריה הלאומית בדרום אפריקה ועוררה זעם בקרב שדולות נשים וארגונים למאבק בזנות, שפנו במכתב חריף להנהלת הגלריה. "בניסיונם לחגוג רעיונות של העצמה נשית ויצירות אמנות שעוסקות בסטטוס קוו, הגלריה הלאומית למעשה נותנת לגיטימציה לנאשם ולא מכבדת את הקורבן, נקופילה קומאלו. קידום עבודותיו של זוולטו מטטואה הוא לא רק טעם לפגם אלא גם מעשה פוגעני", כך לשון המכתב.

עבודה של זוולטו מטטואה (צילום: מיטל רז)

עבודות של זוולטו מטטואה במוזיאון תל אביב (צילום: מיטל רז)

גם גלריה ג'ק שיינמן הניו-יורקית ממשיכה לייצג את מטטואה נכון להיום. רבקה דייוויס, כתבת "הדיילי מווריק", מציינת כי הרשעתו של מטטואה דווקא עלולה לגרום לעלייה בערך עבודותיו, שכן שוק האמנות ידוע בחיבתו לאמנים שנויים במחלוקת. רוארק פפרס, מנהל מחלקת האמנות האפריקאית בבית המכירות הפומביות Strauss & Co, השווה ב"טיים מגזין" את המקרה של מטטואה לזה של הצייר בן המאה ה-16 קרוואג'ו, שנמלט מרומא אחרי שהרג אדם במהלך קטטה. "מטטואה וודאי יצור דברים מעניינים בכלא", אמר.

נראה שגם מוזיאון תל-אביב ואוצרת התערוכה רותי דירקטור לא מתרגשים במיוחד מהרשעתו של מטטואה ברצח ומקדישים לסדרת הצילומים שלו מקום מכובד בתערוכה. בקטלוג כותבת דירקטור על מטטואה: "במובנים מסוימים הצילומים שלו מתקיימים בתוך מסורת ידועה של צילום דיוקנאות בה המצולמים מישירים מבט אל המצלמה… כל המצולמים זוכים למעמד של אינדיבידואלים מעוררי כבוד, ללא קשר למידת העוני והעליבות של תנאי חייהם. דיוקנותיהם מעלים שאלות פסיכולוגיות ומגדריות ולא רק מעמדיות."

זו ההודעה שתוצג לצד עבודותיו: "ביום חמישי, 16 במארס 2017, הורשע האמן זוולטו מטטואה בבית דין בקייפטאון, דרום אפריקה, באשמת רצח. בית המשפט קבע שהוא אשם ברצח של נוקופילה קומאלו, אישה צעירה שעסקה בזנות ושנרצחה באפריל 2013. לנוכח ההרשעה, המוזיאון מצא את עצמו עומד מול שאלות מוסריות ועקרוניות: האם ניתן להפריד בין היצירה לבין היוצר? מה דינן של העבודות המוצגות בתערוכה, עכשיו כשהאיש שיצר אותן הוכרז כרוצח? האם ראוי להסיר את התצלומים מהקיר ובכך להצהיר על אי-הפרדה בין יצירתו של אמן לבין הביוגרפיה שלו? האם אין בהשארת העבודות על הקיר משום תמיכה באמן הרוצח? והאם אין בהורדת התצלומים משום צדקנות ומירוק קל של המצפון?

"זוהי אחת ההחלטות הקשות והמורכבות ביותר שניצבו בפני המוזיאון בשנים האחרונות. למרות הרתיעה העמוקה ממעשה הפשע של מטטואה החלטנו להשאיר את התצלומים על הקיר עד לסיום התערוכה, ובד בבד ליידע את קהל המבקרים בדבר הנסיבות החריגות שנוצרו סביב התערוכה. המוזיאון מבקש לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות הרשעתו חסרת התקדים של אמן ברצח כדי להעלות לדיון ציבורי שאלות פתוחות, שאין עליהן תשובות חד-משמעיות, בנוגע לקשר בין מוסר לאמנות. האתיקה של האמנות היא שעומדת כאן לדיון, תוך בחינה משמעותית של היחס בין יצירה ליוצר. במקביל החלטנו לקיים במוזיאון סימפוזיון שיעסוק בשאלות המורכבות שעולות מהמקרה הזה. אנו מלאי תקווה שקהל המבקרים יקבל בהבנה את ההחלטה ויצרף את התהיות המוסריות העולות ממנה למכלול הסוגיות הפוליטיות והאתיות שהתערוכה מציבה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 36d620a7ed5f4c1c4